עוד מעמית סגל: לב העניין הוא לא האבטחה ולא מועד תחילת העדות אלא הקצב: ראש ממשלה שמעיד שלוש פעמים בשבוע שש שעות ביום זה אירוע משנה מציאות. ראש ממשלה שמעיד פעם בשבוע שלוש שעות, סיפור אחר. יוכרע כבר בשבוע הבא.
מועצת חכמי התורה וגדולי הדיינים נגד הליכה לערכאות
מועצת חכמי התורה ובראשם נשיא המועצת חכם שלום הכהן לצד ראשי בתי הדינים הגדולים בארץ ישראל מכל החוגים יצאו בקריאה על רקע פרשת משפטים לחיזוק האיסור בפנייה לערכאות אלא בהיתר מפורש. "אין תוקף כלל להיתר כללי וגורף, בעניין מסוים או נגד קהל מסוים" כותבים הדיינים
גדולי הדיינים, ראשי בית דין ופוסקי הלכה ובראשם נשיא מועצת חכמי התורה חכם שלום כהן וחברי מועצת חכמי התורה, יוצאים הבוקר (שישי) במכתב חריף וחריג בו הם מתריעים מפני חומרת האיסור בהליכה לערכאות.
המכתב שמתפרסם בערב שבת פרשת משפטים מגיע בעקבות מקרים ידועים שהתרחשו לאחרונה בהם אנשים החלו לתבוע ולהתדיין בבתי המשפט, דבר שאסור לחלוטין על פי דיני התורה.
המכתב שנכתב ונחתם על ידי גדולי התורה ופורסם הבוקר בבטאוני היהדות החרדית "המודיע", "יתד נאמן" ו"הדרך", מתריע מפני חומרת האיסור ואף קובע כי כמו שיש איסור בהליכה לערכאות ישנו גם איסור חמור לאיים בתביעה בערכאות כמבואר בשולחן ערוך שהוא "בכלל המרים יד בתורת משה", כלשון המכתב החריף.
בפתח מכתבם שמתפרסם הבוקר ביומונים החרדיים כותבים הדיינים וראשי בתי הדין כי "בימים אלו אנו קוראים בתורתנו הקדושה והנצחית: "ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם", ודרשו חז"ל במסכת גיטין (פח, ב) 'לפניהם ולא לפני ערכאות של גויים', וכתבו הפוסקים דכל שכן שאסור לדון בערכאות ישראל שאינם דנים לפי דיני תורתנו הקדושה".
עוד כותבים גדולי התורה במכתבם החריג כי "חומרת איסור הליכה לערכאות מבוארת ברמב"ם הל' סנהדרין, ובשו"ע חושן-משפט סי' כ"ו: הבא לידון בערכאות הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף, והרים יד בתורת משה רבנו ע"ה".
"במדרש תנחומא בפרשתן (הובא בביאור הגר"א שם) איתא: כל מי שמניח דייני ישראל, כפר בקב"ה תחילה, ואח"כ כפר בתורה". מאז ומעולם ידעו כשרי ישראל, כי בענין זה שנוגע לכפירה בקב"ה ובתורתו, ולהרמת יד בתורת משה, צריך להנהגה של כובד ראש ואחריות עצומה".
לאחר שהביאו את חומרת האיסור, מתריעים בתי הדין וגדולי הפוסקים כי "בעוה"ר הענין נפרץ, וזה הזמן לחזק ולעורר את תקנת גדולי דורנו, הגרי"ש אלישיב זצ"ל, הגר"ש וואזנר זצ"ל, והגר"נ קרליץ זצ"ל, שהתפרסמו לפני עשור שנים, כי אין לפנות לערכאות בלי היתר בכתב, שיינתן דוקא ע"י בית דין קבוע וחשוב של שלשה דיינים, שחקרו היטב את המעשה לגופו. ואף זאת רק כשאין ברירה אחרת, וכלו כל הקיצין".
במכתב מועצת חכמי התורה הם מזכירים את יגיעתו ופעולותיו של מרן הגר"ע יוסף להתדיינות רק בבתי דינים ולא בערכאות.
בתי הדין וגדולי הפוסקים מורים בקריאתם הנוקבת: ""דבר בעתו מה טוב", להתחזק בענין זה, ולהקפיד לדון כל דין ודברים שבין איש לרעהו, אך ורק בבתי דין צדק, הדנים לפי דיני התוה"ק".
במכתבם החריג מוסיפים הדיינים וגדולי התורה כי הם קוראים לייחד זמן בתפילת השחרית של השבת לפני קריאת התורה ולחזק את ציבור המתפללים בעניין: "הננו קוראים בזאת לכל רבני ומתפללי בתי הכנסיות בארצנו הקדושה ובתפוצות, לייחד זמן לאחר תפילת שחרית בשבת קודש, לפני שקוראים בתורה פרשת משפטים, לעורר ולחזק על הענין בקרב ציבור המתפללים, כך שבקריאת התורה נוכל להעיד כי מקיימים זאת כראוי".
כהנחיות ברורות בענין, מפרטים בתי הדין והפוסקים שמונה סעיפים מרכזיים בתחום הלכתי: "ובזאת באנו להודיע דין תורה כדלהלן: איסור חמור לדון בערכאות אף אם שני הצדדים מתרצים לכך".
עוד מפרטים הדיינים כי, "אסור להתיר לתבוע בערכאות, אלא א"כ הזמינו מקודם את הנתבע לבית דין שלושה פעמים, ולא הופיע, או שהנתבע הודיע מפורשות לביה"ד, שאינו מסכים לדון בדין תורה". עוד מורים גדולי התורה כי, "באם ברור לביה"ד ע"י עדים נאמנים כי הנתבע אינו מסכים להופיע בבי"ד, על ביה"ד לברר היטב את פרטי המעשה, והאם יש צד הלכתי לתביעה, וכן לבדוק היטב אם אכן אין דרך להביא את הנתבע לבית דין זה או אחר".
"גם באופן שהתקיימו התנאים הנ"ל, אין לפנות לערכאות, אלא לאחר קבלת היתר בכתב, מבית דין קבוע וחשוב של שלושה דיינים. באם הנתבע מוכן להופיע בביה"ד, או שחתם בוררות בבי"ד קבוע אחר, אין היתר לפנות לערכאות. ואף אם כבר פתחו תיק בהיתר, יש לסגרו לאלתר ולדון בביה"ד כדין תורה".
ברשימת פירוט הפסקים מוסיפים הפוסקים כי, "אין תוקף כלל להיתר כללי וגורף, בענין מסוים, או נגד קהל מסוים, אלא צריך היתר נפרד לכל תביעה בפני עצמה, עם תאריך ושמות התובע והנתבע, לאחר שהוזמנו כדין כדלעיל".
הדיינים מחדדים את חומרת האסור בהליכה לערכאות ומדגישים כי "כשם שיש איסור בתביעה, כן יש איסור באיום על רעהו בתביעה בערכאות, כמבואר בחו"מ סי' שפ"ח. בכלל האיסור כל המסייעים למי שמרים יד בתורת משה, הן בסתר והן בגלוי, והעובר על האיסור הרי הוא בכלל אשר לא יקים את דברי התורה הזאת".
בתי הדין ופוסקי ההלכה חותמים את קריאת הקודש בפניה נרגשת: "בהזדמנות זו אנו פונים לכל הציבור היקר והקדוש, אל תחליפו בארות נאמנים במי זרים, בואו נחזק את 'בתי הדין לממונות' הפזורים ברחבי ארצנו הקדושה, 'מי בעל דברים יגש אליהם', לדון על פי דיני תורתנו הקדושה, ובוודאי כח בי"ד יפה להעמיד הדת על תילה. ונזכה למימוש הברכה "ואשיבה שופטיך כבראשונה וגו'", ונזכה לחזות פני גואל צדק במהרה בימינו".
על הקריאות השונות חתמו מועצת חכמי התורה ודיינים וראשי בית דין ובהם: הגאון רבי שריאל רוזנברג, הגאון רבי יהודא סילמן, הגאון רבי חיים יצחק לנדא, הגאון רבי מסעוד בן שמעון, הגאון רבי משה בראנסדרופר, הגאון רבי שמואל אליעזר שטרן הגאון רבי אברהם חיים וייס וגדולי תורה נוספים.
