עוד מ׳ווינט׳: החולייה שלפי החשד חטפה ורצחה אותו, הם חוליית אוזבקים שהופעלה ע״י איראן. השלושה עקבו אחריו מיציאתו מהמרכול. לאחר הרצח הם יצאו בטיסה לטורקיה.
פרשת משפטים תשפ"ב, מרלו סירה, יקב הרא"ה
מדור שבועי מרתק באדיבות מומחה היינות שרגא גבהרד | והשבוע: מרלו סירה תשעג, יקב הרא"ה
פרשת משפטים תשפ"ב, מרלו סירה תשעג, יקב הרא"ה
יין הפרשה
השבת פרשת 'משפטים' מברכים את ראש חודש אדר א', גם עליו אומרים: "משנכנס אדר מרבין בשמחה", בחז"ל יש צד לעשות את פורים באדר א', בגלל 'זריזים מקדימים', וההחלטה לעשות אותו באדר ב' היא בגלל שרצוי ונכון להצמיד גאולה לגאולה, כלומר: את גאולת פורים לגאולת פסח. אבל הכלל: "משנכנס אדר מרבין בשמחה", מתחיל כבר מאדר א'. אנו זוכרים את הכלל: "אין שמחה אלא ביין", ואת הפסוק: "יין ישמח לבב אנוש", אבל את זה נשאיר יותר קרוב לפורים. לעת עתה הבה ניגש את היין עצמו.
השבוע הספקנו כבר עד שבת לשמוע שלוש פעמים את החלק הראשון של פרשת משפטים (בשבת אחה"צ, ביום שני וביום חמישי). הסיומת היא "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כא/יט). על כך אומרים חז"ל: מכאן שניתנה לרופא רשות לרפא (ברכות ס/א).
הבה נבדוק מה עושה הרופא, בשונה ממהנדס, מתכנת, מכונאי, בנאי ושאר בעלי המלאכה. כולם יוצרים, בונים ומפעילים. תפקידו של הרופא הוא להתבונן. ככל שיבין יותר את רזי הגוף האנושי, הוא יצליח יותר לעזור לו להתמודד עם הפרעות והפתעות, אבל בסופו של דבר, ממתין כל הצוות הרפואי לראות כיצד הגוף מתאושש, מתגבר ומחלים. לדוגמא: בימי קדם הייתה ברית מילה מלווה בקשיי החלמה, עד שעל שלושת הימים הראשונים שאחר הברית, נקבע שהתינוק במצב של פיקוח נפש, ומותר לחלל שבת, כדי להכין לו מים חמים ושאר דברים שהוא זקוק להם. הנה לשונו של הרמב"ם על כך, ולהזכירכם, הרמב"ם היה לא רק מוהל, אלא רופא, וכה דבריו: "הליחות ניגרות (מוגלה כתוצאה מזיהום), ומתהווה מהם חבורה, וירבו המכאובות" (דלקת). במקומות אחרים תירגמו דבריו (מהשפה הערבית) בלשון זו: "הליחות שותתים, ויתנפח הבשר, ויגדל הכאב" (פיהמ"ש שבת ט/ג), על כן מתאים אחר היום השלישי לעשות 'ישוע הבן'. גם היום ברית מילה עדיין אינה משהו קליל, אבל הרבה יותר פשוט, אך ורק בגלל חומרי החיטוי המשובחים שהרופאים גילו.
בפרשת השבוע כתוב שאם בעקבות תאונה, כרת האדון לעבדו אצבע או אוזן, העבד יוצא לחירות (שמות כא/כו). אם האדון תפר אחר כך את האבר הכרות, הפצע התאחה והאבר חזר לתפקד, המשוחרר לא יחזור להיות עבד, מדוע? מפני שלא האדון עשה את זה, מקסימום הוא תרם קצת פולידין או משחת חיטוי אחרת, אבל מי שעשה את זה באמת, זה אמצעי הריפוי שהקב"ה הטביע בתוך הגוף, או פשוט יותר: העבד ריפא את עצמו לבד.
כל זה הוא הקדמה, יינן הוא כמו רופא ולא כמו מהנדס. המהנדס מתכנן בנייה, והיינן מתבונן בחוקי הטבע, ולומד להשתלב בהם באופן מושכל. יין זה לא קוקה קולה, לא מכניסים בו תוספות וטעמים. צריך רק לבחור את הענבים המתאימים, לדעת מתי לבצור, כמה זמן להתסיס, לשמור על טמפרטורה מתאימה, להקפיד על סטריליות, להיות כל הזמן עם יד על הדופק, להמתין בסבלנות בערך שלוש שנים מאז הבציר, ואז עתיד לצאת מהיקב בקבוק יין משובח, שהיינן לא עשה בו שום דבר, אלא התפעל מחוקי הטבע הנפלאים שהקב"ה קבע בעולמו. ובמסגרת האפשרויות השתדל להעניק ליין את מירב האפשרויות.
אחר שהבנו, מגיע לנו משהו טוב ומעניין שלא הוסיפו בו שמרים אלא התירוש תסס על שמרי הבר שנמצאים על קליפת הענב.
בשיטה זו עושה "יקב הרא"ה" את כל יינותיו. והפעם פתחתי בקבוק מרלו-סירה משנת תשע"ג (2013).
ענבי המרלו הגיעו מכרם דלתון שבגליל העליון וענבי הסירה מכרם תל פארס שברמת הגולן.
בצבע האדום יש קצת התבגרות עם טיפה גוני חום בקצוות. היין התיישן שמונה חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, והתוצאה היא: יין אלגנטי, מאוזן ורגוע עם סיומת נעימה וחלקה.
14.1% אלכוהול והמחיר כ-90 ₪.
לחיים ושבת שלום
שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.
http://kosher-wine.co.il