עוד מעמית סגל: לב העניין הוא לא האבטחה ולא מועד תחילת העדות אלא הקצב: ראש ממשלה שמעיד שלוש פעמים בשבוע שש שעות ביום זה אירוע משנה מציאות. ראש ממשלה שמעיד פעם בשבוע שלוש שעות, סיפור אחר. יוכרע כבר בשבוע הבא.
סיפור מפעים: השידוך נסגר באוטובוס בזכות החתן שבכה בכותל
השידוך של הבחור יתום כבר ירד מהפרק, רק כי אחד החברים אמר מילה שלא במקום על חתן והמשיך בכך שאבי הבחורה לא ענה לשדכן, עד שנפגשו במקרה באוטובוס ומה חלקו של החתן שהתפלל ובכה בדיוק באותה שעה בכותל המערבי | סיפור מפעים שיחזק את המעוכבים
מספר השבוע הגאון הרב חיים שמרלר בשיעורו, סיפור ששמע לאחרונה, על שידוך שירד מהפרק, כי אביה של המיועדת לא רצה את המוצע, בגלל שאחד החברים, אמר על החתן שהוא "רשע".
הרב שמרלר קישר את הסיפור לפרשת השבוע, פרשת שמות, שבה מסופר על משה רבינו ע"ה שצעק על דתן ואבירם; "רשע למה תכה רעך".
"אני מספר, כי זה יתן עידוד לאלה שרוצים לעזור בשידוכים, ותראו איזה סיעתא דשמיא יש בזה", סיפר הרב שמרלר. והוסיף הבחורים והנערות המבוגרות, הם הנפגעים העיקרים של הקורונה.
שמעתי את הסיפור מבעל המעשה, מאחד השדכנים, שמנהל את סניף הגפן ביתר, קוראים לו ר' גרשון קלצקין, הוא הציע שידוך לבחור מבוגר ויתום, זה התחיל להתקדם שבוע שבועיים, וזה נתקע.
זה היה נראה שכבר ירד מהפרק, השדכן ניסה לתפוס את אבי הבחורה כמה ימים, ולא הצליח, כעבור שבועיים, עולה השדכן על אוטובוס שנוסע מביתר לירושלים, ומתיישב ליד יהודי אחד, (השדכן לא הכיר את אבי הבת פנים בפנים, רק שוחחו בטלפון) באמצע הנסיעה השדכן שומע את היהודי שיושב לידו, מדבר עם מישהו בטלפון, ואומר לו בטלפון, אני כבר לא מרים שבועיים טלפון לשדכן.
השדכן שישב לצידו תפס מיד שהיהודי שיושב לידו הוא אבי הבת שהוא הציע לו את הבחור היתום.
כשהאוטובוס הגיע לירושלים, הם ירדו, ניגש השדכן לאב הבת, ואמר לו כך: "תדע לך שאני השדכן, הקב"ה זימן אותי לידך, שאפגוש אותך כעת, ואתה באמת לא מרים לי, כבר שבועיים, תגיד לי מה רע בשידוך שהצעתי לך?".
אבי הבת נדהם ואמר לו, "אכן, אני רואה שמשמים, נפגשנו כעת, תתקשר מחר בערב, ונראה איך אפשר להתקדם".
למחרת בערב התקשר השדכן, ואבי הבת אמר שאפשר להתקדם וכבר למחרת נסגר השידוך בשעה טובה.
ממשיך הרב שמרלר, ופה מסתעף הסיפור הלאה: "בא אלי המשגיח של הבחור היתום, בישיבת שערי תורה בירושלים, ומספר לי כך ללא שהמשגיח יודע מה היה עם השדכן ואבי הבת באוטובוס וכו', ואומר לי ככה: שלשום התארס בחור יתום אצלנו בישיבה, והבחור מספר לי, שלילה קודם השידוך היה בכותל המערבי, וזה היה בדיוק באותו שעה שהשדכן קלצקין ירד מהאוטובוס וניגש לאבי הבת שירד איתו באוטובוס".
הבחור היתום מספר: "בכיתי הרבה הרבה זמן, ואמרתי לקב"ה, שאני יתום, ולא היתה לי אמא שליוותה אותי הביתה, אחרי הבר מצווה ולא תגדל אותי, ולא היה לי אמא שלקחה אותי לישיבה קטנה ולא לישיבה גדולה, ולא בחגים ולא בכל אירוע, לא היתה לי אמא - כך בוכה הבחור היתום בכותל, ואפילו שהחברים בישיבה, לעגו עלי, שאני יתום, לא עניתי אף פעם, שתקתי כל החיים. אבל עכשיו בכותל, אמרתי להקב"ה "אני כבר לא יכול, אבא שבשמים, כבר לא יכול".
"אני יתום, אני כבר לא יכול, רבונו של עולם בכה היתום, אתה אבי היתומים, אנא עזור לי כבר בשידוך, כל השידוכים שלי נופלים", הוא בכה ובכה בכי מר, שנמשך זמן רב, עד שכבר לא החזיק מעמד.
הבחור מספר למשגיח, כי איך שהוא שב הביתה מהכותל, אבא שלו, מספר לו שהשידוך שדיברו לפני כמה שבועות, עלה שוב בחזרה על השולחן. ויום אחר כך נגמר השידוך במזל טוב.
מספר השדכן להרב שמרלר, "איזה אור גדול מן השמים נתנו לי, להבין שאני שליח מהשמים לעשות את השידוך הזה".