משבר האקלים יוגדר כאיום על הביטחון הלאומי

ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, קיימה אתמול (שלישי) דיון על היערכות הגופים הביטחוניים לשינויי האקלים ושילובם בתרחישי הייחוס, במסגרת ציון הכנסת את יום הגנת הסביבה, ובמהלכו נקבע כי משבר האקלים יוגדר כאיום על הביטחון הלאומי החל מהשנה הבאה.

ד"ר יהודה טרואן ממרכז המחקר והמידע של הכנסת הציג בפני הוועדה היכן שינוי האקלים פוגשים את הביטחון בהיבטי ההיערכות, וציין שלושה נושאים מרכזיים: סיוע בחירום אזרחי עקב מזג אוויר קיצוני, כשירות מבצעית של הצבא וגיאופוליטיקה. על נושא הכשירות המבצעית הרחיב ואמר כי האקלים ישפיע על חלון הזמן למשימות איסוף מודיעין ומבצעים, על מצב שיהיה עוצר אימונים בשל עומסי חום או מזג אוויר סוער, וייתכנו גם התאמות של ציוד לאקלים השונה שידרשו רכש והצטיידות. עוד אמר כי ברמת הגיאופוליטית, הרי שמושג המפתח הוא "מכפיל איומים", שכן האקלים יכול לערער מדינות שכבר היום סובלות באזורנו מחוסר יציבות, ובעיות בנושא כגון מים, מזון כלכלה ופליטים, יביאו אותם לנקודות קיצון.

גלית כהן, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה אמרה כי "מגמות העלייה בטמפרטורה בעולם היא משמעותית וברורה, וזה כבר מעבר להכחשה. זה נושא שרלוונטי מאוד ספציפית לישראל, כמו גם העלייה בגובה פני הים. אחרי שבחנו את כל התחייבויות המדינות בוועידת גלזגו, גילינו כי עדיין הן יביאו לעלייה של 16% בפליטות בעולם. היעד העולמי חייב להיות הפחתה של 45% בפליטות בעולם אם לא רוצים שהטמפרטורה העולמית תעלה במעלה וחצי עד 2050. ישראל צפויה להיפגע יותר מהרבה מדינות מערביות אחרות, ולכן יש לשנות דיסקט, ובמקום לומר שאנחנו רק פרומיל מהפליטות בעולם, להבין שאנו גם חייבים להפחיתן אצלנו וגם לשכנע מדינות אחרות להפחית. אנו נמצאים ב-Hot Spot שתיפגע פגיעה גדולה, וחלקים במדינה יכולים להיהפך לאזורים שלא ניתן לחיות בהם,.

אריאל גלבוע, ראש מחלקת עורף במטה לביטחון לאומי אמר כי "בפעם הראשונה אנו מגדירים את משבר האקלים כאיום על הביטחון הלאומי. אנו עובדים כעת על הערכת המצב הלאומית שתאושר בהחלטת ממשלה בסוף שנה זו או תחילת שנה הבאה, וייוחד בה פרק למשבר האקלים. ניכנס גם בשנה הבאה יותר לעומק ההשלכות על מערכת הביטחון, לאחר שישלימו את עבודת המטה".

יוסי שפירא, ראש חטיבת מ"מ ותשתיות אסטרטגיות ברשות החירום הלאומי אמר: "אנחנו בונים תרחישי יחוס בהתאם למה שמוגדר איום, וכבר כיום יש תרחישי ייחוס לשריפות, שיטפונות ואירועי קיצון של מזג אוויר. לתרחיש הייחוס לשנים הבאות אנו נוסיף גם, בין השאר, שפעת פנדמית, סופות חול, גלי חום, צונאמי, מצוקי החוף, ארבה, ועוד. למשל, כבר היום יש מרכז לחיזוי שיטפונות אבל התקציב מאפשר להחזיק אותו על כרעי תרנגולת, והתרעה פשוטה הייתה יכול למנוע את אותו אירוע של הצפת הדת"קים של חיל האוויר. אנו גם עושים עבודות על השפעת האקלים על אספקת החשמל, כי זה חשוב מאוד לעולם הרציפות התפקודית של המשק".

אל"מ ניר ינאי, ראש מחלקת תכנון אסטרטגי באגף אסטרטגיה בצה"ל אמר: "צה"ל מתעסק בכאן ועכשיו אבל גם חושב קדימה. לנוכח ההבנה של גודל האתגר וההשפעות שלו על האיומים הביטחוניים ועל צה"ל, הרמטכ"ל הורה על גיבוש עבודת מטה נרחבת. העבודה כוללת גיבוש אסטרטגיה, מיפוי השפעות על בניין והפעלת הכוח וקידום מיטיגציה וצמצום זיהום. חשוב לי לציין שבתוך התהליך הזה ניתן וצריך למצוא גם הזדמנויות ליצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם מדינות נוספות בדגש על המזרח התיכון והמפרץ".

אל"מ אבי טננבאום, ראש מחלקת תשתיות ופריסה באגף התכנון, אמר: "אנחנו מבינים שמשבר האקלים נוכח. צה"ל לא מחכה ל-2030 כדי למפות את התשתיות הרגישות ולתת עליהן מענה. בעבודה המטה יש שאלות לטווח הארוך וגם לטווח הקצר - למשל מה עושה עליית גובה פנים הים לפלטפורמות של חיל הים? מה עושה הטמפרטורה לברזל של הטנק? מה שחשוב הוא שצה"ל לא יעזוב אף שאלה ללא תשובה".

השגריר גדעון בכר, שליח מיוחד לשינויי אקלים וקיימות במשרד החוץ, אמר: "התפקיד קיים 4 שנים במשרד ואני בתפקדי בשנתיים האחרונות. מטרת התפקיד היא שילוב את נושאי האקלים, הקיימות ואיכות הסביבה במדיניות החוץ של ישראל ומהצד השני להביא לישראל את תמונת המצב העולמית בתחומים הללו ואיך זה משפיע עלינו. אני רוצה לחזק את מה שאמרה גלית כהן, שבאמת אנחנו בתקופת חירום מאוד משמעותית ולברך על כך שהמל"ל יכניס את הנושא כעניין של ביטחון לאומי. במזה"ת יש מדינות שכבר היום מתקשות להתמודד, וזה עוד לפני תהליכי המידבור, הכפלת האוכלוסייה וירידת כמויות המים. נאט"ו כבר פרסמו תכנית אסטרטגית בנושא, ובפסגת ראשי נאט"ו בחודש יוני השנה, זה הוגדר כנושא ליבה. העולם כולו צועד לעבר אפס פליטות עד 2050, ומדינה שלא תעמוד בזה, תצטרך להתמודד עם סנקציות כלכליות. אין סיבה שזה ינחת עלינו ועל תקציב המדינה אם ניערך לזה".

ניר סתיו, מנהל השירות המטאורולוגי, אמר: "יש צורך בבניית החוסן של מערכת הביטחון לעבוד עם שינויי האקלים. אחד הפערים הגדולים זה שבצבא היבשה כרגע אין תמיכה מטאורולוגית כמעט בכלל, בניגוד לחיל האוויר ולחיל הים. שנית, השירות המטאורולוגי נותן בסיס ידע ותומך בקבלת ההחלטות במל"ל, רח"ל, צה"ל ועוד, אבל ללא משאבים לא יוכל לתמוך בכך. אם דיברנו על המטוסים בתוך המים - התרעה הייתה יכולה לשנות את זה. רח"ל מקוששים משאבים שנוכל לבצע חיזוי שיטפונות, ללא הצלחה. אנו מתחננים על הפתחים למחשב אקלימי שייתן חיזוי מדויק. היום לא יודעים לתת תחזית אקלימית טובה ללבנון או איראן, למשל, דבר חיוני בקבלת החלטות".

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם ואמר: "אין ספק שאנחנו בעיצומו של משבר הולך ומחריף, ולמרות הגופים הרבים פה, וההחלטות הטובות שכבר התקבלו, אני לא חושב שיש הבנה בממשלה לגודל המשבר. זה צריך להיות מנוהל ברמה הלאומית, לא כצוות תחת המשרד להגנת הסביבה, כי יש לנושא הזה משמעויות ארגוניות ותקציביות גדולות. אני דורש מהמל"ל לדון בנושא הזה לראות כיצד בונים גוף שיידע להסתכל במבט על, לקבוע מה צריך לשנות, מה צריך לחזק, ולקבוע חלוקת אחריות מחייבת בין כלל הגופים. צריך לעבור משיח של הערכה לשיח של מעשה ולהפוך את תרחישי הייחוס לתכניות עבודה. מי בסוף, במל"ל ובאוצר, מביא לראש הממשלה הצעות לפתרונות? נקיים על זה מעקב כי זה באמת איום קיומי".

לדבריו, "יש כמה דברים שבוודאות יתרחשו, ואולי מהר מאוד – סיפור הפליטים שכבר קורה בעולם, למשל, ואנחנו במהלך של תזוזות אוכלוסייה עצומות ממקום למקום. המיקום של ישראל והמצב במדינות סביבנו מחייב אותנו להאיץ את הקמת הגדרות והמכשול סביב ישראל. יש לפתוח במערכה תודעתית שכל אדם יבין שלמדינת ישראל אי אפשר להיכנס. זה עבד מצוין עם הפליטים ממצרים, וזה צריך להיות מועתק לצפון ולמזרח. קיימנו גם כאן בוועדה דיון על מחסור המזון שצפוי בעולם, והאם בכלל מישהו נותן את הדעת על האכלת האזרחים בעוד 30 שנה. באמירויות קונים שטחים לגידול ירקות באתיופיה כדי להבטיח לעצמם אספקה, אבל אנחנו פה עדיין דוגלים ביבוא. מבחינה מטאורולוגית צריך לראות איך נותנים תמיכה מטאורולוגית לצבא היבשה. התרעה היא בסיס להיערכות למשבר האקלים ולכן המל"ל צריך לפעול לחיזוק השירות המטאורולוגי וזה יחסוך לנו כספים רבים בהמשך".