חדשות 12: צעיר כבן 20 נפצע אנוש וצעיר נוסף בן 22 נפצע קשה, בתאונת דרכים בין 2 כלי רכב במרחב ירושלים. צוות מד"א חבר לפצועים סמוך למחלף הזיתים, העניק להם טיפול רפואי ופינה אותם לבתי החולים שערי צדק והדסה הר הצופים.
פערי שכר גבוהים: כמה מרוויחים בצה"ל
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, מפרסם היום את דו"ח הוצאות השכר במערכת הביטחון | הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה, זאת בשל גיל הפרישה המוקדם של קציני צה"ל ובשל קצבה ממוצעת גבוהה יחסית
הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, קובי בר נתן, מפרסם היום (ד') את דו"ח הוצאות השכר במערכת הביטחון. מהדו"ח עולה, כי השכר החודשי הממוצע בקרב משרתי קבע ראשוני בצה"ל הינו 11,061 ₪, בקרב משרתי קבע מובהק הינו 22,713 ₪, בשירות בתי הסוהר השכר החודשי הממוצע הינו 17,895 ₪, במשטרה הינו 19,106 ₪, ביחידות הסמך של מערכת הביטחון הינו 30,036 ₪ ובקרב אנשי הגופים החשאיים הינו 23,212 ₪.
עוד עולה בדו"ח משרד האוצר, כי משכורת הברוטו של הרמטכ"ל עומדת על 99,095 שקלים בחודש, של אלופים בצה"ל 70,042 שקלים בחודש, של ניצבים במשטרה - 60,319 שקלים בחודש, ושל בעלי דרגת גונדר בשירות בתי הסוהר 59,350 שקלים בחודש.
בנוסף, ניתן למצוא בדו"ח, שהוצאות השכר והפנסיה מהוות חלק ניכר מהוצאות גופי הביטחון. במשטרת ישראל ובשירות בתי הסוהר, הוצאות השכר והפנסיה מהוות 79% ו-76% (בהתאמה) מהוצאות הארגון כולו. יתר על כן, הפנסיה התקציבית של קציני צה"ל שווה בממוצע פי 5.3 מהפנסיה התקציבית של עובדי שירות המדינה, זאת בשל גיל הפרישה המוקדם של קציני צה"ל ובשל קצבה ממוצעת גבוהה יחסית.
כמו כן, גופי הביטחון מתאפיינים ברוב גברי מובהק ופערי שכר גבוהים יחסית בין נשים וגברים. על אף הגידול בשיעור הנשים המשרתות בגופי הביטחון בשנים האחרונות, פערי השכר אינם מצטמצמים באותו היקף, זאת בעקבות אופי העיסוק של תפקידי השטח והלוחמה בגופי הביטחון והשוני בין התפקידים. בשב"ס וביחידות הסמך של משרד הביטחון קיימים פערי השכר הנמוכים ביותר בין נשים לגברים ואילו בצה"ל קיימים פערי השכר הגבוהים ביותר באחוזים ועומדים על מעל ל-20% בממוצע.
עוד נמצא בדו"ח, כי פערי השכר בין צעירים לוותיקים בצה"ל גבוהים באופן משמעותי בהשוואה לצבאות זרים. ובכלל, שכרם של אנשי הקבע בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים, לדוגמה: שכרו של פרקליט צבאי בצה"ל גבוה בהשוואה לצבאות זרים כמעט לכל אורך הקריירה ואף גבוה באופן חריג החל מאמצע הקריירה הצבאית. יחד עם זאת, ניתן לראות כי השכר במקצועות הקצונה בצה"ל נמוך בתחילת הקריירה הצבאית בהשוואה לצבאות זרים, אולם הוא עולה בצורה חדה עם הוותק ועם הדרגות, כך שהמעבר לקבע מובהק בצה"ל גם מזניק את השכר והופך לגבוה מאוד בהשוואה לרוב מדינות המחקר.
ההפרשים בין מערכות הביטחון לעובדי מדינה, ענקיים, קצינים בצה"ל פרשו בממוצע בגיל 45 עם פנסיה של 19,000 שקל, נגדים בגיל 50 עם פנסיה של 15,000 שקל, במערכות הביטחון השונות, בגיל 55 עם 22,000 שקל, במשטרה בגיל 56 עם פנסיה של כ-19,000 שקל וקצינים בשב"ס בגיל 55 עם כ-17,000 שקל פנסיה. לשם השוואה, במערכת הבריאות פורשים בגיל 63 עם פנסיה של כ-9,000 שקל בלבד, עובדי הוראה פורשים בגיל 62 עם פנסיה של כ-8,000 שקל ויתר עובדי המדינה פורשים בממוצע בגיל 63 עם פנסיה ממוצעת של 8,500 שקל.
הממונה על השכר והסכמי עבודה, קובי בר נתן: "מדינת ישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים, מבית ומחוץ, המשתנים מעת לעת. המערכת הביטחונית נדרשת להתאים את עצמה תכופות והישגיה מאפשרים את המשך קיום "החיים עצמם" במדינת ישראל. אין עוררין שהמשאב העיקרי של המערכת הוא ההון האנושי. הנתונים המוצגים בדו"ח מצביעים על כך שהשכר במערכת הביטחון הינו גבוה ביחס לשכר הממוצע במשק, על כך שהוצאות השכר והפנסיה הינם חלק מרכזי מהוצאות הגופים ועל פערי שכר גבוהים מאוד בין המשרתים הצעירים למשרתים הוותיקים. אנו מכירים בצורך לשמר את המשרתים הטובים אך לצד זאת חלוקים על הדרך להשיג זאת".
