פעם אחת ולתמיד: כך תאטו את קצב עליית המספר במשקפיים

רגע אחרי החזרה ללימודים, פרופ' אוריאל שפירר, מנהל יחידת עיניים בילדים ופזילה במרכז הרפואי וולפסון עם כל הטיפים החשובים אודות בדיקות ראייה ומשקפיים לילדים.

פרופ' שפירר, מה אנחנו יכולים לעשות כדי שהעיניים של הילדים שלנו יישארו בריאות?

"ראשית, אחד הגורמים החשובים ביותר בשמירה על ראייה תקינה הוא למידה בתאורה טובה. חשוב להבין כי החושך אינו בריא לעיניים ולכן יש לוודא כי הלימודים יהיו בתאורה טובה. מעבר לכך, שהיה בחוץ של שעתיים ביום, באור הטבעי, גם היא חשובה לעיניים".

"שנית, יש להגביל את השימוש במסכים. אין ספק כי העולם השתנה, וכיום, המסכים "קונים" להורים שקט. פעם היו נותנים לילדים משחקים בכדי לקבל שקט והיום המשחקים הפכו לטאבלטים וסמארטפונים. באופן אישי, אני ממליץ לא לחשוף בכלל את הילדים למסכים עד גילאי 6-8 ובמידה ולא ניתן להימנע מכך ההמלצה היא לחשוף אותם עד שעה ביום".

"גם בגילאים מאוחרים יותר, מומלץ להגביל את השימוש במסכים למטרות לימודיות וחינוכיות. חשוב שההורים יהוו דוגמה אישית וחיובית לילדים ולא יחזרו היישר מהעבודה למסכים משום שהילדים מחקים את התנהגותם. אולם, אם הילדים כבר נחשפים למסכים, יש לזכור כי עדיף שייחשפו למסך מחשב גדול יותר מאשר למסך אייפד או מסך נייד קטן יותר".

"בנוסף לכך, אני ממליץ ליישם את כלל 20-20-20 כאשר הילדים נדרשים לשעות למידה מרובות. ההמלצה אשר תקפה גם לילדים וגם למבוגרים, היא להסתכל כל 20 דק' למרחק של 20 feet כלומר 6 מטרים, במשך 20 שניות על מנת לאפשר לעיניים לנוח ורק לאחר מכן לחזור ללמוד".

אוקיי, אז אמרנו שחשוב להקפיד על תאורה טובה בסביבת הלימודים, להגביל את משך השימוש במסכים ולבצע הפסקות יזומות. אבל איך נדע שהילד צריך משקפיים?

"האיתות הראשוני עבורנו זהו קושי אובייקטיבי בראייתו של הילד. למשל, אם הילד מתקרב בכדי לראות דברים או שהמורה מדווחת כי הילד לא רואה טוב כשיושב בשורה האחרונה ומבקשת ממנו להתקרב קרוב ללוח. מצמוצים, כיווצים של העפעפיים ופזילה גם הם גורמים המצריכים בדיקת ראייה, ובמידת הצורך טיפול".

ומה לגבי המיתוס שעדיף לדחות כמה שיותר את חבישת המשקפיים גם אם לא רואים טוב?

"ובכן, התשובה בגוף השאלה – מדובר במיתוס לכל דבר ועניין. אם הילד צריך משקפיים והוא לא ירכיב משקפיים, אז עלול להיגרם נזק לעיניים. צריך לבדוק ולהתאים לילד את המשקפיים הנכונים על ידי רופא עיניים שימליץ על המספר המתאים ביותר עבור הילד".

קוצר ראייה – המגפה של המאה ה21, למה זו מגפה? 

פרופ' שפירר מסביר כי: "30 אחוז מהאוכלוסיה בישראל ובעולם המערבי בכלל סובלים מקוצר ראייה. אם נלך לארצות רחוקות למזרח הרחוק, בסינגפור ובסין למשל, 90% אחוז מהאוכלוסייה סובלים מקוצר ראייה".

"קשה להניח את האצבע על הגורם המדויק. גורמים סביבתיים כמו מסכים יחד עם השילוב של תאורת מסכים ותאורה שאיננה טבעית עלולים לגרום לקוצר ראייה. חוסר שהיה בחוץ, באור הטבעי, גם הוא תורם לכך. בנוסף, יש להתייחס גם להיסטוריה המשפחתית. כך למשל, אם לשני ההורים יש משקפיים לקוצר ראייה, רוב הסיכויים, מעל 50 אחוז, שהילד יצטרך משקפיים".

כל כמה זמן מומלץ לעשות בדיקות ראייה?

"ההמלצה היא לבצע בדיקות עיניים שגרתיות אצל רופא עיניים בגילאי 10 חודשים, 3 שנים ולפני כניסה לכיתה א'. בקוצר ראייה, מקובל לבצע בדיקה כל 6-8 חודשים. היום יש גם טיפולים להאט את קצב עליית המספר ולא כל ההורים מודעים לכך, זו לא גזירת גורל שהמספר עולה ללא שליטה".

אילו טיפולים קיימים היום המאפשרים להאט את קצב עליית המספר?

"האפשרות הראשונה היא טיפול בטיפות אטרופין במינון נמוך שמטפטפים כל ערב לפני השינה למשך תקופה ממושכת. טיפות אלו הוכחו כמאיטות בחמישים אחוז את קצב עליית המספר. שנית, היום ישנם משקפיים ייעודיים עם טכנולוגיה מתקדמת המאטה את קצב עליית המספר. שלישית, ישנן עדשות מגע ייעודיות, מולטיפוקאליות, המתאימות לילדים בגילאי 8 ומעלה אשר הוכחו גם הן כמאטות את קצב עליית המספר".

פרופ' שפירר מסכם: "רגע אחרי תחילת שנת הלימודים, דאגו לילדכם לתאורה טובה ללמידה בחדר, הקפידו על כך שיבלו בחוץ באור הטבעי, הגבילו את זמן השימוש במסכים והקפידו על כך שייבצעו הפסקות יזומות בפעילות עיינית לקרוב. זכרו לשים לב לסממנים מחשידים כמו מצמוץ יתר וקושי סובייקטיבי בראיה. במידה ויש קוצר ראיה, חשוב להאט את קצב עליית המספר כדי לשמור על איכות חייהם של הילדים ובכדי למנוע סיבוכים ומחלות בגיל מבוגר יותר כמו קטרקט, היפרדות רשתית וגלאוקומה, ושיהיה בהצלחה בשנת הלימודים".