עוד מעמית סגל: לב העניין הוא לא האבטחה ולא מועד תחילת העדות אלא הקצב: ראש ממשלה שמעיד שלוש פעמים בשבוע שש שעות ביום זה אירוע משנה מציאות. ראש ממשלה שמעיד פעם בשבוע שלוש שעות, סיפור אחר. יוכרע כבר בשבוע הבא.
מפארי אנשי החסד של בני ברק: הרב ירון מדמון ז"ל
הרב ירון מדמון מפארי אנשי החסד של בני ברק נפטר לאחר יסורים קשים כשהוא מותיר אחריו את רעייתו האלמנה ושמונת ילדים המבכים מרה את לכתו. המשפחה שנותרה בחוסר כל זועקת ומתחננת לעזרה. לנו אסור להתעלם
טרגדיה נוראה התרחשה במהלך השבוע האחרון בעיר בני ברק כאשר איש החסד והמעש הרב ירון מדמון אשר היה מטובי אנשי החסד בעיר במסגרת ארגון "עזר מציון" נפטר לבית עולמו לאחר ייסורים קשים ומרים. האסון אמנם התרחש לפני כשבוע אך הטרגדיה עדיין מורגשת היטב בבית המשפחה שמתקשה מאוד לעכל את גודל האובן של האב האהוב שהיה מפרנס הבית.
עזרו למשפחה להתמודד עם האובדן הקשה>>>
הרב ירון מדמון היה בן ארבעים ושניים בלבד. בצעירותו הוא חזר בתשובה והקים את ביתו יחד עם רעייתו שתחי' על אדני התורה והיראה. הוא זכה להביא שמונה ילדים לעולם, בלי עין הרע, ובכדי לפרנסם הוא היה עובד במחלקת השאלת ציוד רפואי בארגון "עזר מציון" בבני ברק.
כולם הכירו אותו כאדם עם לב זהב, אך את הקשיים הרבים שהיו מנת חלקו איש לא ידע. כמפרנס יחיד הוא היה צריך לפרנסת משפחה של שמונה ילדים, כאשר אחד מתוכם הינו תסמונת דאון, הקושי היה עצום אך הרב ירון מעולם לא התלונן, תמיד הוא הסתובב עם חיוך על הפנים, תמיד הוא חיזק והתחזק באמונה תמימה בבורא כל העולמים.
אבל אז קרה הגרוע מכל. לפני כשנה גילו הרופאים כי המחלה הנוראה מקוננת בגופו, הימים רדפו בזה אחר זה והרב ירון הלך ונחלש עד שבשבוע שעבר השיב הוא את נשמתו ליוצרה. הלב מסרב להאמין, מתקשה לעכל, אך חובה עלינו להביט לעבר המשפחה הכאובה שאין לה מנחם, שנותרה לבד בלא מפרנס.
תנסו שנייה לחשוב על משפחה שביום בהיר אחד אבא שלהם שהחזיק אותם פשוט נפטר. תנסו לדמיין כיצד הם אמורים להמשיך מהיום והלאה בלי אבא ובלי מפרנס. האלמנה ושמונת ילדיה זועקים לעזרה ומתחננים שנושיט יד ונעזור להם לעבור את התקופה הקשה הזה. אל מול הקריאה הזו אסור לנו להתעלם, אסור לנו לשתוק. פשוט אסור.
עזרו למשפחה להתמודד עם האובדן הקשה>>>