דורון קדוש: דובר צה״ל: הערב ארגון הטרור חמאס הפיץ תיעוד בו נראת לכאורה חטופה שנהרגה. אנחנו בודקים את המידע ובשלב זה אין בידינו לאמת או להפריך אותו. נציגי צה״ל נמצאים בקשר עם משפחתה ומעדכנים אותה בכל מידע העומד לרשותנו. חמאס ממשיך להפעיל טרור פסיכולוגי ולנהוג באופן אכזרי. אנא המנעו מהפצת שמועות ופרסומים הפוגעים במשפחות החטופים.
הבינה המלאכותית (AI) מגיעה לכבישים בישראל: כך זה יעבוד
בפרויקט הראשון, יפותח כלי AI האוסף מידע מכל המקורות האפשריים בנושא תאונות דרכים וסיכונים בטיחותיים בכביש | בין היתר נאספים נתונים שאינם מדווחים כמו תאונות קלות ללא נפגעים ואף אירועי "כמעט תאונה" כגון בלימות חירום הנרשמות במערכות הרכב ובמצלמות תנועה
אילוסטרציה צילום: unsplash
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מוציא לדרך שני פרויקטים חדשניים העושים שימוש ביכולות הייחודיות של הבינה המלאכותית (AI), האחד לשיפור הבטיחות בדרכים והשני למציאת הפתרונות היעילים ביותר לעומסי התנועה. המשימה הוטלה על חטיבת כלכלה ואסטרטגיה במשרד התחבורה ועל הפיתוח הופקדה חטיבת החדשנות בחברת נתיבי ישראל. לפיתוח הוקצו בשלב הראשון כ- 10 מיליון שקלים.
בפרויקט הראשון, מפתח המשרד כלי AI האוסף מידע מכל המקורות האפשריים בנושא תאונות דרכים וסיכונים בטיחותיים בכביש. בין היתר נאספים נתונים שאינם מדווחים כמו תאונות קלות ללא נפגעים ואף אירועי "כמעט תאונה" כגון בלימות חירום הנרשמות במערכות הרכב ובמצלמות תנועה.
כידוע, יכולותיה של הבינה המלאכותית מתבססות על איסוף וניתוח של נתונים ממקורות שונים ומגוונים, ואיתור תבניות ומגמות. למערכת יוזנו נתונים סטטיסטיים ממשטרת ישראל, חברות הביטוח, בתי חולים, מצלמות תנועה ועוד. לצד אלה, יירשמו נתוני מזג אוויר, עומסי תנועה, תנאי הדרך, מצב הכביש והתחזוקה, שיפורים בטיחותיים שבוצעו בעבר ומידת השפעתם על רמת הבטיחות, וכל נתון רלוונטי אחר.
במקביל, תבחן המערכת אמצעים לשיפור הבטיחות כגון שיפורים פיזיים בתשתית, אכיפה, תמרורים, סימונים ורמזורים, שילוט אזהרה ועוד. העלות של כל פתרון תיבדק ביחס לתועלת הצפויה ממנו.
על סמך כל אלה, תאתר המערכת את המקומות שבהם נדרשים צעדים נקודתיים לשיפור הבטיחות ולמניעת תאונות, ותגדיר את סוג הפעולה הנדרשת ואת עלותה. במשרד התחבורה מעריכים כי המערכת תדייק ותייעל את תהליכי קבלת ההחלטות, ואת הקצאת התקציבים ותעדוף פרויקטים בתחום הבטיחות בדרכים.
בפרויקט השני של משרד התחבורה, ייעשה שימוש במתודולוגיה דומה לאיתור נקודות תורפה שבהן נוצרים עומסי תנועה, לניתוח הגורמים לכך, ולהצעת פתרונות אפשריים. גם פרויקט זה יעשה שימוש באינספור נתונים שייאספו מכל המערכות הקיימות, ובהן מערכות ניהול תנועה וניטור עומסים של חברות התשתית, אפליקציות ייעודיות, דיווחי תנועה במדיה, צילומי לווין ועוד. במקביל ייבדקו תנאי מזג האוויר, תנאי הדרך ומצב הכבישים.
המערכת תחלק את כל כבישי ישראל למקטעים קצרים, ובכל מקטע תיבדק כמות כלי הרכב ומהירות הנסיעה הממוצעת בכל כיוון, בכל שעה ביממה ובכל יום בשבוע. לכל מקטע ייערך חישוב של "זמן אבוד" בהשוואה לשעות שבהן התנועה זורמת ללא הפרעה (לצורך הבדיקה נקבעה השעה שלוש לפנות בוקר) ובהתאם לכך תיבנה טבלה של המקטעים שבהם נרשם איבוד זמן מירבי.
להבטחת מציאת פתרונות מיטביים לכל בעיה, המערכת תבחן מקטעי כביש שבהם בוצעו שינויים שונים לצורך שיפור זרימת התנועה, תשווה את נתוני העומס לפני ואחרי ביצוע השיפור, תשקלל את ההשקעה שנדרשה במונחי זמן וכסף, ובהתאם לכך תדרג את יעילותם. כל הצעה לשיפור תיבחן על פי עלות מול תועלת, ובתהליכי קבלת ההחלטות יעורבו מנהלי פרויקטים ואנשי מקצוע.
