דין פישר: נתב"ג חזרה לשגרה מלאה.
הלילה בחצות: בני גנץ אמור היה להפוך לראש ממשלה
אם הממשלה הקודמת היתה שורדת, הלילה בחצות אמור היה בני גנץ להפוך לראש ממשלת ישראל בפועל, ה-13 במספר ונתניהו היה הופך לראש הממשלה החליפי. את המצב הנוכחי איש לא צפה אז | נתניהו כיום ראש האופוזיציה ואילו גנץ "מסתפק" בתואר סגן ראש הממשלה ושר הביטחון
לו ממשלת האחדות שהקים בנימין נתניהו עם בני גנץ הייתה שורדת ולא מתפרקת ,כפי שקרה בפועל, הלילה (רביעי) בחצות, היה אמור בני גנץ להיכנס למשרד ראש הממשלה בתפקיד ראש הממשלה ה-13 של מדינת ישראל.
הרוטציה שנחתמה בין הליכוד לכחול לבן אחרי הבחירות לכנסת ה-23, קבעה שהלילה בחלוף שנה וחצי מהקמת הממשלה יתקיים מועד הרוטציה בין נתניהו וגנץ שייקבע בחוק, זאת כדי למנוע אפשרות לתרגיל מסריח שתיים כפי שהיה בעבר, והיה מונע את כניסתו של גנץ.
על פי חוק ממשלת החילופים, הלילה ב-12 באופן אוטומטי בני גנץ היה מתמנה לראש הממשלה, ללא השבעה, אחרי שגנץ כבר הושבע במועד השבעת הממשלה. נתניהו היה מתמנה לראש הממשלה החליפי, עקב כך שאינו יכול לכהן כשר בממשלה בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו.
הסוף ידוע, ספוילר: גנץ לא יכנס הלילה לתפקיד ראש הממשלה, זאת לאחר שפרצה אחת בחוק, הביאה לכך שהכנסת פוזרה וישראל הלכה לבחירות רביעיות בתוך שנתיים, מאחר שלא הועבר תקציב המדינה והכנסת פוזרה מאחר והחוק לדחיית מועד העברת התקציב לא עבר בכנסת, בעקבות התנגדות של כמה מחברי 'כחול לבן' שהסתתרו בחניון והצביעו נגד ההצעה, לצד חברות כנסות מ'הליכוד' שערקו לאחר מכן ל'תקווה חדשה' של גדעון סער.
לאחר הבחירות והדחתו של בנימין נתניהו מראשות הממשלה, בני גנץ חזר לתפקידו כשר הביטחון בלבד ושאר חברי אותה הממשלה נותרו באופוזיציה. בשאלת האשמים, בליכוד יטענו שכחול לבן בעיקר שר המשפטים דאז אבי ניסנקורן מנעו את ההסכם ואילו בכחול לבן יאשימו את הליכוד שלא העבירו את התקציב למשך שנתיים כפי שסוכם בהסכם הקואליצוני שנחתם בין הצדדים.
בכירים בממשלה הקודמת מביעים חרטה שלא מימשו את ההסכם, על ידי העברת התקציב, יש שאמרו זאת פומבי, ויש כאלה כמו השר לשעבר אריה דרעי שהיה ערב להסכם בין נתניהו וגנץ שהביע חרטה בשיחות סגורות, שלו היו ממשים אותו, הממשלה היתה משלימה את ימיה ובני גנץ היה נכנס לתפקיד ראש הממשלה הלילה בחצות.
בחודשים האחרונים הועברו לגנץ הצעות מפתות לחזור להסכם ולכהן כראש הממשלה ראשון ברוטציה, אלא שגנץ מסרב להפיל את הממשלה הנוכחית, למרות שהוא מתקשה להסתיר את הקושי שלו לשבת בממשלה שחבריה הפרו את כל הבטחותיהם, בעיקר כהונת ראש ממשלה חליפי והרחבת החוק הנורבגי, ומאידך הוא חושש לתת פעם נוספת אמון במי שהפר בידיו את ההסכם וגדע ממנו את החלום לכהן כראש ממשלה בישראל.