עוד מ׳ווינט׳: החולייה שלפי החשד חטפה ורצחה אותו, הם חוליית אוזבקים שהופעלה ע״י איראן. השלושה עקבו אחריו מיציאתו מהמרכול. לאחר הרצח הם יצאו בטיסה לטורקיה.
בקרוב תאכלו בריא יותר: 'אפס חומרי הדברה בפירות'
לאור הצלחת הפיילוט של משרד החקלאות שנמשך מזה ארבע שנים והצליח להביא לאפס חריגות של שאריות חומרי הדברה בשלל פירות, משרד החקלאות משיק את המודל האזורי הראשון לחקלאות סביבתית
הדברה צילום: freepik
מזה ארבע שנים שהשירותים להגנת הצומח מפעילים תכנית פיילוט חדשנית יחד עם החברה לחקלאות בגליל ובגולן ובשיתוף מלא עם החקלאים, שמטרתה לקדם התמודדות אזורית עם נגעים ומזיקים.
לאור הצלחת הפיילוט שהביא לאפס חריגות של שאריות חומרי הדברה בשלל פירות, משרד החקלאות משיק את המודל האזורי הראשון לחקלאות סביבתית.
המודל מוקם בשיתוף התארגנויות חקלאיות והמועצות האזוריות, במטרה ליצור ראייה כוללנית ברציפות טריטוריאלית שתאפשר לבחון מגוון פרמטרים של קיימות בחקלאות, במגוון תנאי שטח וגידולים. המודל החדשני מוקם בעקבות הצלחת הפיילוט של השירותים להגנת הצומח שבחן את יעילות הטיפול במגוון מזיקי הגנת הצומח באמצעות התאגדות של מספר רב של משקים בתא שטח אחד גדול וברציפות טריטוריאלית.
הנתונים מאחורי הפיילוט, מעידים על הצלחת השיטה האזורית בקידום הדברה ידידותית לסביבה. כך, מנתוני משרד החקלאות עולה כי הפיילוט הביא לירידה של 80% בכמות הריסוסים האוויריים, מאז 2018 והחלפתם במלכודות ובטיפול נקודתי בהתאם לנדרש. בתוך כך, בדגימות חומרי הדברה שנלקחו במסגרת הפיילוט נצפית ירידה מתמשכת בכמות שאריות חומרי ההדברה. כך, בשנת 2018 אותרו 15 חריגות מתוך 176 דגימות (11%) שאותרו בגידולי רימונים, נקטרינות, משמשים, ענבים ותפוחי עץ. נכון לשנת 2022 נתון זה עומד על 0 שאריות חומרי הדברה וזאת הודות למעבר לשיטות ביולוגיות(!).
בעקבות הצלחת הפיילוט, במשרד החקלאות מעלים הילוך, ומשיקים את המודל האזורי ההוליסטי הראשון לחקלאות סביבתית. המודל יוקם באזור עמק החולה ורמת הגולן בצפון, ובקדרון ובצרון בדרום, בהשקעה כספית של כ-6.7 מיליון ₪, ובהיקף כולל של כ-32,000 דונם. במסגרתו ייבחנו במקביל לראשונה מספר פרמטרים לקידום קיימות בחקלאות. הפרמטרים נבחרו בקפידה על ידי צוות חשיבה משולב של השירותים להגנת הצומח, שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), אגף לשימור קרקע וניקוז, והחברה לחקלאות בגליל ובגולן, והם מייצגים סוגיות סביבתיות שיטופלו בצורה מיטבית על ידי התארגנות אזורית של כלל החקלאים בתא השטח, במקום כל חקלאי פרטנית בחלקתו. בין היתר, ייבחנו שיטות לקידום הפחתה מבוקרת של שימוש בחומרי הדברה, עידוד השימוש באמצעים ידידותיים לסביבה ובהדברה משולבת; מעבר לטיפול אזורי בפסולות חקלאיות, קידום מחזור וצמצום תופעות של שריפת גזם ושימוש במטמנות; עידוד זריעת צמחיית שירות בין שורות המטעים לטיוב ושימור הקרקע ולמניעת אובדן השכבות העליונות והפוריות ביותר; טיפול אזורי במינים פולשים; ייצוב ערוצי ניקוז טבעיים; ועידוד מגוון ביולוגי. באופן זה, יתאפשר להפיק תובנות בנוגע להפעלת ממשקים ידידותיים לסביבה במגוון נושאים, גידולים ותנאי שטח בו-זמנית, ולגזור מכך מסקנות עבור כלל ענפי החקלאות בישראל.
