גגות בתי מגורים בבני ברק ממעוף הציפור | צילום אילוסטרציה: גילי יערי, פלאש 90

מאות מיליוני שקלים מהקרן להתחדשות עירונית ומרמ”י צפויים לעשות את דרכם לקידום תכניות התחדשות עירונית של ‘פינוי בינוי’ ותוספת עשרות אלפי יחידות דיור בערים החרדיות.

לפי נייר מדיניות שהגישה השבוע הרשות להתחדשות עירונית לשר הבינוי והשיכון ונחשפה ב’כלכליסט’ עולה כי השר ליצמן חותר לקדם מאות מיזמי פינוי בינוי במגזר החרדי בתוככי הריכוזים החרדיים הקיימים, כאשר לפי דיווח של אמיתי גזית המימון להנעת התהליך יגיע מהקרן להתחדשות עירונית.

במסמך שהוגש השבוע נסקרו ע”י הרשות להתחדשות עירונית כלל החסמים שלא מאפשרים את קידומם של פרויקטים כאלה בערים החרדיות ובמקביל צויין כי כחלק מקידום התהליך והתגברות על המכשולים שבדרך, ניתן לתקצב אותו במאות מיליוני שקלים שמקורם, בעיקר, מהקרן להתחדשות עירונית.

אולם ב’כלכליסט’ צוין, כי עד שלא יאושר תקציב המדינה ועמו חוק ההסדרים, המהלך מוקפא ומחכה לתקציבים ראשונים.

לפי המסמך שנחשף, בשכונות חרדיות קיים כיום פוטנציאל של כ-60 אלף יח”ד נוספות במהלך שני עשורים במסגרת פינוי בינוי. מדובר על 20% מהיעד הממשלתי למגורים עבור הציבור החרדי עד שנת 2040.

גזית ציטט בכירים ברשות שאמרו כי “הציבור החרדי מתאים להתחדשות עירונית מבחינה קהילתית ופיזית, בין השאר מפני שאינו חושש מצפיפות ודירות קטנות ומשתמש בתחבורה ציבורית”. את הדברים אמר גורי נדלר, ראש אגף תכנון ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית, שהוסיף כי, “אלה עקרונות עירוניים שמתאימים כמו כפפה ליד להליכים של התחדשות עירונית. כעת האתגר הוא לחבר את הכפפה ליד”.

נציין, כי בעוד יש רבים הטוענים כי ‘פינוי בינוי’ הוא מוצר שהציבור החרדי השמרן לא יידע כיצד ‘לאכול’ אותו, זו ההזדמנות להזכיר את הפרסום ב’ביזנעס’ על פרויקט פינוי בינוי ראשון שיצא לדרך בבני ברק לפני פחות מחודש – גם אם הוא ממוקם בקו התפר החילוני-חרדי, עדיין מדובר בתחומי העיר בני ברק. פרויקטים דומים בירושלים יצאו לדרך בשכונות חרדיות מובהקות, למרות הקושי- שאת היבטיו המורכבים נציג להלן.

תמרוץ פיילוטים לדוגמא

לפי הדיווח, ההמלצה המרכזית במסמך היא לתמרץ הקמת כמה תוכניות כאלה בכמה ערים, במטרה ללמוד וכמובן כדי ליצור דוגמא של פרויקט מוצלח שתחלחל בציבור החרדי ותדרבן קידומן של תוכניות נוספות. נדלר העריך בשיחה עם ‘כלכליסט’ כי עלות הכנת תב”ע אחת לפינוי בינוי עומדת על כ-2 מיליון שקלים, ולדבריו, מיד עם אישור תקציב המדינה התכנית היא לקדם פיילוט בארבעה מתחמים, בעלות כוללת של 8-10 מיליון שקלים, באחת או כמה מהערים הבאות: אשדוד, בני ברק, ירושלים, בת ים, נתניה, פתח תקוה וזכרון יעקב.

לפי הפרסום, פתרונות של מעלית שבת וסוכות אף הם נלקחים בחשבון. נציין, כי בירושלים מתגוררים באזור רוממה אלפי חרדים, שמתוכם, עשרות בני משפחות חרדיות, עושות שימוש במעליות שבת בפרויקטי היוקרה החרדיים הירושלמיים. “אם היו צריכים כיום להתיר את המצאת שעון השבת – הרבנים לא היו מתירים אותה”, אומר ל’ביזנעס’ פוסק הלכה חשוב, “משום מראית העין. מאותה סיבה מעלית שבת נחשבת אסורה – למרות שאין בה כיום בעיות הלכתיות. המנגנונים הקיימים עברו את כל הבדיקות של מכוני ההלכה והטכנולוגיה וזכו לאישורים ברורים. אין ספק כי אם גדולי הפוסקים ההלכתיים יידרשו לעניין ויבינו שאין פתרון למצוקה הזו בשנים הקרובות, ומנגד השר ליצמן ידחוף זאת, יהיו בהחלט פסקי הלכה שיאפשרו בנייה לגובה ואפשרות מגורים גם במגדלים גבוהים במסגרת פינוי בינוי והתחדשות עירונית מקיפה בשכונות שיש בהן התיישבות חרדית מובהקת”.

אחד מהמעורים בתכניות הבהיר עוד ל’ביזנעס’: “לא בכדי נקטו בסביבת ליצמן בעיר פתח תקווה, כיון שבה ניתן לבנות מגדלים לגובה, ומתגוררת בה כיום – לפחות במרכז העיר – אוכלוסיה ליטאית מודרנית בחלקה, שבהיתר הלכתי מתאים, תחל בקלות להשתמש במעלית שבת”.

בתי הדין לא יאשרו

ובחזרה לדיווח ב’כלכליסט’ שם ציינו כי “פרויקטים של פינוי-בינוי בשכונות חרדיות נתקלים גם בקשיים קניינים משמעותיים. ראשית, רבות מהדירות הורחבו או פוצלו במרוצת השנים, לעתים באופן בלתי חוקי. בעלי הדירות לא יקבלו תמורה לשטח הדירה שאינו חוקי, ולכן אין להם שום תמריץ להסכים לפרויקט. עניין נוסף הוא ההתמודדות עם דייר סרבן. על פי חוק, רוב של הדיירים יכול לאלץ קבוצה קטנה של דיירים לחתום על הסכם פינוי בינוי. אבל בחברה החרדית רבנים נוטים לפסוק שפרויקט יצא לדרך רק כאשר כל הדיירים מסכימים לו. “אם דייר אחד לא מוכן לפרויקט הוא יכול לתבוע את שכניו בדין תורה”, צוטט משה הרשלר, יזם נדל”ן חברתי המוכר היטב לגולשי ‘ביזנעס’, “ובתי הדין הרבניים נוטים לפסוק שצריך 100% הסכמה, ואף אחד בתוך הקהילה לא ילך נגד דין תורה”.

הפתרון לכך הוא, על פי הדיווח שמצטט את מסמך הרשות להתחדשות עירונית, ביצירת “שפה הלכתית ייחודית להתחדשות עירונית. לא רק שתתייחס ותנסה לפתור את החסמים העיקריים בהתחדשות העירונית, אלא גם תעודד באופן אקטיבי קידום פרויקטים”.

לפי הדיווח של גזית, “הפתרון לבעיות אלה שאליו מכוונת הרשות הוא מענקים של מיליוני שקלים ולעתים עשרות מיליונים ליזמים, כדי לגשר על הפער בין המגבלות התכנוניות להיתכנות הכלכלית. פתרון זה יושם לא רק אצל חרדים, אלא בערים ברחבי הארץ שסובלות מבעיות כאלה. המקור התקציבי אמור להיות הקרן להתחדשות עירונית, שאליה רשות מקרקעי ישראל צריכה להזרים כסף בעקבות הסכם עם משרד השיכון. בפועל למשרד יש עדיין מחלוקת מול משרד האוצר באשר לסכום שהצטבר בקרן, אך בכל מקרה ברור כי יש בה 200־400 מיליון שקל. כספי הקרן ישמשו לסבסד חלק מהפרויקטים בחברה החרדית ובשכונות פריפריאליות אחרות. אבל כמו מרבית הרפורמות שמשרדי הממשלה מקדמים במסגרת חוק ההסדרים וחוק התקציב, גם הרפורמה הזו תקועה ומחכה לפתרון המשבר הפוליטי.

“בכל מקרה הסקפטיות בנוגע להצלחת המהלך גדולה. עד עתה כל הניסיונות לקדם פרויקטים של פינוי בינוי בשכונות חרדיות נכשלו, וגם בממשלה יש גורמים שמביעים פסימיות באשר לסיכויי ההצלחה של פרויקטים כאלה בעתיד”, ציין גזית וציטט בכיר בממשלה שאמר על כך: “אני לא מכיר מישהו שבונה על זה כפתרון משמעותי. אלו אוכלוסיות חלשות ושמרניות, התחדשות עירונית זרה להן, ולכן לא ריאלי לבנות על שינוי גישה לשנים הקרובות”.

השר בטוח: זה יצליח

לעומת זאת, שר השיכון ליצמן צוטט בשיחה ל’כלכליסט’ בתגובה לדברים, כי הוא “רואה בהתחדשות עירונית מרכיב חשוב בפתרון הכולל למצוקת הדיור בציבור החרדי. אנו שוקדים על תוכניות כדי לתת מענה לדיור לכלל האוכלוסיות, תוך התאמה חברתית ותכנונית גם למגזר החרדי שהוזנח לאורך השנים. לצד עיבוי הערים הקיימות ותכנון ערים חדשות, בכוונתנו לקדם בצורה משמעותית את ההתחדשות העירונית, מהלך שיכול לתת פתרון לעשרות אלפי דירות לחרדים וגם במגזר הכללי”.

גם חיים אביטן, יו”ר הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, צוטט בדיווח כמי שבטוח בהצלחת התכנית: “בכוחה של ההתחדשות העירונית לפתור במידה רבה את מצוקת הדיור במגזר חרדי, תוך התחשבות והתאמה לצרכיו”, אמר אביטן, וציין כי בשנה הקרובה יוקם צוות תכנוני מיוחד שיכלול יועץ מהמגזר החרדי ופורום יזמים מתאים ברשות להתחדשות עירונית.

ביזנעס