המדינה לא הצליחה לעמוד ביעדי הסכמי הגג ואף לא בהתחדשות העירונית שהציבה לעצמה. רוב הקרקעות שכלולות בהסכמי הגג לא שווקו, והתוספת של הדירות בהתחדשות עירונית מהווה רק 30% מהיעד הממשלתי. כך עולה מנתוני הדוח של בנק ישראל ל-2018, שפורסם היום.

הדוח מציין את ירידות המחירים שנרשמו בשנה שעברה, לראשונה מאז 2008. "ירידת המחירים שיקפה הן את הרחבת ההיצע בשנים קודמות והן את המדיניות הממשלתית שנועדה לצמצם את רכישות המשקיעים", נאמר בדוח. ואולם בבנק המרכזי, לא משוכנעים, ששר האוצר משה כחלון, אכן שבר את המגמה הכוללת של עליות המחירים: "בשלב זה קשה לקבוע אם מחירי הדירות יוסיפו להציג מגמת ירידה", נכתב בדוח.

"מכירת הדירות החדשות ירדה ב-2018 ב-10%, אף שמדד אמון הצרכנים של הלמ"ס מראה כי שיעור המתכננים לרכוש דירה ב-12 החודשים הקרובים דווקא עלה בשנת 2018. כדי להבין את התפתחות המחירים הצפויה יש להביא בחשבון גם את השינוי בעלויות הבנייה: מדד מחירי התשומות בבנייה למגורים עלה ב-2018 ב-2% וייתכן כי החקיקה שנועדה לשפר את הבטיחות בעבודה תוסיף לעלויות במידה מסוימת. החקיקה הכרחית ,לנוכח מספר הנפגעים בתאונות בענף".

מחיר למשתכן סופגת ביקורת קשה מכותבי הדוח: כמחצית ממכרזי המקרקעין של מחיר למשתכן שנערכו בשנה שעברה, נותרו ללא היענות וכמעט חמישית מהדירות המוצעות למכירה במסגרת מחיר למשתכן, נותרו ללא דורש. רוב הקרקעות והדירות הללו ממוקמות בפריפריה.

הדוח מציין מספר בעיות של מחיר למשתכן: חוסר ההלימה בין הביקושים לדירות בפריפריה לבין היצע הדירות במסגרת המבצע, מה שגרם לכך, שבעוד שבמרכז הארץ שיעור הדירות שנותרו ללא זוכים עמד בשנה שעברה על 1.5% וב-2017 על 6.8%, בפריפריה הוא הגיע בשנה שעברה ל-22.7% וב-2017 41.9% מהדירות נותרו ללא זוכים; כתוצאה מכך, כמעט ממחצית מהקרקעות ששווקו ב-2018 על ידי רמ"י - נותרו ללא היענות מצד קבלנים.

רוב הקרקעות הללו בפריפריה, והיזמים ראו, כי באזורים הללו נוצרו עודפי ביקושים, ועל כן נמנעו מלהשתתף במכרזי קרקעות. ולבסוף מעירים בבנק ישראל, כי "הגידול בהקפי הבנייה הבנייה בשנים האחרונות, ובמידה מסויימת גם 'מחיר למשתכן', הקלו על זוגות צעירים לרכוש דירות באזור המרכז והפחיתו את כדאיות הרכישה בפריפריה".

הבעיות עם שיווק קרקעות רבות בפריפריה, ללא שום גיבוי בתכניות להפוך את הפריפריה לאטרקטיבית יותר ולנגישה יותר למרכזי התעסוקה במרכז, באמצעות פיתוח פרוייקטים להסעי המונים, גרמו לכך, שבעוד שבהסכמי הגג שנחתמו בשנים האחרונות עם רשויות מקומיות סוכם על 353 אלף יחידות דיור, מתוכן כ-163 אלף, שהיו אמורות להיות משווקות עד לסוף השנה שעברה, רק 42% מהן שווקו בפועל, ובבנק ישראל מעירים, כי "מכיוון שרוב ההסכמים נערכו עם יישובי הפריפריה, יישומם יושפע ממאמצי הממשלה להגביר את האטרקטיביות של המגורים בפריפריה".

פיגור נותר גם ביישום פרויקטים להתחדשות עירונית. אמנם התחלות הבנייה במסגרת מסלולי ההתחדשות העירונית ותמ"א 38 בכל המחוזות רשמו בשנים האחרונות עלייה, ואולם על פי חישובי הבנק, הן הגיעו ל-88% מהיעד.

"לעומת זאת ,התוספת למלאי התכנוני ב-2017 עומדת רק על 30% מהיעד שנקבע ולדבר השלכות על היכולת לעמוד ביעדי הביצוע בעתיד", נכתב בדוח. במחוז ירושלים, התוספת למלאי התכנוני הגיעה ל-75% מהיעד, במחוז הדרום היא הגיעה ל-65% מהיעד, בתל אביב על כ-37% ובמרכז על כ-25% במחוזות חיפה והצפון לא אושר אף פרויקט להתחדשות עירונית ב-2016-2017.

גלובס