מבזקים

חשיפה: מסמך הביקורים המלא של חברי כנסת אצל מחבלים בכלא

בצל המחלוקת סביב הגעת נבחרי ציבור לבתי הכלא הביטחוניים, אנחנו חושפים את רשימת הביקורים המלאה. למעלה מ-200 ביקורים בשנים האחרונות, בהם גם אצל מחבלים שרצחו עשרות ישראלים וריגלו למען מדינות אויב. מהרשימה המשותפת נמסר כי ההדלפה של הרשימה היא "ניסיון שקוף לפגוע בייצוג הפוליטי של החברה הערבית". מי נפגש עם מתכנן הפיגוע במלון פארק ומי ביקר את רב המרצחים? כל הפרטים

בטחוני6.8.2019 | 20:56

פלאש 90

הערב במהדורה המרכזית נחשפה לראשונה רשימת הביקורים של חברי הכנסת ונבחרי הציבור אצל האסירים הביטחוניים. ברשימה מופיעים למעלה ממאתיים ביקורים שנערכו בין השנים 2010 ל-2012. בין האסירים גם מחבלים שרצחו עשרות ישראלים וריגלו למען מדינות אויב. הרשימה מפורסמת בצל עמדתם של היועצים המשפטיים, שמסרבים להגן בבג"ץ על ההחלטה למנוע ביקורים כאלו.

האסיר שזכה למספר הביקורים הגדול ביותר הוא מרואן ברגותי, שנדון לחמישה מאסרי עולם מצטברים ו-40 שנות מאסר. במהלך האינתיפאדה השנייה עמד ברגותי בראש הזרוע הצבאית של הפת"ח, והיה אחראי לתכנון אינספור פיגועים.

באופן מפתיע, בראש רשימת המבקרים של ברגותי עומד דווקא חיים אורון, יו"ר מרצ לשעבר. "הוא נחשב בעיני רבים לאחד האישים הבולטים בחברה הפלסטינית", הסביר אורון לחדשות את ביקוריו. "חשבתי שחשוב שיהיה לו קשר גם עם גורם ישראלי וקיימנו קשר רציף בעשרות פגישות, גם מעבר למה שרשום אצלכם".

אכן, ישנם אנשי ציבור בחברה הישראלית שרואים בברגותי חלופה טובה למנהיגות הקיימת. גם עמיר פרץ ודב חנין ביקרו אותו, בנוסף לח"כים ערבים כמו ג'מאל זחאלקה, אחמד טיבי, עיסאוי פריג' ועוד.

חסן סלאמה, שתכנן שניים מהפיגועים שנצרבו בזיכרון הקולקטיבי, זכה גם הוא לביקור של חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה מבל"ד. 46 בני אדם נרצחו בשני פיגועי תופת נפרדים על קו 18 בירושלים שתכנן סלאמה, אך זחאלקה טוען שזה לא העניין. לטענתו הוא נפגש עם מנהיגי האסירים ללא קשר לסיבת המאסר שלהם.

השם הבכיר ביותר שנקשר לפיגוע במלון פארק ב-2002, ובו נרצחו 29 בני אדם ונפצעו כמאה, הוא עבאס א-סייד. על א-סייד נגזרו 35 שנות מאסר, על תכנון הפיגוע הזה ופיגועים נוספים. אך גם הוא זכה למספר ביקורים: אבראהים צרצור ביקר אותו לא פחות מ-5 פעמים בכלא הדרים. 

היועצים המשפטיים נגד עמדת השב"כ

חברי הכנסת שביקרו אסירים לא הסתננו לכלא ולא עברו על החוק, אלא עשו זאת מתוקף חסינותם כחברי כנסת. האפשרות הזו נמנעה ב-2016 ביוזמת השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, שצמצם את החסינות בעקבות פרשת הברחת הטלפונים של חבר הכנסת לשעבר, באסל גאטס.

עם זאת, היועצים המשפטיים לממשלה ולכנסת מסרבים להגן על עמדת השר בבג"ץ. לטענתם, יש להימנע מצמצום מרחב החסינות של חברי הכנסת וחופש התנועה שלהם בכל מקום. זאת על אף חוות הדעת של ראש השב"כ, נדב ארגמן, שהציג עמדה תואמת לשר ארדן.

"ביקורו של ח"כ או עיתונאי אצל אסיר כזה מעניקה לו במה ציבורית-תקשורתית, ובכך מעודד את הפצת הנרטיב ההתנגדותי", נכתב בחוות הדעת של השב"כ. "מתן במה לאסירים בטחוניים והעצמת משקלם הציבורי עלולים להביא להערכתנו להקצנה בעמדותיה הפומביות של הנהגת הרשות, ולחזק עוד יותר את מעמדם של האסירים בחברה הפלסטינית".

מהרשימה המשותפת נמסר בתגובה: "ביקורי האסירים תמיד היו גלויים כמו מטרתם: לוודא שזכויות האדם אינן מופרות. כל ביקור נעשה בתיאום לשכת השר לביטחון פנים גלעד ארדן. הדלפת רישום שהסתיים לפני שלוש שנים בזמן מערכת בחירות הוא ניסיון שקוף לפגוע בייצוג הפוליטי של החברה הערבית כדי לשמר את קואליציית הימין. מדינת ישראל אמנם מתיימרת להיות דמוקרטיה, אך כובשת עם אחר ושוללת זכויות בסיסיות של פלסטינים בתוך כותלי בית הכלא ומחוצה להם. בניגוד לחוק הבינלאומי, האסירים הפלסטינים כלואים בשטח ישראל אף שנעצרו בשטחים כבושים ונשפטו תחת משטר צבאי. נמשיך לדאוג לזכויות אדם - בתוך מדינת ישראל ובשטחים הכבושים".

מעמיר פרץ, יו"ר רשימת העבודה-גשר, נמסר בתגובה: "הביקורים נעשו למען ביטחון המדינה בנושאים שלא ניתן להרחיב בהם. כל הפגישות נעשו בידיעה בדיווח לדרגים הגבוהים ביותר במערכת הביטחון".

mako

שתף כתבה זו