רוסיה משתמשת בטילי שיוט, טילים היפרסוניים, מל"טים, משגרים, טנקים, מסוקים בהם יש רכיבים המיוצרים במדינות המערב. זה קורה משתי סיבות: מבוך מפותל של מתווכים שעוקף את הסנקציות של וושינגטון והאיחוד האירופי, ומערכת בקרת הייצוא הלקויה של בעלות בריתה של קייב, כך מדווח העיתון הספרדי אל פאיס.

דו"ח שנערך לאחרונה על ידי מרכז הניתוח של בית הספר לכלכלה של קייב (KSE), בשיתוף עם קבוצת Yermak-McFaul, קובע כי מתוך מדגם של 58 כלי נשק, הם מצאו כי 67% מהרכיבים הזרים יוצרו על ידי חברות אמריקאיות, 7% על ידי חברות יפניות ו-7% על ידי חברות גרמניות, זה לא מחייב שיצרן החלקים יודע כיצד ישמש בסופו של דבר החומר אותו הוא מייצר, ייתכן שעשרות מתווכים היו מעורבים.

אולקסי קוזמנקו חוקר אמל"ח שעובד במכון למחקר משפטי מדעי בקייב, אמר כי דקות ספורות לאחר שטיל היפרסוני יורט בשמיים מעל בירת אוקראינה על ידי מערכות ההגנה האווירית פטריוט, האוקראינים אספו את השברים שלו, וגילו כי "המיקרו-שבב יוצר בשוויץ", הוא אמר כי "קל לקנות את הרכיבים האלה בכל מקום ולהרכיב אותם ברוסיה", הוא מציין כי לאחר תקיפה צוותים נשלחים כדי לאסוף את הראיות, לאחר מכן, הם לוקחים אותו למעבדה, מנתחים אותו, מסתכלים על מספרי הרישום, משווים אותו לדוגמאות אחרות, מתייגים אותו ושולחים אותו למשטרה, שמעבירה אותו לבתי המשפט.

אולנה בילוסובה, אחת ממחברות הדו"ח אומרת כי: "ראשית, יש את המדינה שבה נמצאת חברת הייצור, שעשויה להיות ארה"ב, ולאחר מכן היצרן הסופי, שעשוי להיות בסין, מלזיה או הפיליפינים. המוצר אינו חייב להיכנס לארה"ב ואינו בפיקוח הייצוא שלו".

החוקרים התחקו אחר נתיבי הסחר של הרכיבים הללו. הם מצא 1,057 רכיבים שיוצרו על ידי 155 חברות מבוססות ב-19 מדינות. רובם מגיעים מארצות הברית, אחריהם יפן וגרמניה, ולאחר מכן שוויץ, טייוואן, הולנד וסין. אבל סין בולטת כמדינת מתווך מובילה, יחד עם הונג קונג וטורקיה, רכיבים אלה בסופו של דבר נוסעים מאותן מדינות לשותפי סחר רוסים.