עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
המלחין של 'שושנת יעקב' המפורסם הלך לעולמו
הרה"ח רבי חיים שלמה סבינר ז"ל מחשובי חסידי גור ומראשי המשוררים שהלחין את הפיוט המפורסם "שושנת יעקב" בהיותו בחור צעיר לפני למעלה משבעים שנה הלך היום הלך לעולמו בגיל 89
ברוך דיין האמת: בירושלים הלך לעולמו הרה"ח רבי חיים שלמה סבינר ז"ל, מחשובי חסידי גור והמלחין של השיר 'שושנת יעקב' המפורסם המושר בכל תפוצות ישראל בחג הפורים.
הרב סבינר שהיה מראשי המשוררים ובעלי התפילה בחצר הקודש גור הלך לעולמו בגיל 89.
המנוח ז"ל נולד בירושלים בי"ב אדר תרצ"ג לאביו הרה"ח רבי יעקב מאיר סבינר ז"ל שהיה בנו של המשורר והמלחין הגוראי רבי ישראל סבינר ז"ל בלודז' שבפולין. בית אביו בירושלים היה בית אכסניא רבות בשנים לאלו שהגיעו להסתופף בחצר חסידות גור.
מגיל ינקות ינק את חסידות גור ואת החסידים שהיו בבית הוריו, וכבר בגיל צעיר מאוד נכנס למקהלה בגור לאחר שמונה על ידי הרבי ה'בית ישראל' מגור זצ"ל יחד עםר' יעקב תלמוד, ר' אליהו מאיר דרסלר – שהיה בעל תפילה בשחרית, ר' אברהם הערש רוטה – שניגש לפני העמוד בתפילת מוסף, ר' לייבל גולדקנופף ור' חיים משה קנופף.
ר' חיים שלמה לא רק היה משורר בחצר הקודש, ומי שהתחיל את ניגוני השמחה באלפי שמחות אופרופ'ן בחצר גור (לעיתים 15 אופרופ'ן בשבת אחת), אלא גם מי שבלי הרבה פרסום חתום על הלחן של 'שושנת יעקב' במנגינה הקצבית האולטימטיבית, הוותיקה והמוכרת ביותר בעשרות השנים האחרונות.
ל'בחדרי חרדים' נודע כי הלחן הולחן בהיות ר' חיים שלמה בחור צעיר, תלמיד ישיבת 'שפת אמת' בירושלים, הוא היה בדרכו מבית הוריו ברחוב מודיעין לסעודת פורים עם חבריו לספסל הלימודים. מסביב המולת פורים. שירה מבית, קול רינה וזמר בחוצות. הנער חיים שלמה מרוכז בעצמו, לא מקשיב כי אם לניגון שנשפך מלבו וממלא את כולו. פחות מחמש דקות, זהו הזמן שמפריד בין בית הוריו לישיבה. פחות מחמש דקות היה גם הזמן שהוקצב להוצאת הלחן לאוויר העולם.
"שושנת יעקב צהלה ושמחה". מילות הפיוט העתיק כאילו ציפו ללחנו של הבחור הירושלמי, בתוך דקות מעטות קלטו את השיר ומאז המנגינה לא פסקה. היה נראה שהלחן נוצר יחד עם המילים שחוברו לפני מאות שנים, לאחר שסיימו את הסעודה פנו הבחורים לתפילת מנחה של ערב שבת בבית מדרשו של האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור זצ"ל. המנגינה החדשה לא פסקה לרקד בתוכם. רגשה וגעשה וכמו לבה רותחת השתוקקה לרגע שבו תוכל לצאת החוצה. עם סיום קבלת שבת, בלי שמשהו ייתן את האות, פרץ הניגון העליז וסחף את קהל החסידים, זקנים וצעירים, לריקוד של שמחה.
באותם ימים היה היישוב הירושלמי כשכונה קטנה. הניגון החדש לא נח לרגע. נולד שמח ורוקד וכך גם מיהר להשתלב וליצור את האווירה הפורימית בכל בתי הכנסת והקהילות בירושלים. שנה אחר כך איש לא העלה בדעתו שפעם חגגו את הפורים ללא השיר הזה. איש גם לא חשב על כך שיש בחור צעיר בירושלים שאחראי ליצירה הגדולה הזו שמושר ברוסיה ובאמריקה ואפילו לאוסטרליה הגיע. שרים אותו בכל העולם.
"בסך הכל לא הייתי מלחין, וגם לא ניסיתי להלחין יותר מדי אחר כך", סיפר לידיד צעיר ממנו ששורר איתו יחד במקהלה לבית גור. "פשוט יצאנו מהישיבה לכיוון ה'היכל' (של ישיבת שפת אמת. שם גם שכן בימים ההם, בית המדרש של גור) ובדרך, זה פשוט התיישב לי על המילים. שרתי את זה לחברים ופתאום זה נהיה המנון. לא תיארתי לעצמי שזה יתפוס ככה".
ברבות השנים שימש כבעל תפילה בחצר הקודש גור, והיה לו חזקה לעמוד מול הגבאי שמקריא את העליות בחצר חסידות גור.
היום נפטר ר' חיים שלמה לבית עולמו בשיבה טובה כשהוא מותיר אחריו דור ישרים מבורך לצד הניגון שמושר בכל העולם היהודי.
על מסע הלוויה נמשיך ונעדכן.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.