החשש מהתערבות זרה בבחירות: לאחר שנחשפה בחדשות אזהרתו של ראש השב"כ נדב ארגמן שעוררה סערה במערכת הפוליטית, וההכחשה הרוסית שבאה בעקבותיה, אמש (רביעי) פורסם במהדורה המרכזית שבישראל מזהים תחילה של פעילות באופן שבו התערבו ומתערבים בבחירות במדינות אחרות בעולם. ברוסיה הכחישו את ההאשמות ונתניהו הבטיח שישראל ערוכה להתמודד מול האיום, שמטריד את רוב הישראלים - לפי סקר שנחשף אתמול.

כך למשל, זוהו מערכים שלמים של דמויות פיקטיביות ובוטים שהוקמו בישראל. לפי הידוע, הדמויות הללו מתחילות להיבנות עכשיו ברשתות החברתיות, ככל הנראה כדי לצבור עוקבים ו"לייקים", שאולי יגרמו להן להראות אמינות - ואז בשבועות האחרונים לבחירות הם יתחילו לפעול בניסיון להשפיע.

לפי סדר הגודל של היקף הפעילות מזהים שלא יכול להיות שאדם פרטי יעמוד מאחוריה - אלא מדינה. סיבה נוספת לדאגה היא עצם התאריך של הבחירות הקרובות: ב-9 באפריל, יומיים לאחר מתקפת הסייבר "המסורתית" על ישראל שמאחוריה עומד ארגון "אנונימוס" וארגונים ישראלים.

החוק שניסו לתקן ולעדכן - והתנגדות רה"מ

החשש מהתערבות בבחירות ממש לא חדשה, ולאורך הכנסת האחרונה ועדת החוקה בראשות ניסן סלומינסקי עמלה במשך עשרות שעות כדי לחוקק חוק תעמולה חדש שיהיה תואם לעידן המידע והרשתות החברתיות. אחד מסעיפיו המרכזיים אמור היה לעסוק בהפצה של מידע פוליטי כוזב ברשת, וקבע שכל מידע שמישהו שילם עבורו וקודם בתשלום - צריך להיות מחויב בגילוי נאות של מי עומד מאחורי הקידום.

לאחר עשרות של דיונים, החוק התקדם וקודם, אך לפני הקריאה השנייה והשלישית, ממש ברגע האחרון, הגיעה הוראה לעצור אותו בטענה שראש הממשלה רוצה לשקול אותו מחדש. החוק כלל סעיפים רבים, ומכאן שקשה לקבוע בדיוק מה היה המניע של נתניהו, אבל אפשר להניח שזה עוסק בכך. הוא כבר עצר כל חקיקה שעסקה ברגולציה ברשת, וההערכה שרצה לשמור לעצמו מרחב תמרון גדול - גם אם ישראל נשארת למעשה חשופה לחזית הזאת.

הניסיון להשפיע על שיח במדינה אחרת הוא אינטרס של מדינות אחרות ושחקנים יריבים, ולכן מדובר באיום שיש לקחת ברצינות. עמית וייס, סמנכ"לית תפעול ומחקר בחברת vocativ הסבירה: "אנחנו כן יודעים שיש אסטרטגיות ברורות למדינות להתערב בבחירות על ידי בוטים ועל ידי צבאות טרולים שמשפיעים על השיח ואנחנו צריכים להיות ערים לכך שגם השכנים שלנו מקרוב ומרחוק יודעים לעשות את זה".

mako