במהלך עבודות סריקה של מבנה ישן ומתפורר ברחוב ul. Okrzei 30 שברובע פראגה שבוורשה, אחד מהרובעים היותר עניים של העיר שבו התגוררו אנשי מסחר רבים, התגלה בית כנסת עתיק שככל הנראה היה בית התפילה של הרב יעקב זילברשטיין הי“ד שהיה הרב הראשי של שכונת פראגה בוורשה. 

ברובע נמצאו מספר לא קטן של נכסים ומבנים ששימשו את הקהילה היהודית של פראגה שבוורשה וכיום אנו יודעים על שטיבל חסידי משוחזר שעודנו עומד על מקומו באזור השוק ושימש את הסוחרים לתפילות במהלך אמצע השבוע, שרידי מקווה של השכונה וכן בית הספר היהודי ובית הכנסת הגדול של השכונה. 

פראגה למעשה היתה עיר נוספת שסמוכה לורשה ובהמשך סופחה אליה. כיום מרבית מבני השכונה נותרו לאחר המלחמה וככל שהם מתפוררים, הם עדיין אטרקטיביים לתיירים וחובבי הסטוריה שכן שכונה זו לא נהרסה במהלך המלחמה. יהודים רבים התגוררו בשכונה זו לאור העובדה שהיתה יעד לסוחרים רבים שיכלו לסחור בעלות זולה יותר מאשר בעיר ורשה הגדולה ולכן קיבצה סביבה חיי קהילה יהודית גדולה ועניפה לרבות חסידים רבים ותלמידי חכמים. 

הבתים המתפוררים שנותרו ברובע פראגה, עדיין מסקרנים רבים המחפשים אוצרות הסטוריים ולעיתים מתגלה פה ושם גילוי חדש אלא שהפעם מדובר בגילוי משמעותי ביותר שכן מדובר בבית כנסת שהיה בבית המגורים בו התגורר הרב יעקב זילברשטיין שנרצח על ידי הנאצים ימ“ש בשואה. 

הרב זילברשטיין היה רבה הראשי של הרובע כממשיכו של חותנו רבי יהושע מימון ומלבד להיות רבה של פראגה הוא גם היה אחד מראשי הישיבה מתיבתא שנוסדה בוורשה בעידודו של האדמור מגור ”האמרי אמת“ כדי לתת לבחורי הישיבה מעטפת ראויה ברוח חסידות גור.

את עבודתו הוא חלק בשעות היום כשהרביץ תורה בתלמידי הישיבה ובשעות אחר הצהריים כששימש כרבה הראשי של פראגה. 

מעדות שנמצאה באתר "תורתך לא שכחתי" - האתר לאיסוף, לשימור, להנצחה ולהפצת תורת הנספים בשואה, עולה כי ישנה עדות המתייחסת לרב זילברשטיין ולכתובת מגוריו:

"בשבת פרשת לך-לך שנת ת"ש – כמה שבועות לאחר שהרשעים נכנסו לורשה – הסתובבו קצינים אחדים ובראשם גרמני מקומי, מלובש בגדי אזרח על יד בתי הכנסת וה"שטיבלאך", כדי לחטוף יהודים לעבודה. נכנסו לבית ברחוב ברוקובה 30, שבו גר רבה של פראגה, ר' יעקב זילברשטיין. הם חטפו לעבודה בעיקר מתוך ה"מניינים". לכן הרב ביטל את ה"מניין" בביתו והתפלל אצל שכנו. כשנכנסו הגרמנים בשער פגשו את הרב כשהוא יורד מדירתו עם טליתו והולך להתפלל בדירת שכנו. עצרו את הרב ואמרו לו שמוליכים אותו לעבודה. כמה נשים מיהרו אל הקצינים והסבירו להם, שאדם זה הוא הרב וביקשו לשחררו".

עוד מהעדות: "כתשובה לכך החלו מתלוצצים ומתבדחים על חשבון הרב, בייחוד הצטיין בכך הפולני של אתמול וה"פולקסדויטשה" של היום. מהבית ברחוב ברוקובה 30 פנו לבית הכנסת הציוני, הוציאו משם כל המתפללים – לעבודה ברחוב שדליץ, ביניהם נמצא גם הרביזיוניסט אביגדור פרידמן. הוא היה בעל לב יהודי חם, שלא היה נרתע משום דבר כשהיה צורך לעשות טובה ליהודי. אדם ישר היה ואוהב ישראל אמיתי. 
בכל הדרך לרחוב שדליץ לא פסקו הגרמנים, ובייחוד אותו פולקסדויטשה, להתעלל ברב. ברגע מסויים נחלץ מר אביגדור פרידמן מתוך השורה, ניגש אל הפולקסדויטשה בבקשה שיפסיק להתעלל ברב. משענה לו קשות, אמר לו פרידמן: חכה! חכה! גם עליכם תעבור כוס! מאותו רגע לא הוליכו אותו לעבודה יחד עם חבורת היהודים. הפולקסדויטשה הוביל אותו לחוד. בלילה כאשר חזרו כולם מן העבודה – והנה, פרידמן איננו. הלכה אשתו ושאלה עליו בכל המשרדים –  ולא מצאה אותו".

העדות נמשכת: "לאחר עשרה ימים קיבלה אשתו הודעה להתייצב במשרד הראשי, ברחוב שרפין 6, שם נמסרו לה בגדי בעלה וחפצים אחרים שלו בצירוף מכתב. במכתבו הוא נפרד מאשתו. הוא מבקש ממנה סליחה אם ציער אותה אי פעם והוא מוסיף שהוא הולך למות כשתמונתה לחוצה אל לבו, ועליה להסתדר בחיים כפי שנוח לה. עם מסירת המכתב העיר לה הקצין, שבעלה היה אדם פיקח, אמיץ ונאמן וגם לא נרתע מלהעיר הערות חריפות. למחרת הוציאו לה גם את גוויתו המתה של בעלה, שהיתה חבולה כולה. נראה שהתגונן נגד מעניו. בהלווייתו של הקדוש השתתף קהל עצום, הגם שהיה בכך משום סכנת נפשות".

מעדות זו אנו למדים כי כתובת הבית היתה BRUKOWA 30 ולא כפי הכתובת הידועה לנו בה נמצא בית הכנסת ומאין לקבוע כי זו אכן הכתובת הנכונה?.

מאיר בולקה יו“ר הארגון היהודי ג‘יינריישנס שפועל רבות לשימור המורשת היהודית בפולין ומזה שנים שהוא חוקר מומחה לתחום פולין כולה, עיין במפה ישנה של העיר והרובע פראגה משנת 1938 בטרם פרצה השואה (מסומן בחץ אדום) עולה, כי הכתובת כיום רחוב Okrzei, בתקופת השואה שמו של הרחוב היה BRUKOWA ואילו בבנייתה של ורשה מחדש, הוחלף שם הרחוב לשמו הנוכחי לרחוב Okrzei ואילו מספר הבית 30 נותר כפי שהיה. 

לדבריו של בולקה, על פי העדות שנמצאה בעניין ימיו האחרונים של הרב זילברשטיין, מדובר בממצא מרגש ובעל חשיבות גדולה. אנו למדים שבית הכנסת הזה היה בית הכנסת בו נהג להתפלל כשהיה ברובע כיוון שהיה סמוך לביתו. אנו למדים כי בזמן שהגרמנים הארורים באו לקחתו, הוא היה בבית כנסת זה, ככל הנראה מבלי שחשש פניהם כשהוא מנהיגה של קהילה גדולה ועניפה והעדות מעידה כי היה אישיות חשובה בקרב בני הקהילה. 

בימים אלה, עם תום פינוי הפסולת והכשרת עליית הגג לשיקום מחדש, תבדק האפשרות של הרשויות לשקם את בית הכנסת ולהפכו לאתר לביקור יהודים המעוניינים לסקור במו עיניהם את ההסטוריה היהודית של ורשה. 

יצויין כי ברובע פראגה קיים מוזיאון מקומי הכולל בתוכו עבודות שחזור ושימור של אחד מהשטיבלים המקומיים בכל מחוז העיר ורשה וניתן לבקר בו. לדברי בולקה, אין זה מן הנמנע כי הממצא החדש, בית הכנסת של הרב יעקב זילברשטיין יהיה עוד יהלום בכתר הפאר של יהדות ורשה ורק בימים הבאים ניתן יהיה לאמוד את גודלה של התגלית המרעישה.

בחדרי חרדים