מוטי קסטל: ראש הממשלה נתניהו נפגש היום עם 2 ממשפחות החטופים בלשכתו בירושלים ושוחח עם אמו של החטוף אלכסנדר טרופנוב.
סניפי בנקים נסגרים והציבור משלם את המחיר
סגירת מאות סניפי בנקים בשנים האחרונות מאלצת את הציבור למשוך מזומנים בכספומטים פרטיים שגובים עמלות גבוהות ופוגעת בציבור החרדי שמרביתו לא משתמש בבנקאות דיגיטלית
ועדת הכלכלה הודיעה על כוונתה לזמן את שר האוצר לדיון בנושא ההשלכות של סגירת סניפי בנקים על העמלות הגבוהות שהציבור נדרש לשלם עבור שירותי כספומט פרטיים ועל אוכלוסיות שמתקשות במעבר מבנקאות מסורתית לבנקאות דיגיטלית.
הועדה בראשות ח"כ מיכאל ביטון קיימה לאחרונה דיון מהיר בנושא ולאחר שלא התקבלו תשובות שהניחו את דעת הודיעה הועדה כי תשקול לקדם הצעת חוק שתעביר אליה את הסמכות לאשר סגירת סניפי בנק או לחייב פתיחת סניפים חדשים.
מנתונים שהציג מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי בין השנים תשע"א -תש"פ (2010-2019) נסגרו בסך הכל 386 סניפי בנקים בישראל: 118 סניפי בנק הפועלים (30.6%), 116 סניפי בנק לאומי (30.1%), 65 סניפי בנק הבינלאומי (16.8%), 59 סניפי בנק דיסקונט (15.3%), 13 סניפי בנק ירושלים (3.4%) 8 סניפי בנק אגוד (2.1%) ו7 סניפי בנק מזרחי-טפחות (1.8%).
במטרה לצמצם את מגמת סגירת הסניפים ואת הפגיעה בציבור פעל בנק ישראל לתיקון חוק הבנקאות, ובשנת תשע"ו (2016) נקבע כי תאגיד בנקאי המבקש לסגור סניף קבוע נדרש להגיש בקשה למפקח על הבנקים לקבלת אישור ולקביעת תנאים לאישור הבקשה. בין השיקולים המצוינים בחוק בעניין סגירת סניפים: תרומת הסניף לשירותים ללקוחות הבנק, שיקולי טובת הציבור ומתן סיוע ללקוחות המתקשים במעבר מעולם הבנקאות המסורתי לבנקאות ישירה.
למרות המגבלות של בנק ישראל, הנתונים מצביעים על כך שבין השנים תשע"ו-תשפ"א (2016-2020) המשיכה מגמת סגירת הסניפים, והבנקים המרכזיים בישראל, חוץ ממזרחי-טפחות, סגרו בסה"כ 161 סניפים: 68 סניפי בנק לאומי (42.2%), 43 סניפי בנק הפועלים (26.7%), 25 סניפי בנק דיסקונט (15.5%), 15 סניפי בנק הבינלאומי (9.3%), 6 סניפי בנק ירושלים (3.7%) ו4 סניפי בנק אגוד (2.5%).
מנתונים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מרביתו של הציבור החרדי לא עושה שימוש בשירותים השונים של בנקאות דיגיטלית. כך למשל הנתונים מצביעים על כך ש90% מהחרדים אינם משתמשים באפליקציות להעברת כספים ברשת. העובדה שחלק גדול מהציבור החרדי כלל אינו משתמש בבנקאות דיגיטלית גורמת לכך שסגירת הסניפים מנתקת אותו למעשה מהצרכים הפיננסיים הבסיסיים.
הטענה הרווחת שעומדת בבסיס האינטרס לסגירת סניפים היא שצעד זה הכרחי ליציבות הבנקים ולרווחיותם. טענה זו לא עומדת במבחן המציאות בהתחשב בעובדה שלמרות שמזרחי-טפחות לא סגר אף סניף בין השנים תשע"ו-תשפ"א (2016-2020) הוא המשיך לשמור על תשואה להון ורווחיות מהגבוהים במערכת הבנקאית כאשר רק לאחרונה דיווח על תוצאות שיא חסרות תקדים עם תשואה להון של 21.3% - הגבוהה ביותר במערכת הבנקאית, מה שמוכיח, בניגוד לטענות הבנקים, שניתן להמשיך להפעיל סניפים, לתת שירות אישי ולהמשיך לשרת ביעילות את הלקוחות בלי לפגוע ברווחיות וביציבות.
