עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
הקורונה בישראל: כך ניזוקה בריאותם של המתבגרים
שנתיים בצל המגפה ועיקר העיסוק בנושא ממשיך להיות סביב התפשטותו או לחלופין דעיכתו | אך עניין משמעותי שאולי נשכח בחלק מהמגפה הטרופה הוא הנזק בבריאות הנפש אותו חווים כלל האוכלוסייה, ובייחוד בני הנוער המתבגרים | מחקר חדש שופך אור על עוצמת הנזק כפי שניתן לראות ברמת השימוש של בני הנוער בתרופות פסיכיאטריות שונות
נזקי הנגיף: ממצאים ממחקר חדש שנערך הראו עלייה ניכרת באבחנות בריאות הנפש ובצריכת סוגים שונים של תרופות פסיכיאטריות בתקופת הקורונה בקרב בני הנוער בישראל במהלך המגפה.
בין השאר נרשמה עלייה של 55% באבחנות של הפרעות אכילה, עלייה של 38% באבחנות של דיכאון ועליה של-33% באבחנות חרדה. כמו כן נצפתה עלייה של 28% במתן תרופות אנטיפסיכוטיות לבני ובנות הנוער.
עוד נמצא במחקר שנערך ע"י מכבי שירותי בריאות ומכון קיי.איי, כי רוב העלייה באבחונים נראית בקרב מתבגרות בנות. בקרבן נרשמה עלייה של 68% באבחנת דכאון, עלייה של 67% באבחנת הפרעות אכילה, עלייה של 42% באבחנת חרדה וכן עלייה של 29% באבחנות הקשורות במצבי דחק במהלך תקופת הקורונה.
במחקר בוצע ניתוח נתונים של מעל ל-200,000 רשומות רפואיות של בני נוער בגילאי 12-17.
ד"ר גלעד בודנהיימר ראש תחום בריאות הנפש בקופת החולים מכבי: "הממצאים המדאיגים מצביעים שוב על הצורך בהיערכות לאומית לא רק כנגד המגיפה, אלא גם כנגד השפעותיה הנפשיות".
לדבריה, הממצאים מדגישים את הצורך בתקצוב של תכנית לאומית עם תקציבים ייעודיים לטובת התמודדות ומענה למצב הנפשי של הילדים והנוער בישראל. "על התכנית להתמקד בטיפול מונע, ובשילוב זרועות של החינוך, הרווחה, וכמובן הבריאות בטיפול בנוער ובמשפחתו בקהילה", טענה בודנהיימר.
