כישלון פרויקט החיסונים וההיערכות לרעידות אדמה

בעקבות מגפת הקורונה שפרצה בישראל במרץ 2020, ובהנחיית רה"מ מפברואר באותה השנה, החל המכון למחקר ביולוגי בתהליכי פיתוח חיסון ונוגדנים כנגד נגיף הקורונה החדש, שכללו בין היתר הכשרת קו ייצור לחיסון, ניסויים פרה-קליניים בבעלי חיים וניסויים קליניים בבני אדם.

מבקר המדינה מצא כי הצעת מנהל המכון לרה"מ, אשר בעקבותיה ניתנה ההנחיה, לא עלתה בקנה אחד עם היכולות המוגבלות של המכון בתחום הייצור לפני התפרצות מגפת הקורונה, וכי המל"ל אפשר להעלות לדיון את נושא החיסון ולהציג את ההצעה לרה"מ, אף שהיה מודע לכך שמטה עוזר שר הביטחון לא ידע בעוד מועד על מכתב מנהל המכון ולא קיים תהליך בקרה בנושא.

בנוסף, הפרויקט נוהל שלא בהתאם לנהלים התקפים במכון, ומטה עוזר שר הביטחון איפשר את התנהלות הפרויקט בלי שהתקיימו תהליכי הבקרה הנדרשים. לוח הזמנים הצפוי לביצוע הפרויקט התארך מכ-11 חודשים לכ-36 חודשים, והתוספות התקציביות הוצגו בחלקים ולא כתמונת מצב מלאה (עלייה מכ-63 מיליון ש"ח לכ-1.4 מיליארד ש"ח). כך נמנע שיקוף מלא של לוח הזמנים הצפוי וההשקעה הנדרשת לפרויקט, שעד למועד סיום הביקורת הושקעו בו כ-230 מיליון ש"ח.

במועד סיום הביקורת, יולי 2022, פרויקט החיסון והנוגדנים במכון, שהוגדר כמשימה לאומית והושקע בו תקציב של כ-230 מיליון ש"ח, נסגר בלי שפיתוחם וייצורם של החיסונים והנוגדנים הושלם, ובלי שהם אושרו לשימוש בבני אדם.

ניהול משברים, קבע המבקר, בייחוד משברים לא צפויים, מחייב קבלת החלטות וביצוע מהיר של פעולות בתנאי לחץ ואי-ודאות. עם זאת, הדחיפות שהייתה בתחילת המגפה אינה יכולה להיות נימוק לליקויים שהיו במשך התקופה שלאחר פברואר 2020, מועד הטלת משימת הפיתוח על המכון.

המבקר אנגלמן ממליץ כי מטה עוזר שר הביטחון והמכון יערכו תהליך להפקת לקחים לגבי הליך פיתוח החיסון על ידי המכון, בפרט לשם חידוד מנגנוני הבקרה בתהליכי הפיתוח והייצור המבוצעים במכון. כן מומלץ כי מטה עוזר שר הביטחון יבחן אם קיימת תרומה אפשרית למכון בהתמודדות מדינת ישראל עם פנדמיה בעתיד, זאת בהתייחס לשלבים השונים של פיתוח תכשירים רפואיים, ובכלל זה הייצור והרגולציה המתחייבת במסגרתם.

האם הרשויות ערוכות לרעידת אדמה? דו"ח המבקר חושף את הנתונים

מדינת ישראל שוכנת בסמוך לשבר הסורי-אפריקאי, ומשכך גובר הסיכון לכך שתתרחש בה רעידת אדמה בעצימות גבוהה. ההנחה הרווחת היא שיש סבירות גבוהה שבתוך חמישים השנים הקרובות תתרחש רעידת אדמה חזקה במרחב שבין דרום לבנון לדרום ים המלח.

דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם הצהריים, נוסף על הדוחות הקודמים של מבקר המדינה העוסקים במוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה, מציג תמונה של כשל רב שנים בהיערכות המדינה לאירוע של רעידת אדמה ובפרט בערי הפריפריה השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי. ממצאי הדוח מדגישים את נחיצותה של פעילות רבה המשלבת ראייה ארוכת טווח על מנת לטייב את היערכות המדינה לרעידת אדמה בעצימות גבוהה.

על פי הנכתב בדו"ח, בתחילת פברואר 2023 קיבלה ישראל תזכורת מצמררת לתוצאות ההרסניות העשויות לפקוד את מדינת ישראל בעת התרחשותה של רעידת אדמה בעצימות גבוהה, כאשר רעידות אדמה בעצימות שכזאת, שמוקדן היה בדרום טורקיה בקצהו הצפוני של השבר הסורי-אפריקאי, הביאו למותם של עשרות אלפי בני אדם ולפציעתם של עשרות אלפים נוספים, לקריסת של יותר מ-12,000 מבנים ולכך שיותר מ-500,000 בני אדם נותרו מחוסרי כול וללא קורת גג. מאז רעידות האדמה ממשיכות לפקוד את אזורנו בתדירות גבוהה המורגשת היטב במדינת ישראל.

הביקורת העלתה כי במועד הביקורת עדיין לא חוזקו 1,124 (93%) מהמבנים שנקבע שיש לחזקם בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית, אשר עלות חיזוקם בתוספת מיגון היא 2.34 מיליארד ש"ח. בנוסף בנוגע ליישום תמ"א 38 ברשויות מקומיות בפריפריה, עלה כי תמ"א 38 לא יושמה בעיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה ובמועצה המקומית חצור הגלילית, אף שכולן נמצאות באזורים המועדים להיפגע קשות מרעידת אדמה, ואף שתמ"א 38 הייתה התוכנית העיקרית ליישום מדיניות הממשלה לחיזוק מבנים זאת בשל התבססותה של התוכנית על מודל כלכלי, ולפיו יישומה מעלה את שווי הנכסים באזורים שבהם ערך הקרקעות גבוה.

כמו כן עלה בביקורת כי טרם בוצע חיזוק בכ-70% מבתי הספר שנקבע כי הם טעונים חיזוק, ומכאן שבפועל לא חוזקו 38 מתוך 54 בתי הספר שנקבע שיש לחזקם.

עוד הועלה כי ביקורות שביצע פקע"ר מעידות כי רמת מוכנותן של עיריית בית שאן והמועצה המקומית חצור הגלילית להתמודדות עם אירועי חירום נמוכה; כי רמת מוכנותן של עיריות טבריה וצפת טובה, ורק מוכנותה של עיריית קריית שמונה היא טובה מאוד. כן עלה בביקורות אלה כי אין תקן מחייב לגבי ציוד החירום שעל הרשויות המקומיות להחזיק ולתחזק במחסני החירום שלהן במסגרת התארגנותן להתמודדות עם אירועי חירום, לרבות עם אירוע של רעידת אדמה.

לנוכח הניסיון הבין-לאומי המראה שהשקעה מוקדמת בהיערכות לרעידת אדמה מצמצמת באופן ניכר פגיעות בנפש ונזקים לרכוש עם התרחשותה, הדרך הטובה ביותר למזעור נזקים ולמניעת התרחשותו של אסון כבד עקב רעידת אדמה היא שיפור עמידות המבנים - מבני מגורים, מבני ציבור ותשתיות - בפני רעידת אדמה.

המבקר אנגלמן מדגיש כי על ראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון, שר הפנים ושר האוצר וכן ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה לפעול לקידום המוכנות של מדינת ישראל והשלטון המקומי להתמודדות עם רעידות אדמה, בפרט בעניין הרשויות המקומיות הפריפריאליות השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי.

עוד מומלץ כי משרדי הממשלה הרלוונטיים יפעלו בשיתוף עיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה והמועצה המקומית חצור הגלילית, רשויות מקומיות פריפריאליות השוכנות לאורך קו השבר הסורי-אפריקאי, לגיבוש מנגנון לחיזוק המבנים באותן רשויות ולאיתור המשאבים הדרושים לכך. נוכח המשאבים התקציביים הגדולים הנדרשים לחיזוק המבנים והתשתיות ביישובי הפריפריה, שרובם במעמד חברתי-כלכלי נמוך, הדבר מחייב הירתמות של כל הגורמים המקצועיים והקצאת משאבים מתאימה. המבקר חותם את הדוח בהמלצה שעל הממשלה והשלטון המקומי לפעול במהירות ובנחרצות לטיפול בנושא, ויפה שעה אחת קודם.