גפני הציג בפני עבאס את הבלוף של הקואליציה: "לא תראה מהם שקל"

אתמול במהלך דיון במליאת הכנסת, שהתנהל ע"י יו"ר רע"מ, חבר הכנסת מנסור עבאס 'המסמר' שמחזיק את הממשלה, עלה יו"ר יהדות התורה חבר הכנסת משה גפני לנאום על אחד החוקים, ניצל את הבמה וטען בפני עבאס כי הממשלה לא תמלא את התחייבותה מול רע״מ למרות שחתמו, תוך שהוא מציג בפניו איך הממשלה תרמה אותו ברגע האמת.

בפתח נאומו טען חבר הכנסת גפני כי "התרבות הישראלית איננה מכירה אלא במיינסטרים של החברה הישראלית. כל מי שהוא קצת שונה לא נמצא בתוך הרצון לדאוג לו, לילדיו, לשכונותיו, לעריו, לערים האלה", הוא הציג בפניו את שיטת הממשלה, וציין את הדברים מהניסיון שלו לאורך השנים, "הם מבטיחים לך כסף, והם אומרים: נכון, יש עוול גדול לציבור הערבי, אנחנו מבטיחים 53 מיליארד שקל. אני לא בטוח בשקל שתקבל".

"אני מכיר את זה", הוסיף גפני והציג את השיטה של הממשלות לפעול, "אני יודע איך פתאום מגיע יועץ משפטי, ואומר שעל פי הקריטריון זה לא מגיע לך, וצריך לעשות דברים אחרים, ומה פתאום ניתן לרשויות ערביות, צריך לתת לרשויות אחרות גם כן, שווה בשווה. ויהיו יועצים משפטיים ויהיו פקידים שאתה תצטרך להתמודד איתם, ולא תצליח, אתה תעמוד בפני שוקת שבורה".

לדברי חבר הכנסת גפני, עכשיו הם משגרים התחייבויות כי "צריך את מנסור עבאס שהוא יצביע עם הקואליציה - נבטיח לו כסף. צריך את משה גפני בקואליציה? נבטיח לו כסף, ייתנו גם לציבור החרדי. ברגע שזה לא קורה או שיש אפשרות רק להבטיח ולא לקיים – לא יקיימו", הוא הוסיף, עבאס היה נראה כמי שמקשיב ומזדהה עם התחושות של גפני.

את דבריו סיים גפני בכך שאמר לעבאס, "לכן אני חושב שהגיע הזמן שנתחיל לתאם עמדות. אל תיכנס לקואליציה בלי שאתה מתייעץ איתנו, ואנחנו לא הולכים לאופוזיציה בלי שאנחנו מתייעצים איתך. תדע לך שהם כולם נגדנו".

הנאום המלא: אני רוצה לומר לך, אתה דואג לציבור הערבי, אני דואג לציבור החרדי, אני דואג לכולם אבל אני בין היתר דואג גם לציבור החרדי. ואני רוצה לומר לך, התרבות הישראלית איננה מכירה אלא במיינסטרים של החברה הישראלית. כל מי שהוא קצת שונה לא נמצא בתוך הרצון לדאוג לו, לילדיו, לשכונותיו, לעריו, לערים האלה.

שכונה ערבית? בסדר, אין ברירה, צריך את מנסור עבאס שהוא יצביע עם הקואליציה, נבטיח לו כסף. צריך את משה גפני בקואליציה? נבטיח לו כסף, ייתנו גם לציבור החרדי. ברגע שזה לא קורה או שיש אפשרות רק להבטיח ולא לקיים – לא יקיימו. שלא תהיה לך טעות. אני, יש לי ניסיון רב-שנים, אתה פעם ראשונה בקואליציה. אני הרבה שנים בקואליציה, אני מכיר. הייתי גם באופוזיציה, הייתי בקואליציה.

יש לי מה לומר על הימין ויש לי מה לומר על השמאל, אני לא אומר, אני עכשיו מדבר איתך. אני רוצה שתדע על מה אנחנו מדברים. אני קראתי את התקציב שהונח על שולחן הכנסת, יש שם פגיעה בלתי רגילה בילדים החרדים. חתכו את כל הכסף שהיה נקרא כסף קואליציוני, הם אמרו לי: מה אכפת לך איך מכניסים את זה? לא צריך שהתקציב יהיה גבוה, ואנחנו בלאו הכי נעביר את הכסף. הם שיקרו אותי.

אגב, הבניין הזה הוא עגול, לא כולם יודעים. היום אתה למטה, מחר אתה למעלה, נגמר הסיפור הזה, אצלנו לא יהיה כסף שלא יהיה כסף בבסיס התקציב. מה שלא בבסיס התקציב לא יהיה. אנחנו לא נעמוד כעניים בפתח. חתכו את הסמינרים לבנות אצלנו, חתכו את תלמודי התורה, התרבות החרדית, שהיו שם כמה עשרות מיליונים בשביל התרבות של הציבור החרדי – אפס, אין תקציב. אי-אפשר לתאר אפילו את הדבר הזה. עכשיו, יושבים חברי כנסת ששייכים למיינסטרים של החברה הישראלית ומוסיפים כסף מתקציב האוצר, מוסיפים כסף שמוגדר ככסף קואליציוני, 9 מיליון שקל לחתולות רחוב.

יושבים חבר כנסת, או חברת כנסת, יש להם אפשרות בגלל שנותנים להם. אתה יכול לקחת 10 מיליון שקל, ותיתן את זה למה שאתה מוצא לנכון. לא קם חבר או חברה בקואליציה הזאת, אחד מחברי הכנסת, ואמר: אני נותן את הכסף הזה לילד חרדי שקיצצו לו בתקציב, או לילדה חרדית. לא, הוא נותן את זה לחתולות רחוב. אתה צריך להבין, חבר הכנסת מנסור עבאס, אדוני היושב-ראש, אתה צריך להבין על איזה חברה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על חברה – הם מבטיחים לך כסף, והם אומרים: נכון, יש עוול גדול לציבור הערבי, אנחנו מבטיחים 53 מיליארד שקל. אני לא בטוח בשקל שתקבל. אני מכיר את זה. אני יודע איך פתאום מגיע יועץ משפטי, ואומר שעל פי הקריטריון זה לא מגיע לך, וצריך לעשות דברים אחרים, ומה פתאום ניתן לרשויות ערביות, צריך לתת לרשויות אחרות גם כן, שווה בשווה. ויהיו יועצים משפטיים ויהיו פקידים שאתה תצטרך להתמודד איתם, ולא תצליח, אתה תעמוד בפני שוקת שבורה.

אם לא נשנה את פניה של החברה הישראלית, כך שגם אלה שהם במיעוט זכאים לשוויון בחינוך הילדים שלהם, כל ההבטחות האלה – יבואו בתקופת הבחירות ויגידו לך: מה עשית, חוץ מלתת לגיטימציה לבנט, חוץ מלתת לגיטימציה לכל אנשי הימין שנמצאים בממשלה הזאת, או לתת לגיטימציה – ואני לא מביע עמדה – לבני גנץ, שששת הארגונים הפלסטיניים הם ארגוני טרור? אתה נתת להם לגיטימציה. חשבת שאתה תעזור לציבור הערבי, תביא כסף לילדים הערבים שמתחנכים בבתי הספר, והם האחרונים בתור מבחינה תקציבית; פתאום תגיע לבחירות ויתברר לך שלא מיניה ולא מקצתיה. רק לגיטימציה נתת, ולא קיבלת דבר וחצי דבר.

אני מכיר את זה. אני נמצא באותו מקום, רק אני עברתי, עם ניסיון, עברתי את כל התקופה הזאת. ואני יודע שחברי כנסת שנמצאים בקואליציה, יותר חשוב להם לתקצב את חתולות הרחוב מאשר את הילדה שנמצאת בבני ברק. תדע שהזהרתי אותך, פומבית. אמרתי לך: שלא תחשוב שמישהו יקיים את ההבטחות האלה איתך, שלא תחשוב. הם צריכים ממך את האצבעות, הם צריכים ממך את הלגיטימציה, הם צריכים ממך את זה שתדע שגם הימנים שנמצאים בקואליציה הזאת, מנסור עבאס תומך בהם. את זה הם צריכים, ואת זה אתה נותן להם בחינם.

אני יודע מה עובר בליבך עכשיו, אני יודע, גם אני הייתי כזה. הייתי בטוח, באתי לחברים שלי ואמרתי להם: הבטיחו לתת לילדים החרדים בשווה כמו לכולם. העבירו אפילו חוק על החינוך העצמאי, שהחינוך העצמאי צריך להיות מתוקצב בשווה כמו לכלל ילדי ישראל, זה כתוב בחוק. ופתאום מתברר שמקבלים הרבה פחות. יש בחוק שהמוכר שאינו רשמי, שנוגע גם אליך, יקבל 75%, ומתברר במהלך דיונים בוועדת הכספים שהוא מקבל בקושי 50%, 45%. ואנחנו זועקים מרה: אנחנו מדינת חוק, איך הם לא מקיימים? אז מתחילים להגיד תשובות. היועץ המשפטי והפקיד הזה והפקיד ההוא, ובסוף, הילד שבמוכר שאינו רשמי – מקופח. אני מחכה לראות אם תצליח, אני עומד בתור. אתה תדרוש 75%, ואני אעמוד מאחורי הגב שלך. אם תקבל, אני אגיד: גם לי מגיע, גם אני מוכר שאינו רשמי.

לא אתה תקבל ולא אני אקבל. זאת חברה שדואגת לחתולות הרחוב, לא לילד הערבי מאום אל-פחם. הוא שונה מהילד שנמצא במיינסטרים הישראלי. הוא שונה, ואם הוא שונה, לא מגיע לו. גם אני שונה. אני שונה, ועליי לא אומרים שאני תומך טרור. עליך אומרים, עליי לא אומרים. אבל אומרים לי: תלך לצבא, ולך לא אומרים. לכל אחד אומרים משהו אחר. אתה תומך טרור.

לכן אני חושב שהגיע הזמן שנתחיל לתאם עמדות. אל תיכנס לקואליציה בלי שאתה מתייעץ איתנו, ואנחנו לא הולכים לאופוזיציה בלי שאנחנו מתייעצים איתך. תדע לך שהם כולם נגדנו. תדע לך שאתה לא תקבל מה שהבטיחו לך. אני אמשיך להילחם. אני אמשיך להיאבק. כשאני הייתי יושב-ראש ועדת הכספים, הרבה שנים, דאגתי לכולם – לציבור היהודי ולציבור הערבי. לציבור החרדי ולציבור שאיננו דתי. דאגתי לכולם.
אני מכיר אותם, אני יודע מה קורה כשהם לא צריכים אותי. אני יודע מה יקרה – עכשיו הם צריכים אותך, הם יבטיחו, עד שהם לא יצטרכו אותך ואז פתאום יתברר לך שנעמדת בפני שוקת שבורה.