איסור יחוד - אופן המותר והאסור עם טכנאי בבית

נושאי השיעור

אב חורג שמגיע לבית הבת • האם איסור יחוד מהתורה או מדרבנן • מקור איסור יחוד • איסור יחוד בפנויה • איסור יחוד בחייבי לאוין • סיבת ההיתר בפתח פתוח • חתן וכלה שנותנים יד ביד • הכלות שמכסות ראשם במפה בשעת החופה • יחוד במעלית • גדר ההיתר ביחוד מהגמ' בסוכה • שלוש פתרונות לטכנאי שמגיע לבית ובעלה לא בעיר • משרד נעול • משרד שקוף מציל מאיסורים • אשה אצל רופא בקופת חולים • איסור יחוד בפגישה בתוך בית

הלכות יחוד לזמן קיץ

בזמן הזה זמן קיץ נתחיל בס''ד את הלכות יחוד. יש מקומות שאדם עובר בהם באיסור יחוד והוא אינו מודע לכך שהוא עובר איסור. וגם קורה שהאדם יודע שיש מקומות שהוא יכול לעבור בהם באיסור יחוד אך אינו מודע כיצד אפשר לו להינצל מהאיסור, ולכן הוא נמנע מלהגיע לכל מיני מקומות, והוא לא יודע שיש מקומות שבהם אפשר למצוא פתרונות כדי שהכל יהיה בהיתר.

אביה החורג בביתה

לדוגמא, התקשרה אשה לבית ההוראה איזה ערב ואומרת שהיא נמצאת לבד בבית והגיע אליה אביה החורג בלי אמא שלה, ושואלת מה היא יכולה לעשות, אביה החורג רוצה לישון אצלה בלילה, והיא לא רוצה לומר לו ללכת, ומצד שני היא גם לא יכולה ללכת כי אין לה אפשרות לישון במקום אחר. במצבים כאלה חובה עלינו ללמוד היטיב את פרטי הדינים מה מותר ומה אסור, וקודם לכל עלינו לדעת מה שורש האיסור וגדר האיסור כדי שנוכל לדעת כיצד להינצל מאיסור.

מחלוקת ירושלים ובני ברק

בהלכות יחוד נלמד את ההלכות לאט לאט כמו בכל ההלכות שלמדנו עם גדרים ושורשים וכל המקורות, מי שלומד לאט עם שורש הדברים מבין מהר. לפני בערך 28 שנה נקלעתי לשיעור של איזה רב בירושלים, הוא מסר שם הלכות שמיטה, כיון שהייתי עוסק בנושא, עניין אותי מאוד לשמוע את ההלכות, נכנסתי באמצע השיעור אני רואה כמאה אברכים יושבים שם, והרב אומר הלכה בעינן הטפטפות של המזגן, ופוסק שיש מחלוקת בין ירושלים לבני ברק, ומוסיף עוד הלכה ושוב אומר בירושלים פוסקים כך ובבני ברק כך, ואני לא הבנתי מה קורה, הרגשתי שאני נכנסתי לתחנת מוניות, והרי אין ספר כזה בשם ירושלים ואין ספר כזה בני ברק, לבסוף הבנתי שהוא אומר פסקי הלכות ששמע מהרב אלישיב ופסקי הלכות ששמע מהרב קרליץ, וע''ז אומר ירושלים ובני ברק, אבל אין זה דרכנו כך, צריך ללמוד כל דבר מהשורש, גמרות, ראשונים, פוסקים, כל דבר גדר ושורש ההלכה ולא רק קיצור פסקים ששמענו.

יחוד מהתורה

אומר ספר החינוך (מצוה קפח) מקור איסור יחוד מהפסוק ''איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה'' דהיינו שאיסור יחוד גורם לקרבה שיכולה להגיע לידי גילוי ערוה, וזה נלמד מהפסוק, וא''כ איסור היחוד הינו איסור מהתורה. וכך למדו רוב הראשונים שאיסור יחוד הוא מהתורה.

גזירה מדרבנן

הגמ' בסנהדרין (כא.) אומרת שאחר שאמנון ותמר באו לידי עבירה גזרו על כולם איסור יחוד, ושאלה הגמ' והא דאוריתא הוא, שהרי כתוב ''כי יסיתך אחיך בן אמך'' בא הכתוב ומדגיש דוקא בן אמך לומר שבן מותר להתיחד עם אמו ובת מותרת ביחוד עם אביה אבל שאר כל העריות אסורים ביחוד.

דעת הרמב''ם

גם בדעת הרמב''ם (פכ''ב מא''ב הלי''ב) שאמר שאיסור יחוד הוא מדברי קבלה נחלקו האחרונים מה כוונתו, האם איסור יחוד מדאוריתא או מדרבנן. יש מהאחרונים שהבינו בדבריו שזה איסור מדרבנן. אלא שמדברי הרמב''ם בהלכות ממרים (פ''א הל''ג) שכותב שדברי קבלה זה ממשה רבינו, נלמד דאיסור מדברי קבלה הוא איסור מדאוריתא. גם הב''י הביא דעות הראשונים שאיסור יחוד הוא איסור תורה, והביא את דברי הרמב''ם שמה שכתב שזה איסור מדברי קבלה מכיון שזה רק רמוז בפסוק ולא כתוב בפירוש. משמע שהכל מדאוריתא אלא שקרא לו דברי קבלה משום שרק רמוז בפסוק ולא כתוב בפירוש.

חייבי לאוין

בחייבי לאוין כגון גרושה לכהן או אלמנה לכהן גדול יש מחלוקת האם איסור היחוד בהם הוא מדאוריתא או מדרבנן.

מחלוקת

הבית שמואל (אבה''ז סימן כב סק''א) סבר שהאיסור בחייבי לאוין זה מדרבנן וכל איסור התורה זה רק בחייבי כרת כמו אשת איש. אבל באוצר הפוסקים הביא דברי המבי''ט והחקרי לב שאף בחייבי לאוין כגון גרושה לכהן האיסור הוא מהתורה.

הסברא נותנת

ובאמת מסברא נראה שגם בחייבי לאוין איסורו יהיה מן התורה, שהרי כל איסור יחוד הוא משום גזירה, וגזירה זו היא מן התורה לרוב הראשונים, (וכבר מצינו גזירות מן התורה גבי נזיר שכתוב בו ''כל משרת ענבים לא ישתה'' דאפילו מאכל שנשרה בענבים אסור לנזיר לאכול והוא גזירה על הנזיר מן התורה), וא''כ מה לי איסור יחוד בחייבי כרת מה לי איסור יחוד בחייבי לאוין, אם התורה גזרה שמא על ידי יחוד בין איש לאשה יגיע לעבירה, היא תגזור בכל איסור ואף בלאו. דכל חילוק בין חומר האיסור בגזירות, שייך לחלק דוקא בגזירות מדרבנן, אבל בגזירות דאוריתא נראה שיהיה אסור בין בכרת בין בלאוין, עכ''פ זה מחלוקת הפוסקים.

פנויה מהתורה

בדין פנויה, ראינו שגזרו אחר מעשה אמנון ותמר על כל הפנויות שגם הם בכלל איסור יחוד. הציץ אליעזר דן (ח''ו ס''מ פ''א סקי''ז)  האם נאמר בימינו שאיסור יחוד עם פנויה יהיה מן התורה, דכיון שכל הפנויות הם באיסור נדה וא''כ הבא עליהם עובר באיסור כרת, ממילא גם איסור היחוד יהיה מן התורה כמו בכל איסור כרת באשת איש.

דבר שיכול לבוא להיתר

אלא שהביא בשם ספר דברי שלום דכל אשה שהקידושין תופסים בה אינה בגדר של גילוי עריות. גם הביא במנחת חינוך כלל, דכל דבר שיש לו היתר אין איסורו בכלל חייבי לאוין וכיון שפנויה יכולה לבוא לידי היתר אין איסורה ביחוד משום איסור תורה, והוי כמו אשה נדה לבעלה שלא שייך בהם יחוד מכיון שיכולה לבוא לידי היתר. אלא שבפנויה ודאי האיסור הוא איסור חמור אלא שאיסור היחוד איתה הוא מדרבנן והנפק''מ תהיה במקומות של ספיקות שנוכל לצרף מקומות להקל.

מקום מיוחד לו ולה

שם איסור יחוד הוא שייך רק במקום שהוא מיוחד לאיש ולאשה ולכן נקרא יחוד שמיוחד לאיש ולאשה, ולכן איש ואשה שהלכו ברחובה של עיר ואין עוד אנשים סביבם ברחוב, אינם עוברים באיסור יחוד כיון שהרחוב אינו מיוחד רק להם, וכל רגע יכולים לבוא שם עוד אנשים ולכן לא שייך בזה יחוד.

פתח פתוח

אמנם יש מקומות שהם מיוחדים רק לאיש ולאשה ובכל אופן אין שייך בהם איסור יחוד, כמו שראינו בגמ' בקידושין (פא.) אמר רב יוסף פתח פתוח לרשות הרבים אין חוששין משום יחוד. ובר''י מלוניל ביאר דברי הגמ' דכיון שהם יראים שמא מישהו מהעוברים ושבים יראה אותם לכן לא חששו ליחוד.

תלוי אם חוששים

כלל העולה מהדברים דבכל מקום שאין האיש והאשה חוששים כלל בזמן שהם מתייחדים, בזה עוברים על איסור יחוד, אבל במקום שהאיש או האשה חוששים במקום שהם נמצאים, אינם עוברים על איסור יחוד.

אדם בוש מעבירה

הרדב''ז (ח''א סימן קכא) אומר שאפילו יש נר דולק ופתח פתוח לרשות הרבים והם חוששים שיראו אותם אין איסור יחוד כיון שאדם בוש לעשות העבירה לפני אנשים.

חתן פטור משום צער

מקור הדברים מצינו בגמ' בסוכה (כה:) שאומרת גבי חתן שפטור מן הסוכה, רבה אמר משום צער, וקי''ל שמצטער פטור מהסוכה. ביאר רש''י משום צער דכיון שהחתן בוש לשחק עם כלתו הוא מצטער. שהרי הסוכה אינו מקום אטום לגמרי ויש פתח פתוח, והחתן בוש דאין צניעות בפרהסיא, מכאן למדנו שכל אדם שרואים אותו הוא בוש.

יד ביד

אמנם יש דברים שהאדם מתרגל אליהם והוא כבר אינו בוש מהם ולא רואה בהם בעיה, והנה לצערנו ישנם אנשים שיש כיפה לראשם והולכים ברחוב יד ביד, ואיפה נעלמה להם הבושה, אלא שאדם מתרגל להפקרות ולרעות הוא כבר לא מתבייש.

מנין ההיתר בפרהסיא

האמת שהרעה הזו התחילה כבר בזמן החתונה. פעם שמעתי שיעור מאיזה רב קיצוני בבני ברק. הוא דרש ואמר שיום אחד הוא הלך ברחוב רבי עקיבא בבני ברק והוא ראה זוג שהולכים יד ביד ברחוב, והוא הלך אחריהם כל הדרך וצעק להם בבני ברק לא הולכים יד ביד וכך חזר על עצמו עד שעזבו את העיר. לאחר השיעור שאלתי את אותו רב איפה כבודו בחופות. אחינו האשכנזים נותנים יד ביד והולכים מהחופה עד לחדר יחוד, נכון שהרמ''א אומר כי יקח איש אשה ולמדו מכך שצריך לקחתה ביד, אבל בפרהסיא מנין להתיר. וזה חולי שכולם עושים והבושה בזה נעלמה.

היפך השכל

ועוד יותר מכך תראו יש כאלו כלות שלא שמות טול על הפנים אלא שמות מפה אטומה והכלה כולה מכוסה כל זמן החופה, (וכבר כתבנו ע''ז בקונטרס שמח תשמח הלכות החתונה שהדבר מביא לבעיה עם העדים שאינם רואים את מי קידש החתן, וכל זה עושים משום צניעות, ומי שמדקדק בהלכה מרים את כיסוי פני הכלה בשעת החופה ומראה לעדים כדי שידעו את מי החתן קידש ועל מה הם מעידים), אלא שלאחר גמר החופה מוציאה הכלה את הכיסוי מפניה והיא הולכת יד ביד עם החתן וכל הבחורים מרקדים סביבם, וזה היפך השכל, שהרי בשעת החופה היא היתה פנויה וכיסו אותה, ולאחר החופה שהיא באיסור חמור של אשת איש היא מגלה פניה, ההרגל נעשה טבע ואין איש שם על לב. אצלנו הצנועים אינם עושים כך, אלא מיד אחר החופה רוקדים קצת החתן עם חביריו והכלה עם חברותיה, ואח''כ אם החתן והכלה רוצים ללכת לחדר להצטלם בהיתר יכולים ללכת בלי ידים ובלי ריקודים, וזו בעיית ההרגלים. עכ''פ בדין יחוד כל שיש פתח פתוח אין חשש כלל כיון שאנשים בושים לעשות עבירה בפני אנשים.

אין חוששים

ובאמת לשון הגמ' קצת קשה מדוע אמרה הגמ' אין חוששים משום יחוד כשיש פתח פתוח, והרי אין כאן יחוד כלל שהרי אם כל עוברים ושבים רואים אותם זה אינו מקום מוסתר אלא מקום גלוי וא''כ אין שייך כלל יחוד במקום כזה, דדוקא כשהמקום מיוחד רק להם ויש היתר צדדי שייך לומר אין חוששין, אך אם אפשר לכל לראות אותם הרי אין זה מקום רק להם.

אין שייך יחוד

ובאמת הכל בו והפסקי רי''ד גרסו בדקדוק בלשון הגמ' וכתבו דאם הפתח פתוח לרשות הרבים אין שייך בו איסור יחוד.

ביאור בדברי הגמ'

ונראה לומר דמה שאמרה הגמ' שאין חוששין משום יחוד, זה משום הרישא בגמ' דאמרה הגמ' בעלה בעיר אין חוששין משום יחוד, והמשיכה עוד דאם פתח פתוח לרשות הרבים גם אין חוששין משום יחוד, וכיון ששני המימרות סמוכות, כך נקטה הגמ', ובאמת אין בפתח פתוח משום יחוד כדברי הכלבו והפסקי רי''ד.

מקום שיכלים להיכנס

הרשב''א בתשובה (סימן אלף רנא) דן דאם נכנסו איש ואשה לחדר וסגרו את הדלת ואין פתח פתוח לרשות הרבים אבל כל מי שרוצה יכול להיכנס שם כי הדלת מוגפת אבל לא נעולה, האם הוי יחוד, ועונה מה ששאלת אין חוששין משום יחוד. דכל שיכולים להיכנס אין אדם יעשה שם מעשה ואין יחוד במקום פחד.

מעלית איטית

ולכן אדם שעולה במעלית מאוד איטית לקומה גבוהה באופן שאיש ואשה נמצאים לבד אפילו כמה דקות אין חשש משום יחוד, דכיון דכל רגע יכול מישהו להזמין את המעלית ולעלות יחד איתם נמצא שהם חוששים, וכל שיש חשש אין איסור יחוד.

יחוד עם שושבין

הגמ' (כה.) בסוכה מביאה שני טעמים מדוע חתן פטור מן הסוכה. רבא אמר משום צער חתן, ואביי אמר משום יחוד. רש''י מבאר כיצד שייך איסור יחוד בסוכה. שהיו עושים החופה בגג, ושמא יצטרך החתן לנקביו, ועד שיחזור בנתיים יעלה אחד מהשושבינין למעלה ויתייחד עם הכלה ולכן לא עושים חופה בסוכה. רש''י מבאר ששאר השושבינים לא מצילים משום יחוד דכיון שזה טורח להם לעלות למעלה לגג ואין רגילות תמיד לעלות לשם א''כ חוששין רק שמא יעלה אחד ויתייחד עם הכלה.

רגילות ודרך מצילה מאיסור

למדנו בדברי הגמ' ע''פ ביאור רש''י גדר איסור יחוד. דאם זה מקום שאין דרך שהדלת נפתחת ונסגרת ואין רגילות להיכנס לשם יש בזה איסור יחוד, אבל אם זה מקום שיש רגילות תמיד להגיע לשם לא שייך שם איסור יחוד כיון שהם חוששים תמיד שמא יבוא מישהו.

גדר יחוד

וכן הביא בשו''ת שער יוסף לחיד''א (סימן ג) גדר פתח פתוח הכוונה כל מקום שיש שכיחות שמישהו יעלה אין יחוד, אבל מקום שאין רגילות שמא יגיע מישהו יש בזה איסור יחוד.

טכנאי בבית הוי יחוד

לפי''ז למדנו שאם מגיע טכנאי לבית ובעלה לא בעיר, אם הטכנאי הגיע לתקן מכשירים שהם בתוככי הבית כמו מכונת כביסה שהיא בחדרי חדרים, אם ישאירו את דלת הבית פתוחה זה לא יועיל כלל שהרי כל ההיתר זה שיראו אותם ואז הם יראים מלעשות מעשה אבל אם הם בחדר פנימי שאין העוברים ושבים רואים אותם בודאי לא יועיל דלת פתוחה, שהרי אין רגילות להיכנס לבית של שכן אף אם הדלת פתוחה, ואף במקומות שדרך שנכנסים אנשים לבית בלי לבקש רשות כל זה לסלון או מטבח אבל לחדרים ודאי אף אחד לא נכנס, ולכן אם מגיע טכנאי לבית יכולים להגיע בקלות לאיסור יחוד.

תעמוד האשה בפתח

ולכן אם רוצים להינצל מאיסור יחוד צריכה האשה לעמוד כל זמן התיקון בפתח הבית באופן שיכולים לראות אותה השכנים ובזה תנצל מאיסור יחוד.

יכנסו השכנים בכל עת

עוד אפשר שתאמר האשה לשכנים שיש להם רשות להיכנס בכל עת לבית בלא לבקש רשות ולומר להם שזה יציל אותה מאיסור יחוד, ובכך יש חשש תמידי שמא יכנסו השכנים פתאום ולכן אין בזה יחוד.

תאמר שבעלה בבית

עוד אפשר שתאמר האשה לטכנאי שבעלה נמצא בבית בחדר והוא כבר יוצא מהחדר, ובכך נרויח שיש לטכנאי חשש שמא בעלה יצא בכל עת מהחדר, ואע''פ שהיא אינה חוששת כי יודעת שבעלה באמת לא בבית, כיון שהוא חושש סגי בכך ואין בזה איסור יחוד, דכל שאחד מהם לא יעשה את העבירה אין בזה חשש יחוד וכפי שנוכיח בשיעורים הבאים.

יחוד במשרד

יחוד איש ואשה במשרד. אם זה דלת שהכל נכנסים ויוצאים בה מבלי לדפוק אין בזה איסור יחוד, אבל אם זה דלת עם זמזם נעולה ודאי שם יש איסור יחוד. בימינו עושים הכל לפי ההלכה הכל שקוף וזה טוב שניצלים בזה מאיסור יחוד.

פגישה ראשונה בבית

בחור ובחורה שבשידוכים שרוצים להיפגש פגישה ראשונה בבית ולא ברחוב. היום הדבר נהוג שפגישה ראשונה עושים בבית נטרלי, יש היום גמ''ח בתים לפגישות, יש כל מיני בתים של אנשים מבוגרים שמארחים זוגות לפגישה. (כמובן שמקפידים שהזוג יהיה בבית כדי שלא יהיו שני נשים ואיש אחד שזה גם אסור משום יחוד), אלא שלאחמ''כ נכנסים הבחור והבחורה לפגישה לחדר וסוגרים את הדלת, בנוהג שבעולם אין איש נכנס לחדר הפגישה כלל כדי לא להפריע לזוג למהלך הפגישה, וכיון שלמדנו שכל מקום שאין רגילות תמיד שנכנסים שם או מפני הטורח או מסיבות אחרות כדי שלא להפריע להם, נמצא שהמקום הוא מיוחד להם בלי חשש ואלו עוברים באיסור יחוד.

פתרון לזוג

ולכן זוג שבאים לפגישה צריכים קודם הפגישה לבקש מבעלי הבית שיכנסו תוך מהלך הפגישה כדי שינצלו מאיסור יחוד ובכך אין לחשוש משום יחוד. ואפילו אם לבסוף לא יכנסו, מכל מקום כיון שהזוג חושש שיכנסו אין בזה משום יחוד.

אשה אצל רופא בקופת חולים

אשה שהולכת לרופא כדי לקבל מרשם או ליעוץ וכדו' יכולה להגיע ודאי לאיסור יחוד בדלת נעולה. אבל בסתם כשאין הדלת נעולה אין איסור יחוד ואף אין האשה צריכה להקפיד להשאיר דלת קצת פתוחה כיון שהדבר ממילא לא מועיל שהרי לא רואים אותם, ובכל אופן מותר, מכיון שיש דרך ורגילות שהמזכירות נכנסות אל הרופאים מבלי לבקש את רשותם הם מצילות מאיסור יחוד ואין חשש.

להורדת העלונים 'הלכה שבועית' לחצו >>

להצטרפות לקבלת העלונים במייל מידי שבוע שלחו הודעה ל6880466@gmail.co

בחדרי חרדים