הניצול ביקש מהקנצלר: "לנאצים יש קבר, לנו אין, תעזור לנו"

לאחר עשרים שנה של פעילות אינסופית וארבע שנים לאחר שהחלו העבודות בפועל עפ"י הוראה ישירה של קנצלר אוסטריה לשעבר סבסטיאן קורץ, נחנכה השבוע בוינה ברית אוסטריה, אנדרטת שואה חדשה ובה חקוקים שמותיהם של 65,000 מיהודי אוסטריה שנרצחו בשואה הי"ד.

בין אלו שפעלו ללא ליאות להקמת האנדרטה הוא יעקב טוטר, שהוריו נרצחו בשואה. טוטר היה בן כמעט 8 כשארץ הולדתו, אוסטריה, סופחה מרצון לרייך הנאצי. כמה חודשים לאחר מכן הצליח אביו, בנימין, לברוח לבלגיה, שם הצליחה המשפחה להתאחד - לזמן קצר. בתש"ב עצרו הנאצים את ההורים ושלחו אותם למותם באושוויץ. האם עוד הספיקה להסתיר את שני הילדים, ולתת להם הוראות מדויקות מה עליהם לעשות בהמשך. רשת מחתרתית יהודית מצאה לשני הילדים מקלט אצל משפחה בלגית שהצילה אותם מגירוש וממוות.

לפני יותר מ-20 שנה הוא קרא על הצעה, שהעלה צייד הנאצים שמעון ויזנטל בפני מועצת עיריית וינה, להקים אנדרטת הנצחה עם שמות של 65,000 היהודים האוסטרים שנרצחו בשואה. אולם התגובה היתה רפה.

בשל כך הקים יעקב קורט בווינה אגודה, שנועדה לפעול למימוש הרעיון, אולם שנים חלפו, ודבר לא קרה. עד להקמת הממשלה הראשונה בראשותו של הקנצלר סבסטיאן קורץ לאחר הבחירות הכלליות. "כתבתי לקורץ ולראש לשכתו" סיפר טוטר בהתרגשות, "תוך פחות מ-24 שעות קיבלתי תשובה. הגעתי לווינה במארס ונאמר לי שהקנצלר רוצה לפגוש אותי. הוא שאל אותי שאלה אחת מעניינת: 'מה משמעות האנדרטה הזו עבורך?' עניתי: "לאוסטרים הנאצים יש קברים, שבני משפחותיהם יכולים לבקר. אחותי ואני איבדנו את הורינו, שהפכו לאפר ועשן. אנחנו רוצים שיהיה מקום בעיר הולדתנו, שבו נוכל להדליק נר ולהתפלל לזכרם. זו זכותנו".

"משפחות יהודיות רבות נרצחו, מבלי שאיש נותר מהן. מי יתפלל עבורן? כשאחותי ואני נבוא להגיד קדיש לזכר הורינו, נדליק נר גם לזכרם של אלה שאין להם איש שיתפלל עבורם'. זה נגע לליבו. הוא הבטיח שלמחרת היום יעביר בממשלה החלטה בעניין, וכך היה".

אלף שנות הישוב היהודי בוינה, אשר מאתיים השנים האחרונות הטביעו חותמם וזיו תארם על כל היהדות החרדית כולה, הגיעו לקיצם בשנת תרח"צ. בו ביום פלשו גייסותיו של הצורר הנאצי ימ"ש אל תוך אוסטריה, וסיפחוה לשלטונם.

הנאצים ימ"ש נכנסו לאוסטריה ללא שום התנגדות צבאית, ואף התקבלו באהדה על ידי רוב האוסטרים. מיד עם כניסתם לאוסטריה החלו הנאצים במדיניות אנטי-יהודית גלויה בכל רחבי המדינה. היהודים גורשו מכל החיים התרבותיים, הכלכליים והחברתיים של אוסטריה והושפלו עד עפר כשאולצו לבצע משימות משפילות שונות, ללא הבדלי גיל מעמד ומין. הקהילה היהודית של אוסטריה בוטלה באופן רשמי.

בתרצ"ט החלו הנאצים ימ"ש בתהליך השמדת היהודים. נכבדי הקהילה, כ-6,000, נשלחו למחנה הריכוז דכאו, ולבוכנוולד. מחנה הריכוז העיקרי באוסטריה היה מאוטהאוזן, ששכן בקרבת העיר לינץ. יהודים רבים אחרים נשלחו למחנות הריכוז טרזינשטט ולודז' ומשם למחנה ההשמדה שלאושוויץ.

בקיץ אותה שנה נסגרו מאות מפעלים וחנויות יהודיות בידי הממשלה. בתש"א נאסר על היהודים באופן סופי לצאת מגבולות אוסטריה. מספר היהודים הכולל של היהודים שהצליחו לצאת מאוסטריה עומד על כ 28,000. חלק מיהודי וינה נשלחו למחנה האיסוף ניסקו שבפולין. בסוף חורף תש"ב נשלחו 4,500 יהודים נוספים מוינה למחנות השמדה וריכוז שונים בפולין (בעיקר לאיזביצה ולגטאות אחרים באזור לובלין באותה שנה יצא משלוח ישיר מהעיר למחנה ההשמדה סוביבור ובו היו כאלף יהודים. בסתיו תש"ב שלחו הנאצים יהודים נוספים לגטאות בערי האזורים שכבשו מברית המועצות: ריגה, קובנו, וילנה ומינסק. יהודים אלו נרצחו בידי חילי האס אס בעיקר ביריות.