ועדת הכלכלה הודיעה על דיון מיוחד במהלכו תדרוש מהממשלה ובנק ישראל להגיש חקיקה שמחמירה את המגבלות על סגירת סניפי בנקים ובמידה שהוועדה תמצא שאין בכוונת הממשלה ובנק ישראל להגיש חקיקה ברוח זו לאישורה של הכנסת ושל הוועדה, חברי הוועדה ויוזמי הדיון יקדמו הצעות חוק פרטיות לטיפול בעניין זה.
כידוע, בעקבות תיקון חוק הבנקאות שהתבצע בשנת תשע"ו (2016) נקבע כי תאגיד בנקאי המבקש לסגור סניף קבוע נדרש להגיש בקשה למפקח על הבנקים לקבלת אישור ולקביעת תנאים לאישור הבקשה. בין השיקולים המצוינים בחוק בעניין סגירת סניפים: תרומת הסניף לשירותים ללקוחות הבנק, שיקולי טובת הציבור ומתן סיוע ללקוחות המתקשים במעבר מעולם הבנקאות המסורתי לבנקאות ישירה.
למרות המגבלות של בנק ישראל, הנתונים מצביעים על כך שבין השנים תשע"ו-תשפ"א (2016-2020) המשיכה מגמת סגירת הסניפים, והבנקים המרכזיים בישראל, חוץ ממזרחי-טפחות, סגרו בסה"כ 161 סניפים: 68 סניפי בנק לאומי (42.2%), 43 סניפי בנק הפועלים (26.7%), 25 סניפי בנק דיסקונט (15.5%), 15 סניפי בנק הבינלאומי (9.3%), 6 סניפי בנק ירושלים (3.7%) ו4 סניפי בנק אגוד (2.5%).
בהודעה שהוגשה על שולחן הכנסת נכתב כי הועדה רואה בחומרה את המצב שבו אזרחים נדרשים לשלם עמלות גבוהות בהרבה מהעמלות ששילמו בעבר, בעקבות הגידול בשיעור הכספומטים הפרטיים, שהעמלה הנגבית בהם גבוהה מזו הנגבית בכספומטים הצמודים לסניפי הבנק.
הוועדה תקיים בעוד חודש ישיבת מעקב בנושא זה עם שר האוצר, השרה לשווין חברתי, הממונה על התחרות, הפיקוח על הבנקים ושוק ההון, הביטוח והחיסכון, ותדרוש מהגורמים הרלוונטיים לקדם חקיקה לעניין סגירת סניפי בנק, שתכלול גם הצבת תנאי של הקמת כספומט במחיר בנקאי כחלופה לסניף שאושר לסגור אותו, וכן מגבלות בדבר סגירת סניפים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. בנוסף, תדרוש הועדה להסמיך את בנק ישראל לפתוח סניפי בנק חדשים היכן שנדרש.
