עמית סגל: דובר צה״ל: לוחם בגדוד 13, חטיבת גולני, נפצע מוקדם יותר היום (ש') באורח קשה בקרב בדרום לבנון. הלוחם פונה לקבלת טיפול רפואי בבית החולים, משפחתו עודכנה.
העומס בנתב"ג רק יחמיר: הוועדה תמליץ לוותר על הקמת שדה נוסף
אחרי שבחנו 10 חלופות שונות לשדות תעופה חדשים, החליטה הוועדה לבחינת מיקום לשדה תעופה משלים לנתב"ג לא להמליץ על הקמת שדה תעופה באף אחד מהם | הפתרון שמוצע הוא המשך המצב הקיים, מה שיוביל אותנו בוודאות לקטסטרופה תעופתית
מטוסים בשמי ישראל צילום: דובר צה"ל
מחר יתכנס צוות ההיגוי לבחירת שדה תעופה משלים לנתב"ג לישיבה מיוחדת כשבמרכזה הצגת תוצרי הוועדה לשרת התחבורה לאחר תשעה חודשים של עבודה מאומצת. העיתונאי יובל שדה חשף הבוקר ב'כלכליסט' כי ההמלצה תוביל לכך שהממשלה לא תקדם אף שדה תעופה נוסף בישראל, והפתרון היחיד שמוצע הוא הסתמכות על נתב"ג והרחבה מוגבלת של שדה התעופה בחיפה, על בסיס התכנון שקיים כבר היום.
אופציית רמת דוד, שהיתה עד כה האפשרות המובילה שנתמכה במשך שנים על ידי אנשי המקצוע השונים בתחום התעופה במדינת ישראל, בין אם מדובר ברשות שדות התעופה, רשות התעופה האזרחית, נתיבי ישראל, משרד האוצר, משרד הביטחון וחיל האוויר – נגנזה.
על פי הדיווח ב'כלכליסט', הסיבה לגניזה היא "וטו ביטחוני" תמוה שהטיל משרד הביטחון לפני חודש על הקמת השדה הצפוני, לצד לחצים פוליטיים מצד תושבי האזור שהובילו את מפלגות הקואליציה לבטל את החלטת הממשלה 2050 שקבעה כי שם יוקם שדה התעופה המשלים לנתב"ג.
ממשלת ישראל הגדירה כבר ב־2011 שהקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג היא צורך לאומי דחוף וזאת עקב עלייה משמעותית בהיקף הטיסות וכפתרון למקרה חירום של השבתת נתב"ג.
צוות ההיגוי לבחירת שדה התעופה המשלים כלל מספר רב של אנשי מקצוע מזרועות ממשלה שונות הקשורות לתחום התעופה. אלו כללו בין השאר את נציג משרד התחבורה ויו"ר הוועדה, המשנה למנכ"לית משרד התחבורה אל"מ עילם שגיא; יואל פלדשו מנהל רשות התעופה האזרחית; נעמה שולץ שהפכה לאחרונה למנכ"לית משרד רה"מ; אילנה שפרן שהיתה אחראית על דו"ח שפרן שעסק בנושא בעבר, ואנשי מקצוע בכירים נוספים.
בהמשך המצגת ישנה התייחסות למצב התעופתי הקיים והבעייתי. לפי הנתונים שמוצגים, שנכתב עליהם בעבר ב"כלכליסט", שדה התעופה נתב"ג צפוי להגיע לקיבולת מלאה של כ־28 מיליון נוסעים בין השנים 2027–2029. עם זאת, לפי הנתונים המופיעים במצגת, אם תוכנית המתאר של נתב"ג תעודכן אז השדה יוכל להכיל כמות של כ־40 מיליון נוסעים, ובמצב זה השדה ייסתם בין שנת 2031 ל־2037, תלוי ברמת הפסימיות או האופטימיות של התחזיות.
הרחבת נתב"ג מוצגת כ"פתרון קסם" שמאפשר למדינה לדחות את הקץ, אך הרחבת השדה מהווה אתגר משמעותי בפני עצמו ולא בטוח אם תתרחש בשנים הקרובות. ההרחבה דורשת עדכון של תמ"א 2/4 שתאפשר להתמודד עם מגבלות המוטלות על המרחב האווירי של נתב"ג. כמו כן, ההרחבה דורשת התאמה של תשתיות כמו הרחבה של טרמינל 3 והקמה של טרמינל נוסעים נוסף בנתב"ג, תוכניות שעליהן שוקדים בימים אלה ברשות שדות התעופה.
נוסף על כך, הרחבת הקיבולת האווירית של נתב"ג דורשת ביצוע של התאמות במרחב האווירי מול חיל האוויר ומול קפריסין. לכל הדברים הללו יש להוסיף את התנגדות תושבי האזור להרחבת השדה, וזאת מטעמים של פגיעה באיכות החיים ומפגעי רעש ובריאות. אם הפתרונות הללו לא יסופקו באופן מידי, בשנים הקרובות עלולה ישראל להגיע למצב שבו לא יהיו סלוטים פנויים לטיסות, מה שיוביל להגבלת היצע הטיסות ובהכרח לעלייה משמעותית במחירי הטיסות מישראל.
ההחלטה צפויה לשוב חזרה לשרת התחבורה וסביר להניח שזו תקבל את המלצות הוועדה. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, ההחלטה שתתקבל בממשלה בעקבות המלצות הוועדה תהיה לא להחליט ולהמשיך במצב הקיים. החלטה כזו תקרב את ישראל צעד נוסף לעבר קטסטרופה תעופתית.
