עוד מעמית סגל: לב העניין הוא לא האבטחה ולא מועד תחילת העדות אלא הקצב: ראש ממשלה שמעיד שלוש פעמים בשבוע שש שעות ביום זה אירוע משנה מציאות. ראש ממשלה שמעיד פעם בשבוע שלוש שעות, סיפור אחר. יוכרע כבר בשבוע הבא.
הלוויה קורעת לב: האברך הרב אברהם רוזנשטיין ז"ל הובא למנוחות
המנוח שרכש מקום קרוב לאדמו"ר בבית המדרש הגדול של ויז'ניץ, ולא זכה להשתמש בו. התפילין שרכש באורח פלא לבנו כבר בגיל 10. המונים ליוו היום את הרב אברהם רוזנשטיין ז"ל שנפטר בגיל 34 לאחר מחלה קשה ונוראה, כשהוא מותיר אחריו ארבעה ילדים יתומים • עין לא נותרה יבשה
מאות ליוו היום (ראשון) למנוחות את הרב אברהם רוזנשטיין ז"ל, מחסידי ויז'ניץ במודיעין עילית, שנפטר ל"ע לאחר מחלה קשה ונוראה ממנה סבל בשנתיים האחרונות והותיר אחריו את רעייתו שתחי' וארבעה ילדים יתומים, כשהילד הגדול עוד לא חגג בר מצווה.
במסע הלוויה שיצא מביתו ברחוב רשב"י בברכפלד, ספד לו רב העיר, הגאון רבי מאיר קסלר, שביכה את גודל האבידה הקשה לעיר וציין את היותו אדם ישר שעבד את קונו, וביקש, שכל תושבי העיר יעמדו במגבית לצד האלמנה והילדים היתומים.
הגאון רבי ברוך שטרנבוך, רב קהילת ויז'ניץ, ספד בבכי ואמר: "אבד לנו יהלום פה בקהילה, כל הזמן הוא היה אומר, שהכל טוב ויהיה בסדר", הרב שטרנבוך סיפר שהמנוח רכש לבנו הילד כבר כשהיה בן 10 תפילין, שאלו אותו למה קנית כל כך מוקדם תפילין, הוא ענה: שיהיה לו כבר תפילין. והרב שטרנבוך זעק בבכי קורע לב: "ר' אברהם, איפה התפילין שלך? כתוב בגמרא שעד הקבורה, הנפטר עדיין שומע אותנו, אז ר' אברהם איפה התפילין שלך כרגע?".
אביו הרה"ח ר' דוד אריה רוזנשטיין, הצדיק עליו את הדין, ואמר: "השם נתן השם לקח, היה לנו זכות לגדל כזה ילד, כל כולו היה מידות טובות וענווה, הוא היה נשוי לבת ת"ח, חמיו הגאון רבי קניג זצ"ל, אשתו עמדה לצידו כל החיים, כדי שיוכל לגדל בית של תורה".
האב סיפר כי פעם הוא הגיע אליו, בבקשה ואמר לי, שהוא מרגיש שצריך לעזוב קצת את הכולל כי הוא צריך יותר פרנסה בבית, "הוא ממש בכה בדמעות בעיניים עם הקושי הזה, איפה יש היום אדם שמבקש כזו בקשה עם דמעות בעיניים?", תיאר האב.
בהמשך סיפר כי הוא קנה מקום בבית המדרש החדש של ויז'ניץ, כדי שיהיה לו מקום בבית ויז'ניץ, הוא קנה את המקום בהרבה כסף, כי הוא אמר, שהוא רוצה מקום טוב להתפלל, ולעמוד קרוב לאדמו"ר, כל כולו היה להרבות בתפילה ועבודה, אבל עדיין הוא לא זכה להשתמש במקום הזה.
הרב פוקס, רב קהילת מנין אברכים, אמר בהספדו שכל פעם שאלו אותו אחר התפילה, "מה נשמע", הוא ענה: "הכל בסדר. לא לדאוג".
הדוד, הרב שלמה רוזנשטיין, מראשי 'דרשו', ספד בשם המשפחה וסיפר עד כמה הוא היה מנותק ומאס בכל הבלי העולם; "כל פעם הוא היה אומר, שאין לו כלום מהעולם הזה, הוא היה הרוח חיה במשפחה, כל פעם כשאבי הסבא שליט"א היה אומר שיעורים, הוא היה מגיע, ומשתתף, ושואל". הרב רוזנשטיין ביקש מחילה מהנפטר בשם כל המשפחה.
את מסכת ההספדים סיים הרב מתתיהו גינסברגר, מגיד השיעור בדף היומי שבו למד המנוח, וסיפר: "לפני שבועיים, הוא נסע עם בנו לאיכילוב, והתקשר לאברהם לשאול איך מגיעים, הוא הגיע לאיכילוב, אברהם חיכה לו בכניסה לעזור לו לקחת את הילד למחלקה, במדרגות לא היה כח לאברהם להרים את הילד. "איזו שמחה היה לו כשסיימו מסכת תענית, כל יום בשיעור בליל שישי, הוא היה מביא איזה קוגל או ארבעס, רק שיהיה טוב ללומדים, רק בקשה אחת הוא ביקש בחיים מהבחורים שלו, בשיעור, שאין לו כח ללכת לקנות גמרא תענית דף היומי, הוא ביקש מי שעובר ליד חנות, אבל רק מי שעובר, שיקנה לו גמרא".
לאחר אמירת הקדיש על ידי בנו הגדול, לקול בכיים של המלווים, עברה הלוויה דרך בית המדרש ויז'ניץ בברכפלד ומשם לבית החיים ברחובות, שם נטמן סמוך ונראה לאהל אדמו"רי בית קרעטשניף.