מה היא מערכת SWIFT ועד כמה היא קריטית לכלכלה הרוסית?

ההתקפה של רוסיה על אוקראינה עוררה גל של קריאות לבעלות ברית מערביות לנתק לחלוטין את רוסיה מהמערכת הפיננסית העולמית על ידי ניתוקה ­מסוויפט (SWIFT), מערכת ההודעות הפיננסיות העולמית.

האיחוד האירופי, ארה"ב, בריטניה וקנדה הסכימו בסוף יום שבת לחסום מספר בנקים רוסיים ולא את כל המערכת הרוסית, כפי שקיוו באוקראינה ובמדינות אחרות. אך מה היא סוויפט, עד כמה היא משמעותית בחיי היומיום של רוסיה ושל העולם בכלל, מה המשמעות של הניתוק שלה, האם לרוסיה יש אלטרנטיבות, מי תמכו ומי התנגדו לניתוק ואיפה הדברים עומדים כעת. גלובס עושה סדר.

מה זה SWIFT?
מערכת סוויפט ("האגודה העולמית לתקשורת פיננסית בין בנקים"), היא תשתית ההודעות הפיננסיות המקשרת בין הבנקים בכ־200 מדינות בעולם. סוויפט לא מטפלת בהעברות כספים בפועל בעצמה. זוהי מערכת הודעות מאובטחת, שבאמצעותה בנקים מעבירים בקשות העברה זה לזה. לרוב, כסף שעובר מחשבון אחד עובר בין כמה בנקים, לפני הנחיתה ביעד הסופי, במיוחד אם מדובר במטבע חוץ.

סוויפט מנתב הודעות עם הוראות מבנק אחד למשנהו, ומאפשר להם לדעת ולעקוב היכן הכסף אמור לנחות בסופו של דבר. המערכת שמבוססת בבלגיה, שם היא נוסדה, מעבירה מידע בין 11 אלף מוסדות פיננסיים 24 שעות ביממה. לכל בנק החבר בסוויפט יש כתובת בת 11 תווים בעזרתה מנותבים הממסרים מהבנק השולח לבנק המקבל.

המערכת מטפלת במיליוני הוראות תשלום יומיות וכ־80% מהתשלומים הבינלאומיים מתנהלים באמצעותה.

מדוע סוויפט חשובה לרוסיה?
אפשר להקביל את הניתוק מסוויפט לסוג של מצור על עיר או מדינה כפי שהיו עושים לאורך אלפי שנים - מהעת העתיקה ועד ימינו. בשני המקרים נפגעים כל אורחות החיים. בהבדל משמעותי אחד, אם מצור אמיתי עוצר בעיקר את אספקת המזון, תרופות ואספקת חימוש ונשק, המצור של סוויפט הוא בעל פוטנציאל לעצור כמעט את כל אורחות החיים, שכן בעולם גלובלי הוא בעל יכולת לשתק חלק ניכר מכל התשתית הכלכלית באופן חד ומהיר. לא במקרה, הניתוק מסוויפט זכה לכינויים שונים כגון "נשק יום הדין", "פצצת האטום של הכלכלה" וכו.

סחר חוצה גבולות הוא קריטי לכל אספקט בכלכלה, מסחר, דרך השקעות זרות והעברות כספים וכלה באחד התפקידים החשובים ביותר של המדינה המודרנית - ניהול הכלכלה של בנקים מרכזיים. הניתוק של רוסיה מכל זה יפגע באזרחיה, עסקיה, וכמובן בממשלה עצמה שתתקשה להתנהל בסביבה שכזו.

יחד עם זאת, התגלעו לא מעט חילוקי דעות בין המדינות באשר ל"ניתוק" רוסיה מסוויפט. גרמניה הייתה אחת המתנגדות מובילות המרכזיות לניתוק. חלק מהוויכוח אם להסכים לחתוך את רוסיה היה איך לשמור על כמה ערוצים פיננסיים פתוחים לרכישת נפט וגז טבעי רוסיים תוך כדי הסכסוך, שאין לדעת כמה זמן הוא ייקח ומה יהיו תוצאותיו. למשל אם אוקראינה או חלקים ממנה יישארו בידי רוסיה.

נכון להיום האיחוד האירופי תלוי בגז של רוסיה ממנה הוא מייבא 40% ממנו. יש גם את סוגיית החשיפה של הבנקים המערביים לרוסיה. ללא סוויפט יהיה להם קשה עד בלתי אפשרי לגבות בחזרה כספים או חובות. על פי הפרסומים של הבנק להסדרים בינלאומיים, לבנקים הזרים יש כ־121 מיליארד דולר בנכסים וחובות של גופים רוסים.

מה האלטרנטיבות של רוסיה?
רוסיה פיתחה מערכת תשלום משלה. כרגע, על פי פרסומים שונים, רק 23 בנקים זרים מחוברים אליה, אך באופן עקרוני אחרים יכולים להצטרף. זה אם מוציאים החוצה מהמשוואה את הסנקציות המערביות שיהיו על בנקים שיעקפו את הניתוק של רוסיה מסוויפט.

בנוסף, במשבר הזה ובכלל נראה שרוסיה תוכל להסתמך על סין בת בריתה ואחת המעצמות הגדולות בעולם, שבשנים האחרונות נמצאת במלחמת סחר בעוצמות שונות ומשתנות מול ארה"ב. לבייג'ינג יש מערכת תשלומים משל עצמה. אנליסטים אומרים בימים האחרונים כי שיתוף פעולה בין המערכות האלטרנטיביות לסוויפט של רוסיה וסין, עלול לשחוק את עליונותה של המערכת הפיננסית הגלובלית תלויית-הדולר.

בוול סטריט ג'ורנל ציטטו בימים האחרונים את ריצ'רד נפיאו, בכיר לשעבר במחלקת המדינה האמריקאית שטוען כי במערב מפריזים במשמעויות שיהיו לניתוק. לדבריו, "לניתוק הבנקים הרוסיים מסוויפט תהיה השפעה מיידית גדולה, אך רוסיה תפעל להפחית אותה במהירות עם כלי העברת הודעות אחרים".

נפיאו הוסיף כי הניתוק וההתחברות למערכות האלטרנטיביות ייצרו בטוח הקצר "הרבה כאבי ראש לרוסים, אבל אני חושב שהערך של הניתוק מסוויפט הופרז באופן דרמטי".

מי דחף לניתוק מסוויפט?
ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון הפעיל לחץ כבד מאוד על מנהיגים אחרים ב־G7 ביום חמישי האחרון, ובממשל האמריקאי מדברים על המהלך כזה מזה כמה שבועות, לאחר שהמתיחות בין רוסיה לאוקראינה החלה לעלות משמעותית.

ביידן ניסה לשכנע מנהיגים רבים, אך נראה היה כי הן, במיוחד גרמניה, מתנגדים למהלך "כה קיצוני" שלמעשה יפגע בהן דרמטית. לכן, עד תחילת הלחימה נראה היה כי הניתוק מסוויפט הוא לכל היותר "אזהרה" או "איום".

ביום חמישי הנשיא האמריקאי אמר כי הוא לא מצליח לשכנע את כל המנהיגים באירופה בדבר הנחיצות של המהלך. ואולם במהלך ימי הקרבות מאז, ובעיקר בזכות הסרטונים והעדויות שהראו את העמידה העיקשת של אזרחי, חיילי ומנהיגי אוקראינה, בראשות הנשיא וולודימיר זלנסקי, חל מפנה משמעותי במגמה.

דעת הקהל התעוררה בהפגנות רבות, בתמיכה ברשתות ובלחץ ציבורי גובר על הממשלות לתמוך באופן יותר משמעותי באוקראינה ולהעניש את נשיא רוסיה ולדמיר פוטין ורוסיה. בשיחת ווידאו שהתקיימה ביום שישי בין מנהיגי המערב בהשתתפות זלנסקי, שבהם הוא ביקש ודרש מעורבות משמעותית יותר, כשהוא מסיים את השיחה בכך שיכול להיות שזו הפעם האחרונה שהם יראו אותו חי, גם עשתה את שלה, ונראה היה כי "ספינת ההתנגדות" משנה כיוון ומפליגה על עבר אופק חדש.

איפה הדברים עומדים כעת?
המתנגדת הראשית גרמניה, שהיא גם שותפת הסחר הגדולה ביותר של רוסיה באיחוד ומי שמחצית מהגז הטבעי והפחם שלה מגיעים מרוסיה הסכימה לפשרה לפיה לא כל רוסיה, אלא רק רשימת בנקים שעדיין לא פורסמה - ינותקו מסוויפט.

המטרה של הפשרה היא המשך ייצוא הגז והפחם לגרמניה ומדינות אחרות תוך פגיעה כלכלית ברוסיה - פגיעה שמוקדם לדעת עד כמה היא תהיה אפקטיבית שכן היא חלקית. באוקראינה מיהרו לבקר את גרמניה ואמרו כי היא "הקריבה" את אחדות העמדה האירופית על חשבון הצורך לחימום הבתים.

מתי זה יקרה?
בשלב זה עדיין לא ברור לוח הזמנים של הניתוק מהמערכת. האיחוד האירופי העריך כי הדבר ייעשה בתוך ימים אחדים, והארגון הבינלאומי שמפעיל את המערכת, שמקום מושבה בבלגיה, מסר כי בשלב זה הוא "לומד את החומר בנוגע לניתוק סלקטיבי של מוסדות מסוימים".