אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
הלכה כרבי משה הלל: הצצה להנהגתו של מנהיג עולם הישיבות
"דבר אחד לדור זה רבי משה הלל"; פרופיל מרתק לדמותו רבת ההוד של רה"י הגאון רבי משה הלל הירש | בחיר תלמידיו של מרן הגר"א קוטלר, בעל כוח עיון יוצא דופן, על שנות התמדה פלאיות, והקשר המיוחד עם גדו"י מכול העדות והחוגים
הגרמ"ה הירש צילום: שוקי לרר
באולם המפואר הצמוד לשדה התעופה קנדי נערכים לא פעם אירועי יוקרה רהבתניים. חברות בינלאומיות מנצלות את קרבתו של האולם המפואר כדי לקיים בו כנסים נחשבים, בלי להטריח את הנוחתים מכל העולם להיכנס פנימה אל ניו יורק הסואנת והגועשת.
אלא שהפעם, כך ניכר היה, לא היה מדובר בעוד אירוע של חברת סטארטפ חדשה או הזנקה של מכשיר סלולאר מתקדם. ההמונים שגדשו את האולם חבשו כובעים, על גופם חליפות שחורות, וכל צורת פניהם מעידה על היותם בני תורה מסלתה ומשמנה של היהדות החרדית באמריקה. הם באו להקביל את פניו של גדול הדור ראש הישיבה הגרמ"ה הירש שנחת בגולה לביקור של שבועיים, מסע חוזק שאמריקה עוד תזכור לדורות.
השירה סחפה את האולם שרגיל לכינוסים מאופקים ומעונבים. לאחר מכן קיבל את פניו ראש ישיבת לייקווד הגאון רבי ירוחם אולשין, שיצא מגדרו במלוא מובן המילה כדי לכבד וליקר את האורח הדגול מארץ הקודש. לא סתם אורח, אלא כסה שגדל כאן, בערוגות ארץ הזהב, והנה הוא שב עכשיו הביתה כמנצח הגדול, הגדול דור הראשון של ארץ הקודש שהורתו ולידתו באמריקה.
"לפני כמה שבועות דברתי אחד גדולי ראשי ישיבות בארץ ישראל" סיפר רב ירוחם לקהל האלפים, "בעניין נחוץ ובקשתי על עניין מסוים, אמר לי רבי דוד כהן ראש ישיבת חברון, שדבר אחד לדור, דבר אחד לדור, רבי משה הלל הוא דבר לדור, ראש הישיבה שליט"א רבי משה הלל הוא דבר אחד לדור, הוא גדול הדור, ומה שאומר הוא מדבר לכל הדור, ובוודאי הוא זכות גדול שיש לנו מה שמכבדים כבוד התורה".
רבי ירוחם הוסיף בחרדת קודש: "אחד מהדברים הגדולים שאין אני ואין המקום לדבר על אדם גדול הראש הישיבה שליט"א, אבל ידוע בכל העולם, כולו יודעים אצלינו בישיבה מי היה תלמידו של רבינו רבי אהרן שהעמיד מה התורה אצלינו בכל תפוצות ישראל, רק הראש ישיבה ז"ל העמיד, ומי הוא תלמידו, זה הראש הישיבה זצ"ל, חוץ מגדלות שלו הוא, יש לו של הרה"י זצ"ל, שומעים את ראש הישיבה מדבר, הראש הישיבה שכל הישיבה על כתפיו העמיד תלמיד רבי משה הלל, תלמיד הגדול, כל מה שמדבר הכל נשמתו רוחו הבנתו הכל בא מראש הישיבה זצ"ל, שומעים רבי משה הלל מדבר זה ראש הישיבה מדבר מתוך גרונו, הוא יהושע תלמידו של משה.
"ועתה באנו לכבד אדם גדול כל כך, שהוא אינו רבי סלבודקה ישיבה, הוא רבי של כל כלל ישראל, הוא רבי אני שומע מאברכים שמחפשים מי יכול לעזור, עם מי לדבר, רק יהודי אחד, רבי משה הלל"
קריאתו המהדהדת של רבי ירוחם, חצתה את גבולות האולם הניו יורקי. בכל מקום אליו הגיע רבי משה הלל במהלך ביקורו המרומם באמריקה, המתינו לו מאות ואלפים שחיכו למוצא פיו של גדול הדור. לראשונה יש להם גדול שיודע לדבר את שפתם כשפת אם. הוא אמריקאי מבטן ומלידה. השיעורים והדרשות נמסרו באידיש ובאנגלית כמנהג המקום. והשמחה הייתה גדולה. בישיב לייקווד למשל הבינו שההיכל יהיה צר מלהכיל את ההמונים, והעבירו את השיעור שמסר רבי משה הלל לחדר האוכל העצום של הישיבה. גם הוא התפקע מהמונים. התמונות שיצאו משם הדהימו את העולם היהודי כולו. גדול הדור שבא מארץ הקודש מתנצח עם בחורים, אברכים וראשי ישיבה מופלגים בשפת האנגלית.
הבית ברחוב הרב שר
זה זמן רב שהבית ברחוב הרב שר 17 בבני ברק הפך לתל תלפיות. בכך לא היה חידוש. עוד בזמן מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל, הפך רבי משה הלל לכתובת הציבורית לכל שאלה בנושאי חינוך, ישיבות וסמינרים. מפוליטיקה הוא השתדל לברוח כמטחווי קשת. הוא אומנם נכנס למועצת גדולי התורה לבקשת הרב שטיינמן, אבל נעלם מהזירה כל אימת שעלה לדיון נושא פוליטי חינוכי. הפעם היה ברור, תם עידן. מה שהיה – לא יהיה עוד. על כתפיו הוטלה האחריות הציבורית התורנית להנהגת הדור.
בציבור החרדי שמו של רבי משה הלל היה מוכר בעשור האחרון כמי שנשא את עולם החינוך על כתפיו. למרות היותו צעיר מרבים מחברי המועצת, ראו בו חבריו אוטוריטה בתחום. לא רבים יודעים, אבל כבר מרן פוסק הדור הרב אלישיב זצ"ל שלח אליו בנושאי חינוך. סבר אחד ממנהלי המוסדות הרבים שלא זזים מבלי לקבל את אישורו של רבי משה הלל מסביר: "זה הכל, הפנים הנעים, הנינוחות, המחשבה הבהירה והיכולת לסדר את הפרטים. האכפתיות וההומור. מאז הוא הרב של המוסד שלי, ושל הקהילות של בוגרי המוסד הזה - למרות שמעולם לא למדתי בסלבודקה. ואני לא היחיד. הוא נדיר באופיו בין גדולי ישראל".
ומי ש"החזיק את תיק החינוך" במשך שנים רבות, אך טבעי שיהפוך לגדול הדור בהמשך הדרך. חינוך, במגזר החרדי, מקיף תשעים אחוזים מההכרעות הציבוריות והאישיות: תחום החינוך נוגע לסמינרים, ישיבות, חיידרים, השכלה גבוהה והשכלה חיצונית. תחום החינוך הוא התחום המרכזי שבו עובדים החרדיות והחרדים, הסעיפים הרגישים ביותר בהסכמים הקואליציונים ובחקיקה, ורוב הדרמה המרכזית של חוק הגיוס. לרכז את תחום החינוך זה להיות בעל גישה לדי אנ איי החרדי, ולנושאים הרגישים ביותר. במקום הזה היה רבי משה הלל הירש במשך כשני עשורים, עד שהתקבל בציבור כמנהיג עולם התורה עם הסתלקותו של רבי גרשון.
הילדות בברוקלין
הוא נולד בשנת תרצ"ו בברוקלין שבניו יורק לזוג הורים הונגרים שניהלו קייטרינג לפרנסתם. המשפחה היתה חרדית אמריקאית, אך בשנים בהם התבגר הגבולות בין הזרמים היו מטושטשים ביותר. בקעמפ של ישיבת סלבודקה לפני כחמש עשרה שנה, סיפר רבי משה הלל על האווירה בה גדל: "ניו יורק אז הייתה מקום רחוק-רחוק ממה שהיא היום. המושג של 'תורה' ו'נאר תורה' בכלל לא היה קיים. לא היו כוללים, ולייקווד הייתה מעין קוריוז, משהו שהוא לא ממסדי ולא מאפיין. כן היו ישיבות, אבל כמעט כולם הלכו בלילה או אחרי צהריים לאוניברסיטה. השאלה הייתה רק כמה שעות מהיום למדו באוניברסיטה. המון סתירות באידישקייט. סתירות מיניה וביה. למשל הייתה יכולה אישה חרדית עם מטפחת ללכת לחוף הים שיש בו גם אנשים. מלא סתירות. הייתה להם יראת שמיים, תפילה כמו שצריך, אבל מצד שני דברים שסתרו את זה. ורוב בחורי הישיבה הלכו לאוניברסיטה ללמוד איזו אומנות, כמו ראיית חשבון, עריכת דין, תלוי כל אחד ברמה שלו. זה היה המצב. אפילו בחור שלמד טוב, לא היה מנותק מהחברה האמריקנית".
הבחרות בלייקווד
הנער הצעיר נשלח ללמוד בישיבת "רבנו יעקב יוסף", לאחר שהתוודעו רבנים ובני תורה מקומיים לחריפותו של השקדן המקומי, הם דחפו אותו לעבור לישיבתו של רבי אהרן קוטלר בלייקווד. רבי משה הלל עצמו סיפר על כך: "היו כמה "שנשרפו" ועברו ללייקווד, והם היו מגיעים ל'רבנו יעקב יוסף' ומשכנעים את הבחורים 'לבוא ללייקווד, לבוא ללייקווד'. אני זוכר אחד שהיה מגיע כל פעם ומדבר איתנו על החשיבות של 'תורה - נאר תורה', עד שאני ורבי מאיר שטרן הלכנו לתקופה ללייקווד. התכנית הייתה ללכת ללייקווד לתקופה מסוימת. אבל ברגע שנכנסו לשם, ראינו את רבי אהרן, ומיד נשרפנו".
בלייקווד הכיר הירש את מי שהפך למורו ורבו המובהק: רבי אהרן קוטלר, נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית, אחד מגדולי ראשי הישיבות בדורו וממנהיגי היהדות החרדית. אלו היו שנות חייו האחרונות של רבי אהרן, ולמרות זאת זכה הנער העילוי לקרבה יתירה אצל רבו. זה לא היה קל. רבי אהרן לא הרשה לכל אחד לשאול שאלות בשיעור, רק לחריפי השכל המיוחדים שסמך עליהם שלא יפריעו לסדר הדברים. רבי משה הלל היה מהבודדים האלו. לימים היה בין חמשת נושאי ארונו ואף הופקד על עריכת ספר שיעוריו "משנת רבי אהרן".
בלייקווד החל רבי משה הלל בצמיחתו התורנית המופלגת. הוא ישב ולמד לילות כימים. כאשר היה שוקע בסוגיה אחת שלושה שבועות ברציפות. מכריו בשנים אלו סיפרו שכמעט ולא עלה על יצועו, עד שסיים לסכם סוגיות מורכבות שלמד בעיון עצום. לפעמים סיכומים אלו ארכו ימים ארוכים. כל אותם הימים נשאר ללמוד על הסטנדר, ללא הפסק.
בימים אלו רכש לעצמו את כוח הריכוז המופלא, שהיה לסימן ההיכר שלו. הוא אימן את מוחו לחשוב בריכוז רב, כאשר מצחו מקומט ממאמץ מחשבתי, והוא כאילו מתנק לגמרי מהמתרחש. סימן היכר זה יהפוך לסמל הבולט של רבי משה הלל בקרב תלמידיו. את הריכוז העצום הזה, שהוא כמעט על אנושי, ינצל רבי משה הלל הן ללימוד התורה ומסירת השיעורים, והן כדי לנתח בעיה ציבורית או שאלה של הנהגה שעולה על שולחנו.
שש שנים היה הנער סמוך על שולחנו של רבו הגדול. לאחר פטירתו, המשיך ללמוד אצל בנו ממלא מקומו הגאון רבי שניאור קוטלר. לימים סיפר רבי משה הלל לא פעם על כך שרבי שניאור הוא זה שהפך את ישיבת ליקווד למעצמה האדירה שהיא היום. והוסיף באוזני תלמידים שמרבי שניאור למד מסירות נפש להרבצת והחזקת תורה מהי. "כשאני נוסע לאמריקה לגייס כספים לישיבה, והולך קשה, אני רואה בעיני רוחי את המסירות נפש של רבי שניאור זכר צדיק לברכה, וזה מחזק אותי".
חתן בסלבודקה
באותם ימים חיפש ראש הישיבה הגאון רבי מרדכי שולמן זצ"ל, ראש ישיבת סלבדוקה בישראל, שידוך לבתו. הוא נהג להגיע מעת לעת לארצות הברית לגיוס כספים ועניינים אחרים. שם נהג לפקוד את מעונם של ראשי הישיבה הגדולה בלייקווד. בהזדמנות הציעו לו את הנער החריף, שאגדות התהלכו אודותיו. סיפרו שהוא מסוגל לחשבן בבת אחת עשרות תרגילים מתמטיים, והפליגו רבות על כוח הריכוז הנדיר שלו.
השידוך קם ונהיה. מרן פוסק הדור רבי משה פיינשטיין זצ"ל היה מסדר הקידושין של רבי משה הלל והרבנית. זאת למרות שההיכרות של רבי משה הלל עם רבי משה פיינשטיין לא הייתה נרחבת כל כך. רבי משה הלל נשאר ללמוד בלייקווד עוד כמה שנים טובות, ובגיל 35 היגר לישראל. למעשה, עד היום לא השלים את ההגירה, והוא אינו נחשב לאזרח ישראלי אלא לתושב קבע. זו הסיבה שלא תמצאו תמונה שלו מצביע בבחירות הממשלתיות, רק באלוז המונציפאליות שבהן גם תושבי קבע רשאים להצביע.
עשור אחר כך, עם הסתלקותו של חמיו הגר"מ שולמן זצ"ל, התמנה כאחד מראשי הישיבה בסלבודקה. לצידו מונה מי שלימים יהפוך לידידו הקרוב ביותר, ראש הישיבה הגר"ד לנדו.
רבי משה הלל הפך תוך כמה שנים להיות אחד מראשי הישיבה האהובים ביותר בסלבודקה. זה התבטא לא רק בשיעורים המעמיקים שהפכו אלפי בחורים לתלמידיו המובהקים, אלא גם בשיטת החינוך האישית שבה חינך כל תלמיד ותלמיד. "זה קרה בזכות האופי הנוח שלו, אך לא פחות מכך בגלל המסירות והדאגה האישית לכל אחד מבני הישיבה. זאת התכונה שלימים הפכה אותו למנהיג בה"א הידיעה של נושאי החינוך הרגישים בזרם הליטאי, ובמגזר החרדי בכלל. בהתחלה התפעלו מההתמדה שלו, וממאור הפנים שלו לכל אדם. אחר כך הופתעו לגלות זה את האחריות האישית שלו. כל מקרה שמתגלע בישיבה, כל דבר שקורה, הוא נכנס לעובי הקורה ולוקח אחריות על עצמו מקצה לקצה. זה דבר שתוך כמה שנים גרם להערכה עצומה אצלו. גם בנושא הישיבה - מרגע שהוא לקח את ההנהגה מר' מרדכי הוא לקח אחריות על כל העניין. להביא כסף, לקבוע את הסדרים, להתנהל מול כל ראשי הישיבה שהיו אז - ומי שיודע, זה עניין לא פשוט בכלל, ולדאוג שהעסק יתנהל. זה גרם להערכה עצומה כלפיו".
פעילות ציבורית ראשונה
רבי משה הלל הוא מנהיג בעל אופי אחר. לצד היותו חלק בלתי נפרד מקהילת סלבודקה, המשיך במשך שנים לנהוג ברכב בעצמו, עד שמצא שהדבר גורם לו ביטול תורה. והפסיק. גם שיעוריו של רבי משה הלל היו שונים מהדרך הסלבודקאית הקלאסית הנטועה בעומק משנתו של החזון איש. כמו כן סירב להדפיס את כתביו. בימים אלו ממש אישר לתלמידיו ובני משפחתו להדפיס את ספרו הראשון, משנת רמ"ה על מסכת בבא קמא. בשורה שהתקבלה בשמחה אדירה בעולם התורה.
הפעם הראשונה שנקרא לפעילות ציבורית נגעה לאחת הסערות הנשכחות בציבור החרדי. בשנת תשס"ב פרסם ר' נתן קמינצקי ספר בשם "עשייתו של גדול" ובו תיאור חייהם של גדולי ישראל באופן שאיננו מקובל. צאתו של הספר, באנגלית, עוררה סערה, וראשי הרבנים חיפשו אדם נאמן שיקרא את הספר ויחווה את דעתו. רבי משה הלל הירש האמריקאי נקרא לביתו של מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב והופקד על המשימה. התוצאה היתה חרם מוחלט וקשה על הספר.
הרב אלישיב ביקש אז לצרף את רבי משה הלל למועצת. אבל רבי משה הלל ענה: יש את רבי ברוך רוזנברג בראשות הישיבה, והוא מבוגר יותר". וכך אכן היה. רבי ברוך רוזנברג, רעו להנהגת הישיבה דאז, צורף למועצת. רק בשנת תשע"ב צורף רבי משה הלל למועצת גדולי התורה של "דגל התורה" על ידי הרב שטיינמן. באותו כינוס, מול כל חברי מועצת גדולי התורה, אמר הרב שטיינמן: "נאמר בתורה והאיש משה עניו מכל אדם, כלומר כך אמורה להיראות דמות הענו הגדול ביותר. ומנגד במסכת שבת אומרת הברייתא כי 'לעולם יהיה אדם עניו כהלל'. לכאורה יש סתירה בין הדברים", במקום להשיב על הקושיה בחר הרב שטיינמן להחמיא לחבר המועצת החדש: "במקרה שלפנינו אין סתירה, יש לנו גם את משה וגם את הלל".
מאז אותו מינוי החל רבי משה הלל מופיע בכנסים ציבוריים, מצוטט בשורה ארוכה של הוראות ציבור בענייני חינוך ופרנסה, וחתום על מכתבים ציבוריים. הוא הופקד על עמידה מול חברי הכנסת של "דגל התורה" בנושא חוק הגיוס ובנושאי תקציב מערכת החינוך, והיה כתובת למנהלי עמותות ומוסדות חינוך שמצאו את עצמם בקונפליקט מול ההנהגה הפוליטית - אך גם מול ההנהגה הרבנית. גם בתקופת הפיצול בציבור הליטאי, על רקע הקמת מפלגת 'עץ', היה רבי משה הלל כמין גשר שביקש לשמור על אחדות ככל האפשר. הוא ניסה להיות גורם מפשר בין הצדדים, ובשנת תשע"ג אף עלה לביתו של מנהיג "הפלג הירושלמי" מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל לדון עמו בחוק הגיוס. רבי משה הלל גם התנגד לסגירת ישיבת חדרה. אך ההחלטה נפלה אחרת - והישיבה התפצלה. התלמידים הנאמנים לרב שטיינמן נקראו לעזוב את הישיבה ולעבור לישבית "תורה בתפארתה" באלעד, שהוקמה בעקבות הפיצול.
בחמש השנים האחרונות החלו גם גדולי ישראל לפקוד את מעונו ולשאול בעצתו. הוא הפך לנואם מרכזי בכנסי בחירות ובכנסים ציבוריים, חתם על מכתבים ועמד כמה פעמים בראש דיונים רגישים בנושאים פוליטיים ואף מפלגתיים. לביתו עולים תדיר מרנן גדולי ישראל רבי דוד כהן, חבר מועצת גדולי התורה וראש ישיבת חברון, רבי אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, ועוד.
הנהגת הדור
עם הסתלקותו של רבי גרשון אדלשטיין, היה ברור לכולם, כי ההנהגה שכבר התרחשה בכוח, תהפוך כעת להנהגה בפועל. אלא שהפעם רבי משה הלל נאלץ להכריע ולהיכנס גם לסוגיות פוליטיות. לא רק חוק הגיוס שהפך נפיץ, אלא גם שאלות של זהות מועמדים בבחירות מוניציפאליות, וקרבות פוליטיות פנים חרדיות.
אחד העסקנים מספר: "רבי משה הלל היה זה שקבע את זהותו של ראש עיריית בית שמש שמואל גרינברג. רבים הרימו גבה. חשבו שאין לו סיכוי. אבל אצל רבי משה הלל זה עובד ככה: ברגע שהוא מקבל החלטה אחרי המון מחשבה, אי אפשר להזיז אותו ממנה. היא יצוקה בברזל. זהו כוח התורה שיש לו לקבל החלטות, ובגלל זה רבים עולים למעונו".
בשקט, מתחת לפני השטח, גם בשיא המלחמה הפנים חרדית בין דגל לש"ס, השיחות ראשי ש"ס מהדרג הפוליטי והרבני לפקוד את מעונו. לאחר שתמה סאגת אלעד והמסתעף, חזרו לשאול בעצתו בפומבי. זו הייתה הסיבה שש"ס תמכה בגרינברג בסיבוב השני בבית שמש, והסוף ידוע.
מדי יום מקבל רבי משה הלל קהל לשעה אחת בצהרים. זהו. הוא מסרב לפתוח את שעות קבלת הקהל לזמן ארוך יותר, כשהוא מסביר שהוא חייב להשאיר גם זמן לעצמו ללימוד. אך במקרים דחופים, ישנה חצי שעה שהוא מפנה בערב, וגם היא איננה מספיקה עבור ההמונים הממתינים בתור. מי שרוצה להתייעץ, יאלץ להמתין לפעמים גם שבועיים. אלא אם כן מדובר בעניין שבפיקוח נפש.
חבר הכנסת של דגל התורה עולים למעונו אחת לשבוע – שבועיים, ומגישים בפניו שאלות שעל סדר היום הציבורי. הוא מכריע במהירות, לאחר שסוקראת כל הנתונים שהוצגו בפניו. הוא לא צריך שיסבירו לו יותר מדי. ההבנה שלו מהירה, וכך גם יכולת ההכרעה. חוק הגיוס על שלל סעיפיו ופרטיו נמצא כעת על שולחנו, והיהדות החרדית כולה מחכה להכרעת פיו. ברור לכולם, שמה שרבי משה הלל יכריע – יחייב את המפלגות האחרות גם כן.
במהלך החודש האחרון עלה למעונו האדמו"ר מויז'ניץ שאף הצהיר זאת במפורש. הוא הודיע כי גם אגודת ישראל צועדת יד ביד עם ההחלטות שיתקבלו בבית ברחוב הרב שר בנושאי הגיוס. כמו כן האדמו"ר וראש הישיבה החלו לעשות צעדים לקראת הקמת קרן משותפת לעולם התורה שתשלים את הפערים התקציביים בעקבות גזירת הגיוס.
שיתוף הפעולה של רבי משה הלל עם קהילות אחרות במגזר החרדי, הוא מעניין מאוד. רבי משה הלל הקים מחדש את ועדת הרבנים לענייני תקשורת, יחד עם הרבי מויז'ניץ והגר"מ מאיה זקן חברי המועצת של שס. הוא מחזיק בקשר הדוק עם הרבי מגור, אך גם מיודד מאוד עם ראש הישיבה הגר"ש אלתר. עם הרבי מבעלזא הוא מקיים חלופת מכתבים ושיחות חשאיות, שחלקן פורסמו וחלקן נשמרו תחת מעטה כבד של סודיות.
שמירת גדרי הטכנולוגיה
פרק שלם ומיוחד בהנהגתו של רבי משה הלל הוא המאבק שמוביל למען הותרת החינוך הטהור ושמירת גדרי החומות בעניין הטכנולוגיה הפושה במחנה. זו הסיבה שהוא לוחם בכל כוחו לשמירת וועדת הרבנים לענייני תקשורת. אומנם, הוא מכיר בכך שהיו בעיות רבות בצורת הניהול שלה, ועל כן יצר מספר רב של שינויים בוועדה, כך שלמעשה מדובר בוועדה חדשה-ישנה. נציגו בכנסת לנושא הוא ח"כ אליהו ברוכי חבר ועדת הכלכלה שעמל ימים ולילות כדי להסדיר את הנושא מבחינה חוקית. כלל גדולי ישראל ללא יוצא מן הכלל נושאים עיניים לרבי משה הלל גם בנושא הזה, ומצפים להוראתו בכל עניין.
אנקדוטה מרתקת: כאשר רצה רבי משה הלל להחתים את גדולי ישראל על מכתב בנושא, לא ארך חצי יממה וכולם חתמו. כשהם מפטירים "כל מה שיאמר לנו רבי משה הלל – נעשה ונשמע". מיד לאחר הכינוס של הוועדה המתחדשת שנערך במלון ויזניץ בבני ברק, עלה רבי משה הלל למעונו של זקן חברי המועצת של 'דגל התורה ראש הישיבה הגרמ"צ ברגמן, שהודה לו בחום על המאמצים הכבירים לשמירה על חומות הדת, ולאחר מכן הסתגר עמו שעה ארוכה בחדר מבלי שאיש מהמקורבים יודע עד היום על מה שוחחו.
