תושבי שמגר מתריעים: "עלול להתרחש אסון"

עגורן צריח שננטש במרכז ירושלים, ללא פיקוח של גורם כלשהו, מעלה חששות כבדים הקרב תושבי המקום, שמתריעים על אסון שעלול חלילה להתרחש.

העגורן (מנוף המשמש להרמת גופים כבדים), הממוקם בשכונת שמגר החרדית, מדיר שינה זה זמן רב מתושבי השכונה הנמצאים בפחד מתמיד מהעובדה שמפלצת הענק בגובה 15 קומות העשויה ממתכת, ניצבת מעל ראשם ללא פיקוח וללא שיבצעו בו בדיקות בטיחות, עקב כך שאף גוף או רשות כלשהו לא מוכן לקחת אחריות על הנעשה, דבר שעלול חלילה להביא את האסון הבא, לדבריהם בכל רגע נתון יכול המנוף לקרוס על תושבי המקום.

ש.ב תושב השכונה מספר ל"בחדרי חרדים": "הכול החל בשנת 2019, כשחברת 'שייקה אלה בע"מ' קיבלה צו להקפאת הליכים ומונו לה בבית משפט המחוזי בירושלים נאמנים: עו"ד יששכר בר הלל ועו"ד שחר קטוביץ. מיני אז נזנח העגורן (המנוף) באתר "תנובת הארץ" בין רחובות שמגר ומנחת יצחק והושבת."

כדי להבין, באופן כללי, עגורן צריח (-מנוף) על גובהו ומשקלו מהווה פצצה מתקתקת, ולפיכך עובר העגורן בדיקות בטיחות אשר מחויבות מתוקף החוק, וזאת בהתאם לתקנות הבטיחות בעבודה. 

"לעגורן הנטוש לא נעשים הבדיקות היומיות או השבועיות ואף לא נעשים הבדיקות החצי שנתיות הנדרשות לפי חוק!" אומר ש.ב ל"בחדרי חרדים" "העגורן אשר מתנשא לגובה של כ-15 קומות מתנועע בכל רוח מצויה, ואין צורך לציין את עוצמת הרוחות העזות אשר מנשבות בירושלים."

"רעשי תזוזות המנוף זורעים פחד ובהלה בקרב תושבי האזור מחשש שהעגורן יקרוס על הבניינים הסמוכים או גינת השעשועים הצמודה לו". אומר ש.ב. בכאב.

עוד הוסיף, שהעגורן הנטוש משמש כאטרקציית טיפוס לצעירים אשר לעיתים תכופות מטפסים במעלה סולמותיו אל על, כשמיותר לציין את ההשלכות שעלולות להתרחש מטיפוס מסוכן שכזה.

תושבי השכונה שביקשו בכל דרך לסלק את המפגע, נשארו חסרי אונים כשכל גורם שאליו פנו הטיל את האחריות על הגורם האחר.

ש.ב מפרט ל"בחדרי" את מסע התלאות הבלתי יאמן בין הגופים והרשויות השונים שאיתם יצרו קשר:

התושבים פנו בתחילה ליזם הפרויקט - ארי אייכלר המתגורר באזור שהפנה את האצבע המאשימה לנאמני חברת "שייקה אלה". הם מצידם מפנים לצד ג' אשר רכש מהם את הזכויות בחברה ובעגורן המדובר - חברת 'ליגה תשתיות', אך מנהל החברה מסר מצידו כי מכר את העגורן לחברת 'רימון בדעאן' – מהם לא התקבל עד כה מענה ברור ומספק.

התושבים אף פנו בנידון לרשויות המוסמכות, וגם כאן התגובות לא היו שונות.

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: כי נושא הפנייה אינו בסמכותם, והפנו את התושבים למשרד השיכון, למחלקה לפיקוח על הבנייה בעיריית ירושלים או אל מערך כיבוי אש (אשר נותן מענה לאירועי בטיחות). שגלגלו את האחריות מהם הלאה.

בפניה שנעשתה למשרד הכלכלה והתעשייה הפנו אותם למינהל הבטיחות והבריאות בזרוע העבודה במשרד. שמצידם הפנו את האחריות על עיריית ירושלים, העירייה מצידה טוענת כי הנושא אינו באחריותה אלא מצוי בסמכות משרד הכלכלה והתעשייה בלבד. משרד הכלכלה והתעשייה נימקו בתשובה כי "בכל הנוגע לעגורני צריח, מינהל הבטיחות פועל מכוח תקנות עגורני צריח אשר חלות על מקום עבודה כהגדרתו בחקיקה". על כן, מאחר וסמכותו של המינהל אינה חלה על שכונת מגורים, ולפיכך הכלים החוקיים העומדים לרשותם מוגבלים, הסבירו. יחד עם זאת, ציינו במשרד כי הפנייה זכתה לתיעדוף ומשכך היא הופנתה לבדיקת מפקחי המחוז בשטח ולאחר בדיקה ראשונית יצרו קשר עם לשכת מהנדס העיר ירושלים, ובכלל זה עם גורמים בכירים ממשטרת ישראל. בכירים במשרד הבהירו לאנשי ההנדסה של עיריית ירושלים כי יהיו זמינים עבורם להכוונה מקצועית בכל עת, כך שיתאפשר להם לממש את אחריותם המוניציפאלית בשטח להבטחת שלום הציבור, אך הם אינם בעלי הסמכות לטיפול במפגע.

ש.ב. מציין כי מוצו כל הפניות לכלל הגופים והרשויות וכי אין להם ברירה אלא לזעוק את זעקת התושבים בשכונה. "כל תחום אפשרי במדינה ריבונית נמצא תחת משרד ממשלתי או רשות עירונית, וממילא נמצא בחסות גוף כלשהו שלוקח אחריות על הנושא עליו הוא אמון", אומר ש.ב בתסכול, "ולמרבה הפלא אנו עדים למקרה בלתי ייאמן במסגרתו אין אף גורם שלוקח אחריות על מפגע שעשוי לעלות בחיי אדם ולנזקים עצומים ברכוש."