היום (שני) פורסמו נתוני הרשויות המקומיות בישראל, הנתונים פורסמו ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שריכזה נתונים במגוון תחומים, בהם דמוגרפיה, חינוך, תשתיות, רווחה ועוד.

הנתונים מראים גם את שיעורי כוח העבודה, תכונות כוח העבודה, אחוז מועסקים מחוץ ליישוב המגורים, אחוז המובטלים ואחוז משקי בית הגרים בדירה בבעלותם. בערים גדולות ישנם נתונים המתייחסים לעמדות התושבים בנושאים שונים, כמו גם נתוני ההגירה השלילית והחיובית לעיר וממנה.

בנוסף, מופיעים נתוני הבריאות, תוחלת החיים, הפטירות, הילודה, עודפי משקל ומחלות שונות. גם נתוני התחבורה ותאונות הדרכים, כמו גם פירוט ההכנסות של הרשויות המקומיות.

נתוני הלמ"ס התקבלו ממשרד הפנים, הביטוח הלאומי, רשות המים ונתוני הלמ"ס שעובדו והושוו על מנת להביא את נתוני כל הרשויות המקומיות. הנתונים המלאים מקיפים את כל 255 הרשויות המקומיות בישראל, מתוכן יש 124 מועצות מקומיות, 77 עיריות ו-54 מועצות אזוריות.

וכעת – לנתונים: אוכלוסיית ישראל מנתה בסוף 2017 כ-8.8 מיליון תושבים, כמעט 75% מהם התגוררו בערים. באופן כללי חלה עליה של 7.5% בהכנסות הרשויות המקומיות במקביל לעליה של 7.7% בהוצאות. מי שאחראי לגדילה בהכנסות הם הממשלה שמגדילה את השתתפותה בכעשרה אחוזים, והכנסות העיריה שגדלות ב-5.8%.

למרות זאת, מדגישים בלמ"ס, כי ב-52 מהרשויות חלה ירידה בהכנסות העצמיות. מדובר בקצת פחות מהנתונים הקודמים שעמדו על 53 רשויות עם ירידה בהכנסות.

ואיך ההתנהלות הכלכלית של הרשויות? מסתבר שב-83 מתוך 255 הרשויות נרשם גירעון תקציבי בתקציב 2017. מדובר בעליה גדולה מהנתונים הקודמים, אז המספר עמד על 69 רשויות בלבד.

נתוני הארנונה מראים כי בארנונה למגורים עמד יחס הגביה בשנת 2017 על 74.9%, זאת לעומת 73.4% בפעם שעברה. שיעור הארנונה לא למגורים עמד בשנת 2017 על 55.6% מסך הארנונה הכללית, זאת לעומת 56.4% בשנת 2016.

ונתוני הערים עצמן: עיר הבירה ירושלים רושמת הגירה שלילית בסך כולל של 6,008 תושבים, זאת לאחר שבשנה האחרונה יצאו מעל 17 אלף תושבים מירושלים, רובם לתל אביב. לעומת זאת רק קצת יותר מ-11 אלף תושבים עברו לגור בירושלים בשנה האחרונה, חלקם הגדול עבר מבני ברק לירושלים, שלפי המספרים מייצאת תושבים לתל אביב וקולטת תושבים חדשים מבני ברק.

מהנתונים שפורסמו בתחום הבריאות עולה כי שיעור הפטירות הארצי ל-1,000 תושבים בשנים 2013-2017 היה 4.93. השיעור הנמוך ביותר של פטירות היה במודיעין-מכבים-רעות ובשוהם והוא עומד על 3.16 ל-1000 תושבים, ואילו השיעור הגבוה ביותר היה בג'סר א-זרקא – 9.27 ל-1000 תושבים.

נתוני הילודה מעמידים את העיר החרדית מודיעין עילית בראש, עם 7.67 ילדים בממוצע, זאת לעומת 3.11 ילדים בממוצע הארצי, והרבה מעל קריית טבעון ועוספיא, שם יש רק 1.78 ילדים בממוצע.

נתוני הבריאות מראים כי שיעור מקרי הסוכרת הארצי ל-1,000 תושבים בשנים 2016-2014 היה 56.2. השיעור הנמוך ביותר היה בבנימינה-גבעת עדה עם 37.41, והשיעור הגבוה ביותר היה בג'סר א-זרקא עם 138.12.

השיעור הארצי של סרטן מכל הסוגים ל-100,000 תושבים בשנים 2015-2011 בקרב גברים היה 329.85. כאן מובילה העיר החרדית ביתר עילית את הטבלה מלמטה בצד החיובי שלה, עם 187.99, ואילו העיר הערבית-נוצרית נמצאת בראש הרשימה עם 427.54.

השיעור הארצי של סרטן מכל הסוגים ל-100,000 תושבים בשנים 2015-2011 בקרב נשים היה 315.1.השיעור הנמוך ביותר היה ברהט – 142.99, והשיעור הגבוה ביותר היה ברמת השרון – 386.71.

בהתייחס לנתוני עודף המשקל וההשמנה בקרב ילדים, גם כאן מובילה עיר חרדית את הטבלה, אל מול הנתונים הארציים שעומדים על שיעור של 18.3% בקרב תלמידי כיתה א ו-30.3% בקרב תלמידי כיתה ז', עומדת מודיעין עילית עם 8.5% בכיתה א' ו-17.4% בכיתה ז'. גם כאן יש יישוב ערבי שסוגר את הרשימה, ג'סר א-זרקא עם 44.6% בכיתה א, ו-59.3% בכיתה ז.

הנתונים הכללים לגבי בעלות על דירה מראים כי האחוז הארצי של משקי בית הגרים בדירה בבעלותם היה 68.1%. האחוז הנמוך ביותר נרשם בתל אביב-יפו – 43.8%, ואילו האחוז הגבוה ביותר היה ברהט – 94.5%.

ביזנעס