אילוסטרציה צילום: פייר תורג'מן, פלאש 90

בניגוד לטענות שנשמעות ולפיהן אין בישראל חוק פיקדון על בקבוקי משקה משפחתיים בגלל התנגדות החרדים, המצב בפועל אינו כך.

ממחקר שנערך ע"י מכון המחקר 'גיאוקרטוגרפיה' עבור תאגיד המיחזור 'אסופתא' עולה כי למעלה ממחצית הציבור החרדי דווקא תומך בהרחבת חוק הפיקדון גם על בקבוקי משקה גדולים וכן על מיכלי פלסטיק אחרים כמו מיכלי שמפו, אקונומיקה, מרככי כביסה ואחרים. יתרה מכך, מהמחקר שנערך לקראת פרסום החלטתה של השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, בחודש הבא, האם להרחיב את חוק הפיקדון גם לבקבוקים משפחתיים (במסגרת עתירה שנידונה בבג"ץ) עולה כי למעלה ממחצית הציבור החרדי טוען כי חברות המשקאות הן אלה שמתנגדות להרחבת חוק הפיקדון והן עושות שימוש במגזר החרדי כתירוץ להתנגדותן.

מהנתונים עולה עוד כי דווקא משפחות חרדיות בהן ההכנסה המשפחתית נמוכה מהממוצע יש תמיכה גדולה יותר להרחבת הפיקדון על מיכלי משקה משפחתיים. המחקר נערך באמצעות סקר טלפוני בקרב 300 משיבים, בגילאי 18 ומעלה המשתייכים למגזר החרדי ומהווים מדגם מייצג של אוכלוסיה זו במדינת ישראל.

בישראל נמכרים מדי שנה כשני מיליארד מיכלי משקה. מתוכם כ-1.25 מיליארד בקבוקים קטנים ופחיות וכ-750 מליון בקבוקים גדולים. כ-80% מהבקבוקים הקטנים, עליהם יש פיקדון בסך 30 אגורות המשולם למי שמחזיר את הבקבוק לנקודות המכירה, נאספים ומועברים למיחזור. לעומת זאת, רק כ-24% בלבד מהבקבוקים הגדולים, עבורם אין דמי פיקדון, נאספים וולנטרית על ידי הציבור במיחזוריות ובפח הכתום.

כ-76% מהבקבוקים הגדולים נזרקים לפחי האשפה ובמרחב הציבורי. היות וחברות המשקאות לא עמדו ביעד האיסוף הוולנטרי של הבקבוקים הגדולים, בתחילת אוגוסט השרה צריכה לפרסם החלטה מנומקת לבג"ץ האם היא מרחיבה את חוק הפיקדון.

למעלה ממחצית הציבור החרדי: להרחיב את הפיקדון גם על בקבוקי משקה משפחתיים

ממחקר מיוחד שערך תאגיד המיחזור 'אסופתא' במטרה לבדוק מה עמדותיו של הציבור החרדי בכל הנוגע למיחזור הבקבוקים המשפחתיים עולים נתונים מפתיעים. השאלה הראשונה שנבדקה הייתה: "בשנים האחרונות מי שמחזיר בקבוקים קטנים לנקודות המכירה מקבל 30 אגורות על כל בקבוק. האם לדעתך צריך להחיל הסדר זה גם למיכלי פלסטיק אחרים?". כ-54% מהנשאלים טענו כי יש להרחיב את הפיקדון גם לבקבוקי שתייה גדולים. מרביתם טוענים כי יש להרחיב את הפיקדון גם לבקבוקי פלסטיק אחרים כמו אקונומיקה, מרככי כביסה ואחרים. 3% נוספים סבורים כי יש להרחיב את הפיקדון רק למיכלים פלסטיק אחרים, ולא על בקבוקי משקה.

הנתונים בולטים עוד יותר אם בודקים רק את בעלי הדעה בנושא: כ-67% מהם תומכים בהרחבת הפיקדון. בהקשר זה יצויין כי המגזר החרדי מצטיין בהשבת מכלי משקה קטנים לצורכי מחזור במסגרת חוק הפיקדון ואחוז השבת הבקבוקים  ע"י הצרכנים הינו גבוה בהרבה מהמגזר הכללי.

רק 28% מהציבור החרדי סבור כי אין להרחיב כלל את הפיקדון. ל-15% אין דעה בנושא. בהקשר זה נראה כי משמעות הפגיעה של הפלסטיק שאינו מועבר למיחזור והזיהום לו הוא גורם, ובכלל זה ההשלכות על ההתחממות הגלובאלית, חשובה יותר לציבור החרדי הצעיר. למעלה מ-61% מהמשיבים בגילאי 18-34 תומכים בהרחבת הפיקדון על מיכלי המשקה הגדולים או על מיכלי פלסטיק אחרים.

גם בקרב הגברים הנתון בולט כאשר למעלה מ-60% מהגברים במגזר החרדי תומכים בהרחבת חוק הפיקדון לבקבוקי משקה גדולים או מיכלי פלסטיק אחרים.

איסוף הבקבוקים מהווה מקור הכנסה למשפחות נזקקות

נתון בולט מאוד במחקר שנערך הוא בתמיכה הגדולה בהרחבת הפיקדון בקרב משפחות חרדיות שהכנסתן נמוכה מהממוצע. במשפחות אלה כ-70% מהנשאלים אמרו שיש להרחיב את הפיקדון גם לבקבוקי משקה גדולים או על מיכלי פלסטיק אחרים. ההסבר לכך נובע, בין השאר, מתופעה מוכרת במגזר החרדי ולפיה איסוף והשבת בקבוקים עליהם יש פיקדון מהווה מקור הכנסה לא מבוטל עבור משפחות נזקקות רבות ומאפשר להן הכנסה נוספת של מאות ואלפי שקלים בכל חודש. הרחבת הפיקדון גם על מכלי משקה גדולים תוכל להוות מקור הכנסה משמעותי למשפחות רבות.

בהקשר זה ראוי לציין כי כבר כיום ישנן עמותות לא מעטות במגזר החרדי, כגון עמותת קופת הצדקה 'מתן בסתר' במודיעין עילית לה שיתוף פעולה עם 'אסופתא', המאפשרות לציבור להעביר אליהן בקבוקי משקה קטנים. הכספים שמקבלות אותן העמותות עבור הבקבוקים משמש לסיוע למשפחות נזקקות, הכנסת כלה וסיוע לתלמידים נזקקים. הרחבת החוק גם לבקבוקים משפחתיים תסייע כלכלית לאותן עמותות ולציבור עבורו הן פועלות.

למעלה ממחצית מהציבור החרדי: חברות המשקאות עושות שימוש בציבור החרדי כתירוץ להתנגדותן להרחבת הפיקדון

אחת הטענות שנשמעת לעיתים קרובות היא שהסיבה לכך שחוק הפיקדון לא מורחב גם לבקבוקי משקה משפחתיים, למרות שמרביתם מושלכים בשטחים ציבוריים או בפחי האשפה הרגילים, היא התנגדות הציבור החרדי להרחבת החוק. מסתבר, כי לא רק שהציבור החרדי כן תומך בהרחבת החוק, הוא גם טוען שהשימוש שעושות חברות המשקאות בציבור החרדי הוא תירוץ בלבד.

לשאלת המחקר שבדקה מדוע חברות המשקאות טוענות כי המגזר החרדי מתנגד לחוק פיקדון על בקבוקים גדולים, ענו למעלה מ-57% כי "חברות המשקאות מתנגדות בעצמן לפיקדון ומשתמשות במגזר החרדי כתירוץ". רק כ-11% טענו ש"חברות המשקאות צודקות בטענה שלהן שהמגזר החרדי מתנגד לפיקדון על בקבוקים גדולים". לשאר אין דעה בנושא. גם כאן, אם בודקים רק את בעלי הדעה, למעלה מ-83% מתוכם טוענים כי חברות המשקאות משתמשות בחרדים כתירוץ.

יצוין כי דעה זו מקיפה את כלל הזרמים במגזר החרדי, ובכללם החסידים, ליטאים והמגזר הספרדי.

ירון ברדוגו, מנכ"ל 'אסופתא' אומר בתגובה לממצאי המחקר כי "חברות המשקאות מפעילות, בכל העולם וגם בישראל, לחצים פוליטיים על מנת למנוע חוקי פיקדון על בקבוקים. זאת למרות שכבר הוכח בכל המדינות כי הדרך היחידה למנוע לכלוך וזיהום כתוצאה מהשלכת מאות מליוני בקבוקי פלסטיק לפחי האשפה או בשטחים ציבוריים היא באמצעות פיקדון. הסיבה להתנגדות חברות המשקאות היא שהן "סופגות" את מרבית דמי הפיקדון ולא הציבור כפי שהן מנסות להפחיד. זאת בזמן שללא הפיקדון הציבור משלם עשרות מליוני שקלים מדי שנה, באמצעות הארנונה, על עלויות הניקיון הכוללות: ניקיון רחובות, פינוי אשפה במקטע הפנים עירוני, דמי כניסה לתחנת מעבר הפסולת ובנוסף הטלי הטמנת הבקבוקים הגדולים שאינם מועברים למיחזור".

לדבריו: "אחד "התירוצים" המופעלים על ידי חברות המשקאות כלחץ על הפוליטיקאים בארץ למניעת הרחבת החוק הוא שהציבור החרדי מתנגד לכך. המחקר והניסיון בשטח מוכיחים כי המציאות הפוכה. מרבית הציבור החרדי, בדיוק כמו מרבית הציבור הכללי, תומך בהרחבת החוק גם על בקבוקים גדולים. יתרה מכך, גם הציבור החרדי טוען כי חברות המשקאות עושות בו שימוש ציני ו"מאשימות" את החרדים בהתנגדות להרחבת חוק הפיקדון, כאשר למעשה מדובר בתירוץ בלבד שנועד לשרת את האינטרסים, ואת כיסן,  של חברות המשקאות".

מנכ"ל 'אסופתא' מוסיף ואומר כי "נראה שאין גבול לציניות של חברות המשקאות שאינן דואגות למצבו הכלכלי של הציבור הכללי או החרדי אלא רק לאינטרס הכלכלי שלהן  אבל אינן  מתביישות לעשות שימוש ציני בטענות יוקר המחיה ולהציג את הפיקדון כקנס או מס. זאת בעוד שבנק ישראל קבע  בחודש יוני 2020 כי הפיקדון אינו מס. פיקדון ניתן להשיב וכך להרוויח כסף וגם לשמור על הסביבה בפני ההשלכות ההרסניות של הפלסטיק".

"יתרה מכך", אומר ברדוגו "כארבעה חודשים בלבד לאחר שהשר להגנת הסביבה הקודם, ח"כ זאב אלקין, החליט (מאי 2020) שלא להרחיב את הפיקדון גם על  מכלי המשקה הגדולים, פורסם שחברות המשקאות מיהרו לעלות את מחירי המשקאות  והטילו מס אמיתי על הציבור שאינו יכול להחזיר את אותם בקבוקים".

"אם השרה להגנת הסביבה לא תלמד מהטעות של קודמה  בתפקיד זאב אלקין, שנראה כי נכנע לחברות המשקאות ומנע את הרחבת חוק הפיקדון, היא תבחר להטיל מס על הציבור החרדי והציבור הכללי  שיתבטא - בעליית מחירי המשקאות ובעלויות הניקיון הגדולות שיפול על כתפי הציבור כולו ולא רק על צרכני המשקאות" אומר ברדוגו.

בחדרי חרדים