יסייעו לחרדים? יבואנים וספקים במאבק מול ליברמן

בהמשך לטיוטת צו המיסוי על כלים חד פעמיים של שר האוצר אביגדור ליברמן, שפורסמה בתחילת ספטמבר האחרון - יבואני וספקי הכלים החד פעמיים החליטו לשתף פעולה במאבק נגד הרגולציה המסתמנת למיסוי הענף בהיקפים משמעותיים, על כל משמעויות הצו -שעל-פי הטיוטה אמור להיכנס לתוקפו בראשון לנובמבר הקרוב.

המהלך של ליברמן התקבל בביקורת רבה בקרב המגזר החרדי, זאת על רקע בדיקת פילוח אוכלוסיות שעשה המשרד להגנת הסביבה, ממנה עלה כי צריכת הכלים החדֺ־פעמיים בקרב האוכלוסייה החרדית ביחס לאוכלוסייה הכללית גבוהה יותר; כמעט 100% מהמשפחות החרדיות משתמשות בכלי פלסטיק, לעומת שיעור נמוך יותר באוכלוסייה הכללית.

כעת, זמן-מה לאחר פרסום הטיוטה, יצאו היבואנים והספקים למאבק בקידום התהליך. לדברי היבואנים והספקים, הצו אמור לקבוע שיטת מיסוי חדשה ולהשפיע בצורה מהותית לרבות מס שאינו מידתי על המלאי. המס, שהוטל לכאורה ממניעים סביבתיים, הוטל ללא ביסוס על נתונים מחקריים ותוך מאפיינים חריגים ובעייתיים ביותר, כגון:

הכלים החד פעמיים מהווים, לטענת מטה המאבק, רק 6% מפסולת הפלסטיק בעוד ש-94% מפסולת הפלסטיק לא מוטל מיסוי, כך רוב אריזות המזון החד פעמיות של יצרני המזון ממוסות ב-10% לערך מהמיסוי המוצע הנ"ל.

עוד מציינים ספקי ויבואני מיסוי בסך 11 שקל לק"ג פלסטיק אשר מייצג מיסוי בסך למעלה מ-120%- 200% לחלק מהפריטים במונחי עלות.

עוד הם מדגישים כי מיסוי על כלים שעוביים עד 2 מ"מ - קריטריון שאינו מהווה אבחנה מקצועית בין חד פעמי לרב פעמי ויכלול כלים רב פעמיים רבים. ישנם כלים רבים שניתן ע"פ כל תקן של מכון התקנים להשתמש בהם כמה פעמים ולהדיחם במדיח כלים ועל אף זאת נחשבים תחת מבחן זה כחד פעמיים.

בניגוד למקובל בעולם, המיסוי חל גם על כלים שאין להם חלופה סבירה כגון כוסות חד-פעמיות במתקני שתייה במקומות ציבוריים. שיעור המיסוי והפרמטרים הם המצאה ישראלית, בעוד באירופה ובארה"ב המבחנים מתייחסים למוצרים שיש להם תחליף (כמו מקלות אוזניים, קשים, וצלחות חד"פ דקות וחד פעמיות) וכלים שניתן להשתמש בהם פעמים רבות.

לכאורה, טוענים המבקרים, המיסוי חל גם על כלים בני מיחזור כגון כוסות קרטון בשל העובדה שיש בהם אחוז קטן של פלסטיק, ועל מוצריים מפלסטיק ביולוגי. העובדה שמדגישים כי גם כוסות בעלות כיסוי ביולוגי מתכלה ימוסו מעידה שרוצים בעיקר לגבות כסף מהצרכן ולא לתרום לסביבה. כמו כן, אין שום מהלך לעידוד יבוא של מוצרים טבעיים כמו צלחות עלי דקל או מוצרי במבוק - המכס עליהם לא השתנה ולא הורד.

כן הם מציינים כי אין בצו התייחסות לאפשרות של זליגת כלים חד"פ מן הרשות הפלסטינית.

חלק גדול מזעמם של היבואנים הוא על כך שתחולת הצו למס על מלאים קיימים - אינו מידתי למסות רטרואקטיבית מוצרים שספק היה אם היו מביאים אותם בהינתן המחירים החדשים וידרוש הון משמעותי מאד למימון המיסוי שספק אם ישנו לספקים ההון לתשלום המס רטרואקטיבי.

ליצרנים ויבואנים רבים ישנם הסכמים עם גופים ממשלתיים כמו בתי חולים, בתי אבות, מוסדות וכיו"ב והם מחוייבים להחזיק מלאים עבורם. כעת, מלאים אלו ימוסו בין לילה ב-100-200% ויגררו הפרות חוזים, מאבקים משפטיים וכאוס בשוק.

ככל שיוטל מס על המלאי, הרי שהיבטי התפעול לבקרת למעלה מ 5,000 פריטים שונים בענף (בדיקת עובי, שקילה ואומדן מס) הם בלתי סביר.

מועד תחולת המס 1.11.21 כולל מלאים קיימים ללא מתן זמן להיערכות של אלפי בעלי חנויות ונקודות מכירה, וכן כי המס מבוסס על משקל הפלסטיק מה שיקשה מאוד על רוב המוכרים לשער נכונה את גובה המס בו הם חייבים.

המוחים כנגד הצו אף טוענים כי הערכת האוצר להורדת הצריכה ב- 40% ע"י מיסוי אגרסיבי ביותר, פוגעת ישירות בכל האוכלוסייה הצרכנית על והשכבות החלשות בכפל מחיר ובעידוד אינפלציה.

היבואנים והספקים מדגישים כי הענף מעסיק מעל ל-5,000 עובדים במאות עסקים קטנים ובינוניים ומגלגל כמיליארד ש"ח בשנה, וככל שלא יהיו פתרונות הדבר עלול לגרור משברים עמוקים ופשיטות רגל . וככל שתהיה הידברות , ניתן למצוא פתרונות סביבתיים כלכליים מתאימים לטיפול הסביבתי בפסולת הפלסטיק כגון חוק האריזות וכדו'.

כזכור, בחודש יולי האחרון דווח כי משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה מקדמים מהלך שלפיו יוטל מס קנייה על כלי פלסטיק חד־פעמיים: צלחות, כוסות, סכו"ם וקשיות. במשרדים מקווים להוביל לשינוי בהתנהגות הצרכנית בישראל ולהפחתת השימוש בכלי פלסטיק. בכוונת הממשלה לקדם את המהלך דרך חוק ההסדרים, שייכנס לתוקף בתחילת 2022.

במשרד מעריכים כי באמצעות המס יצליחו להפחית את השימוש ב-40%, כשכל בית יוכל לעבור להשתמש בכלים רב־פעמיים. "בטווח הארוך, המעבר לכלים רב־פעמיים יחסוך לצרכנים בכסף", אומרים במשרד להגנת הסביבה.

כאמור, המהלך צפוי להשפיע באופן נרחב על האוכלוסייה החרדית, שכן על פי בדיקת פילוח אוכלוסיות שעשה המשרד להגנת הסביבה, צריכת הכלים החדֺ־פעמיים בקרב האוכלוסייה החרדית ביחס לאוכלוסייה הכללית גבוהה יותר. כמעט 100% מהמשפחות החרדיות משתמשות בכלי פלסטיק, לעומת שיעור נמוך יותר באוכלוסייה הכללית.

עם זאת, גורמים במשרד האוצר ובמשרד להגנת הסביבה הסבירו אז כי שיקול זה נלקח בחשבון וכי יש משמעות גם למשקל הכלים. "המנגנון עדיין לא נקבע סופית, אך מטרתנו היא להטיל את המס בצורה פרוגרסיבית לפי משקל הפלסטיק בכלים, כך שכלים חד־פעמיים שבהם נתח הפלסטיק גבוה יותר, יושפעו יותר מאשר המס שיוטל על כלים חד־פעמיים דקים וזולים. אוכלוסיות במצב סוציו־אקונומי נמוך יותר, למשל חרדים, צורכות כלים יותר קלים - ולכן בסופו של דבר השפעת המס יותר מאוזנת", אומרו במשרד האוצר.