בחודשים האחרונים ערך המשרד להגנת הסביבה ביקורת עומק ביחס לדיווחיהם של יצרני ויבואני מכלי המשקה הגדולים המקושרים ומדווחים באמצעות תאגיד אל"ה, ביחס לנתונים על מספר מכלי המשקה שאספו ומיחזרו בשנת 2017.

זאת, כהמשך ישיר לביקורת שנערכה על דיווחי שנת 2016 – בשל חשד שהתעורר במשרד להגנת הסביבה בדבר אמינות הנתונים המדווחים.

לאור דו"ח הביקורת, בשילוב עם החלטות הממונה על חוק הפיקדון (גיא סמט, מנכ"ל המשרד), יצרני ויבואני מכלי המשקה הגדולים עמדו ביעד האיסוף, ועל כן לא מתקיים מנגנון שיקול הדעת המוקנה לשר להגנת הסביבה, ח"כ זאב אלקין, באשר להטלת פיקדון.

יצוין, כי בחוק הפיקדון על מכלי משקה נקבעו יעדי איסוף ומחזור שנתיים לגבי מכלי משקה גדולים בנפח 1.5 ליטר או יותר.

לפי היעדים, שנכנסו לתוקף ב-1 בינואר 2016, על יצרן או יבואן לאסוף 55% לפחות מסך מכלי המשקה הגדולים ששיווק באותה שנה.

על פי החוק, אי-עמידה ביעד האיסוף תגרום להטלת קנס על היצרן או היבואן בגובה 60 אגורות בשל כל מכל משקה גדול שלא אסף בהתאם ליעד.

בעלי המניות של אל"ה הם יצרני המשקאות החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, יפאורה-תבורי ומעיינות עדן. בדיווח לשנת 2017 חברת אל"ה, המאגדת את היצרנים והיבואנים האחראיים על שיווק מרבית מכלי המשקה הגדולים, הגישה למשרד יותר אסמכתאות ומסמכים המעידים על פעילותה ביחס לדיווח של שנת 2016.

בביקורת לשנת 2017 שביצעה פירמת רו"ח ימין ג'ורג'י עבור המשרד להגנת הסביבה, נמצא כי קיימים פערים בין המלצות הביקורת לבין הדיווחים על איסוף מכלי המשקה, כפי שנתקבלו מאל"ה.

הביקורת המליצה להכיר באיסוף של 54.46% – חצי אחוז בלבד מתחת ליעד האיסוף.

לאחר בדיקת הנושא לעומק, ובשל השימוש של חלק מממצאי דוח הביקורת באומדנים סטטיסטיים שניתנים לחישוב בשיטות שונות, החליט הממונה על חוק הפיקדון במשרד להגנת הסביבה לקבוע את יעד האיסוף בסך כ-57% (נמוך מהצהרת חברת אל"ה על 59%).

יעד איסוף הגבוה מ-55% לא מקנה שיקול דעת לממונה על חוק הפיקדון או לשר להגנת הסביבה באשר להטלת הפיקדון. לפיכך, בהתבסס על נתוני שנת 2017 לא יורחב מנגנון הפיקדון על מכלי המשקה הגדולים.

יודגש, כי לשנת 2017 – עוד טרם ביקורת על כלל דיווחי יצרני ויבואני המשקאות כבר ניתן להציג כי החלק הארי של המכלים הגדולים המשווקים בישראל על-ידי היצרנים והיבואנים המדווחים באמצעות חברת אל"ה נאסף בשיעור של למעלה מ-55% הקבועים בחוק. נתוני דיווח של שאר היצרנים והיבואנים לשנת 2017 רק יוכלו להוסיף ליעד איסוף זה.

אל"ה הציגה בין היתר תעודות שקילה המעידות על משקל המכלים הריקים שנאספו והגיעו למתקני מחזור – והציגה אחוז איסוף של כ-59% איסוף ו-100% מחזור. לאחר בדיקה, הכיר הממונה על חוק הפיקדון בכ-53% – במקום יעד של 90% – פער הנובע מחוסר באסמכתאות לייצוא הפלסטיק. לפי החוק ניתן להטיל עיצום כספי על כל יצרן ויבואן בסך של כ-60 אלף שקלים בגין אי-עמידה ביעד המחזור, והמשרד בודק את נושא הטלת העיצומים. בתקופה הקרובה המשרד מתכוון להתחיל גם בביקורות על דיווחי שאר החברות וכן יצרנים ויבואנים המדווחים בעצמם, שלא דרך אל"ה.

בדיווח לשנת 2016 התקשתה חברת אל"ה להציג תעודות שקילה לבקשת הביקורת עבור העברת מכלי שתייה גדולים לחברת רז הנקודה הירוקה. הפערים שהתגלעו אז הביאו לפתיחת חקירה של צוות חקירה מיוחד של משטרת ישראל, רשות המיסים והמשרד להגנת הסביבה אודות פעילות חברת רז הנקודה הירוקה. החקירה עדיין מתנהלת.

בימים אלה מכין המשרד להגנת הסביבה תוכנית אסטרטגית לטיפול בבעיית הפלסטיק בדומה לשאר מדינות אירופה. בין היתר, נבחנת האופציה להעלאת יעדי איסוף ומיחזור לפלסטיק, וכן נבחנים שוב המנגנונים השונים לאיסוף פסולת הפלסטיק ובפרט מכלי השתייה.

ביזנעס