׳ווינט׳: במס רכוש אומדים את הנזקים לרכוש אזרחי ממתקפת הטילים הבליסטיים האיראנית ב-1 באוקטובר ב-150 עד 200 מיליון שקל. מדובר בנזק הכבד ביותר ממתקפה אחת של טילים על ישראל מפרוץ המלחמה.
פרסום ראשון: רפורמים וקונסרבטיבים זועקים לאפליה ובוחנים עתירה לבג"צ
הדיונים ברפורמת הכשרות המתקדמים אט אט בוועדה המיוחדת בכנסת חושפים פרצה שעלולה להביא לפתיחת כשרות רפורמית • התנועות הרפורמיות והקונסרבטיביות טוענות לאפליה ואף שוקלות לעתור בעניין לבג"צ "כפי שנעשה בגיור, כך יעשה בכשרות" | כל הפרטים בפרסום ראשון
הוועדה המיוחדת לענייני דת ממשיכה בדיונים לקראת אישור רפורמת הכשרות שיזם השר לשירותי דת מתן כהנא, בזמן שבתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית מבקשים שיפתחו את הדלת גם לרבנים ורבות רפורמים וקונסרבטיבים להעניק כשרות לפי רפורמת הכשרות המחודשת.
במסמך ששיגר מכון 'על משמר הכנסת' מבית 'התנועה המסורתית' אשר הגיע לידי 'בחדרי חרדים', טוענת מנהלת המכון עו"ד שרון בניאן לאפליה, כך שרבנים ורבות מטעמם לא יוכלו להעניק אישורים להקמת גופי כשרות.
הטענה הזאת לכאורה מונעת את כניסתן של התנועות הרפורמיות לתחום הכשרות בישראל, אך החשש העיקרי הוא שבג"צ יפסול את הסעיף הזה, כפי שעשה בגיור ובתחומים נוספים שפתח פתח לרפורמים ולקונסרבטיבים.
במסמך שנשלח למשרד האוצר, ולוועדת הכספים כותבים במכון ׳על משמר הכנסת׳ כי "התזכיר יוצר אפליה כלפי הזרמים הלא אורתודוקסים ובפרט כלפי הזרם הקונסרבטיבי המחזיק בתפיסת כשרות הלכתית, בדומה לזרם האורתודוקסי. זאת, משום שהרבנות הראשית לישראל אינה מכירה ברבות וברבנים של התנעה הקונסרבטיבית ומקל וחומר גם לא מכירה בכשרות קונסרבטיבית".
במכון מתייחסים לסעיף הקובע כי שלושה רבנים יוכלו להעניק אישור להקמת גוף כשרות ולהעניק תעודת הכשר, בזמן שהתנאי הנכתב בחוק הוא שבתוך שלושה רבנים "לפחות אחד מהם מכהן או כיהן בעבר כרב עיר, ובלבד שבעת קביעת תקן כשרות אחר, שלושת הרבנים יהיו בעלי כשירות של רב עיר", נכתב.
לטענת המכון הסעיף הזה מפלה את התנועות שלהם, כשלדברי מנכ"לית המכון מכיוון שאין דרך לקונסרבטיבים לכהן כרבני עיר מכיוון שאין להם תעודות מהרבנות, "למעשה נחסמת הדרך לרבות ורבנים קונסרבטיבים להיות מוסמכים כרב עיר. ומשכך– גם דרכם לשמש חלק מועדת הרבנים כהגדרתה בתזכיר", נכתב.
טענת האפליה ייתכן ותגיע לפתחו של בג״צ, כך שההכרעה עלולה להביא לרפורמים וקונסרבטיבים שיקימו גופי כשרות, כאשר בתנועה המסורתית והרפורמית לא שוללים אפשרות כי באם לא יגיעו להבנות הם ימהרו לעתור לבג״צ בטענה ל"אפלייה נגד הקונסרבטיבים".
"ניתן להניח אפוא, כי גם רב או רבה קונסרבטיביים בעלי מומחיות הלכתית לא יעמדו ברף הנדרש בסעיף זה. זאת, היות שהממונה כהגדרתו בתזכיר הוא עובד הרבנות הראשית, היינו – לא מכיר במומחיותם ההלכתית של רבות ורבנים קונסרבטיביים. ברי כי גם אם יוקם גוף כשרות קונסרבטיבי, מבוסס הלכתית שבראשו עומד/ת מומחה/ית הלכה – סביר להניח שהממונה לא יאפשר לו להעניק תעודת הכשר בשל אי ההכרה של הרבנות הראשית לישראל במומחיות ההלכתית של רבות ורבנים קונסרבטיביים", נכתב במסמך המתפרסם כאן לראשונה.
במכתב הם דורשים להכניס את התיקון שיאפשר להם להעניק כשרות, סעיף שאם יתוקן יביא לפרצה עוד יותר כדולה במערך הכשרות, "הכשל הראשון עיקרו אפליה - התזכיר מפלה אופן בוטה את הרבות והרבנים הלא אורתודוקסים ובפרט את הרבות והרבנים הקונסרבטיביים", תוך שהם רומזים לעתירה נגד הרפורמה בכותבם, "כפי שנעשה בגיור, כך יעשה גם בכשרות – יש ליתן מעמד זהה לכשרות הקונסרבטיבית והרפורמית ולזו האורתודוקסית".
אתמול בדיון הוועדה המיוחדת בראשות חבר הכנסת יוליה מלינובסקי, הציגה מנהלת המכון את הטענות שלה, ואמרה: "כי יש היום רבני מועצות אזוריות שאינם מוסמכים על ידי הרבנות הראשית ומכהנים כרבניי מועצות אזוריות", ודרשה לאפשר להם להעניק כשרות, כאשר חבר הכנסת אורי מקלב תקף אותה בדיון ואמר לה "אתם עברייני חוק".
