סיכום: כך חגגו את שמחת תורה בחצרות הקודש ובהיכלי הישיבות

עמך בית ישראל ועולם התורה והישיבות בכל מושבותיהם חגגו את חג שמחת תורה בהתעלות גדולה בבתי הכנסת בכל רחבי הארץ. 'בחדרי חרדים' מגיש כמדי מוצאי שמחת תורה את סיכום החג מהחצרות ומהישיבות במחיצתם של גדולי ישראל וחצרות הקודש.  

בחצרות האדמו"רים והחסידים

• בחצר חסידות גור: מקהלת ענק שמנתה 400 אברכים (3-4 נציגים מכל שטיבל) סייעה ל'קאפלה' (המקהלה) הקבועה בעת ההקפות, כדי שיוכלו לשמוע את השירה בשני חלקי בתי המדרש. חידוש נרשם ב'תפילת גשם' בגור, כאשר לפני מוסף הכריזו שהציבור לא ישיר בקול כדי שיוכלו לשמוע היטב את מילות התפילה מפי החזן הרב משה גדליה לב בכל חלקי בתי המדרש. בנוסף רכש הנגיד שלמה יהודה רכניץ את עליית הרבי וכן את אמירת 'אתה הראת', 'חתן תורה' ו'חתן בראשית' לאדמו"ר, בסכום של רבע מיליון דולר. 

• בחצר חסידות בעלזא: בליל שמחת תורה נמכרה העלייה לתורה של האדמו"ר מבעלזא (עליית שלישי) בסכום אסטרונומי של רבע מיליון דולר, תרומת ליבו של הנגיד האמריקאי שלמה יהודה רכניץ, שהודיע טרם כניסת החג על התרומה הגדולה עבור 'מרכז מוסדות בעלזא' והכוללים. בהסכמת הנגיד, חלק מהתרומה תועבר לחברת 'נר למאור' במרכז העולמי של חסידי בעלזא בירושלים.

ל'בחדרי חרדים' נודע כי בהושענא רבא שלח רכניץ קויטל לאדמו"ר והרבי קרא את הקויטל בעת הפרידה מהסוכה. רכניץ רכש גם את חתן תורה וחתן בראשית ו'אתה הראת'.

לראשונה מאז עלה האדמו"ר מבעלזא על כס האדמו"רות, לפני כ-55 שנה, הרבי לא שימש כבעל קורא בליל שמחת תורה, אלא כיבד את בנו יחידו, הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח, שישמש כבעל קורא במקומו.

• בחצר חסידות ויז'ניץ: השמחה נחגגה השנה בכפליים, כאשר לראשונה אחר שנות מצוק במקום, יצאו החסידים למרחב והחג נחוג ברוב ששון ושמחה בבנין החדש 'בית ויז'ניץ', לאחר שבשנים עברו, עקב כך שהמקום היה צר לא התקיימו ריקודים ע"י החסידים, אלא רק ע"י האדמו"ר והרבנים שסובבו את הבמה עם ספרי התורה והחסידים על הטריבונות.

השנה מאמצע ההקפות פיזזו בעוז ובחדווה אלפי החסידים ע"פ סדר מיוחד, כאשר הקפות מיוחדות הוקצו לריקודי אברכים, והקפות מיוחדות לריקודי בחורים. הילדים עמדו וצהלו גם הם במקום מיוחד בביהמ"ד, כאשר מפעם לפעם ניגש האדמו"ר ועודד את השירה בעוז. בעת קריאת 'כל הנערים' נפרסה טלית ענקית מעל ראשי אלפי הילדים, ואחר קריאת פסוקי 'המלאך הגואל' ושירי רגש חולקו מיני מתוקה לילדים.

בהקפה בליל החג יצא הרבי בריקוד נלהב עם הנגיד הרב חיים משה פלדמן, איש אמונם של האדמו"רים לבית ויז'ניץ. הערב נערך טיש נעילת החג, במשך בערך שבע שעות, בשמחה ובדבקות בבורא כל עולמים ובהשתתפות שר התורה הגר"ח קנייבסקי שהגיע לחנוך את בית המדרש.

בתוך כך, בבית המדרש הוותיק של החסידות ברחוב רבי טרפון במרכז בני ברק, נערכו הקפות כמידי שנה. השנה רכש איש העסקים שמוליק גפנר מהביטוחים את אמירת 'אתה הראת' בליל החג, למגיד שיעור הרב הגאון רבי חיים משה כץ, שמוסר בבית המדרש שיעורים במשך כל השנה. בבוקרו של חג, רכש הנגיד מאיר אפשן את אמירת 'אתה הראת' לרב בית המדרש הגאון רבי ברוך כץ ואף תרם את הקידוש כמסורת אביו הרה"ח רבי יהודה ז"ל. 

• בחצר חסידות קרלין סטולין שהו אלפי החסידים בגבעת זאב במרכז החסידות, לראשונה מאז אסון הטריבונות שהתרחש בערב חג השבועות שבו ניספו שלושה חסידים ונפצעו עשרות. בקרלין כמו בקרלין, הכללים נוקשים והכניסה התאפשרה רק לבעלי תו ירוק. בחסידות פרסמו כבר לפני החג הוראות מפורטות לחסידים וכן הוכרז שלא לשלם על דירות יותר ממה שנקבע בתקנון. במוצאי החג נפרדו החסידים מהרבי בשירה סוחפת 'א גוטע יאהר'. בתיעוד שהגיע לידי 'בחדרי' ניתן לראות את החסידים מרקדים לפני הרבי כשהם עוטים מסכות. 

• בחצר חסידות סלונים: בליל החג הנגיד ר' ארי שטרן מלייקווד רכש לאדמו"ר את הפתיחה של 'אתה הראת' ב-50 אלף דולר. בבוקר שמחת התורה רכש לאדמו"ר את פתיחת 'אתה הראת' - הנגיד ר' מתי דייטש ב-30 אלף דולרים. בליל החג, מיד לאחר ההקפה הראשונה בה רוקד האדמו"ר, ניגשו אליו הנגידים הרב שאול קופלוביץ ממונסי והרב ארי שטרן מליקווד ואמרו לו כי נוכחו הצפיפות הנוראה בביהמ"ד של החסידות, הם מקבלים על עצמם לממן את כל החלק הראשון של ההרחבה המתוכננת של בית המדרש. יצוין, כי מדובר בעלות של עשרות מיליוני שקלים. הרבי ברכם וככל הנראה ההרחבה תצא לדרך כבר בחודשים הקרובים.

• בחצר חסידות דושינסקיא, סיימו את התפילות בליל שמחת תורה בשעה 23:00, בבוקר החג בשעה 17:45 לאחר 'חתן תורה' טיש שבו כלל החסידים הקטנים עם הגדולים עוברים בפני הרבי לקבלת שיריים פרוסת 'געפילטע פיש'. חידוש מעניין בדושינסקיא לפני כל הקפה שרו ניגוני דבקות והתעוררות מעין 'קבלת פנים'. לראשונה, בבוקר החג העמידו פארענצ'עס ברחבת בית המדרש הצופה אל תוך ההיכל בעקבות עומס ודוחק ששרר במקום בליל החג.

• בחצר חסידות סאדיגורה רקד הרבי עם ספר התורה של הרה"ק 'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע, אותו העניק לו בשנה שעברה, הנגיד ר' יעקב הופמן. יצוין כי האדמו"ר קרוי על שמו של הרה"ק מאפטא. מצויני הבחורים קנו את ההגבהה והגלילה בספר תורה המיוחס בתמורה ללימוד דפי גמרא ונבחנו לשם כך כאלף דפי גמרא במהלך התקופה האחרונה.

חידוש השנה בחצר בכך שההקפות בחג נערכו בהיכל הסאלאש הענק שנבנה ברחבה שעל יד ביהמ"ד, זאת כדי לאפשר לציבור ההולך וגדל בליעה"ר להשתתף בהקפות.

• בחצר חסידות נדבורנה התבשרו החסידים בשמחת תורה על ידי האדמו"ר, כי הוחלט לחלק את שבת ההתוועדות והתכנסות השנתית שנערכת בכל שנה במשך כ-40 שנה בפרשת נח באתרא קדישא מירון, והחל משנה זו, תערך בפרשת נח שבת התאחדות לכלל בחורי החסידות בארה"ק, בראשות ראשי החבורות של החסידות במתחם סגור של תנועת 'בני עקיבא' במירון, ובשבת פרשת ויחי - שבת לפני ההילולא של האדמו"ר בעל ה'דבר חיים' מנדבורנה זיע"א תתקיים השבת לאברכי החסידות.

• בחצר חסידות קרעטשניף נרכשה עליית 'חתן תורה' לאדמו"ר באלפי דפי גפ"ת, ע"י כמה מתלמידי הישיבה, בהם אחד התלמידים שהתחייב ללמוד 750 דף. בעליית 'חתן בראשית', כובד בן הרבי, הרה"צ רבי זלמן לייב רוזנבוים, רב הקהילה בברכפלד. 

• בחצר חסידות פינסק קרלין קיצרו את נעילת החג השנה עקב פטירת דודתו של הרבי, מרת גיטה וולס, אשת הרב משה וולס שליט"א, בת הרה"צ מנשה רוזנפלד זצ"ל ואחותו של הרבי בעל ה'ארחות אהרן' זצ"ל.

• בחצר חסידות נדבורנה ביתר שמחו עם השתתפותו של הרבי בכל ההקפות בחג לאחר שהחלים מקורונה. בליל החג במהלך הקפה שישית פצחו הקהל בשירה ובריקודים עם הרבי בשירת "חסדי ד' כי לא תמנו" לאורך זמן רב, להודות ולהלל על הניסים. בחסידות מבקשים להמשיך להתפלל לבריאותו האיתנה של האדמו"ר רבי אשר ישעי' בן רבקה, לרפו"ש במהרה.

• בחצר 'שבט הלוי', שעבור הרבי היה זה חג שמחת תורה ראשון לאחר הכתרתו למלא את מקום אבותיו. מחזה מעניין התרחש בחלק השני של ההקפה השביעית, כשבאורח חריג רקד האדמו"ר זמן ממושך עם מגבת לבנה ונפנף בה ארוכות לקול שירת החסידים האדירה שהרעידה את כותלי בית המדרש.

החסידים מציינים כי הרבי דיבר בטיש בליל הושענא רבא, אודות הדבר שכתוב בנביא 'ודוד מכרכר בכל עוז לפני ארון ה', שלמען כבוד התורה עושים אפילו מעשים תמוהים ומעניינים והכל כדי לעלוז ולשמוח בשמחת התורה. בנוסף הרבי כיבד בהקפה מיוחדת את דודו הגה"צ רבי אברהם יעקב הלוי איצקוביץ, אב"ד שבט הלוי בירושלים, כשהאדמו"ר רוקד מולו כאחד החסידים. 

בחצרות גדולי ישראל, והיכלי התורה והישיבות.

• שר התורה הגר"ח קנייבסקי התפלל את כל תפילות החג בביתו, שם קיים את התפילות וההקפות עם ספר תורה זעיר כמידי שנה שתלוי על צווארו כל זמן ההקפות. בליל החג יצא באורח נדיר לכמה דקות להשתתף בהקפות בבית הכנסת 'לדרמן' ואלפים באו לחזות בפניו. במוצאי החג הגיע באופן היסטורי להשתתף בנעילת החג בחצר חסידות ויז'ניץ.

• ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין התפלל את תפילות החג בביתו, כמנהגו מזה שנים והגיע לישיבת פוניבז' בהקפות ביום, כאשר אלפי בני הישיבה מקפצים לפניו, כאשר הוא עומד על בימה גבוהה במזרח עם ספר תורה קטן בזרועו. קהל האלפים בראשות כל צוות הישיבה החל בריקוד של "לאורו נסע ונלך" במשך חצי שעה, כשבסיום המעמד בירך את כל המשתתפים ב"גוט יום טוב". בדרכו ממעונו לישיבה וחזור ליווהו אלפים רבים ברחוב ראב"ד.

• נשיא מועצת חכמי התורה ראש הישיבה חכם שלום כהן, שהה בחג שמחת תורה בישיבת 'פורת יוסף', שם קיים את התפילות וההקפות. כזכור בשנה שעברה בגלל הסגר והנגיף לא שהה ראש הישיבה ב'פורת יוסף' לראשונה מזה שישים שנה. 

• אצל הגאב"ד הגרי"ט וייס התפילות וההקפות התקיימו בהיכל התפילה של הימים הנוראים, בהיכלה של ישיבת 'עמלה של תורה'. הגאב"ד ניגש לעמוד לאמירת 'אתה הראת'. במשך כל ההקפות רקד עם ס"ת קטן במיוחד שהעניק לו הנגיד ר' שמואל דוד פרידמן, בעל ה'שדה צופים' מבורו פארק. עם אותו ספר תורה היה רוקד מרן בעל 'שבט הלוי' זצ"ל, ולאחר פטירתו העניק הנגיד את הספר לגאב"ד, כדי להקל עליו את ריקוד ההקפות.

בהקפה שישית 'עוזר דלים', שר הגאב"ד את הניגון של 'ברוך אלוקינו' כשהוא שר והקהל אחריו, ולאחר מכן ניגש לרקוד עם הילדים, ואז התחיל לזמר - 'זרעא חייא וקיימא'. הגאב"ד קיבל את עליית 'חתן תורה', וראש ישיבת 'עמלה של תורה' הגר''ז פיינשטיין עלה ל'חתן בראשית'. בקידוש של 'חתן תורה', דרש בקצרה על ענין חשיבות לימוד התורה. במוצאי החג השתתף מרן הגאב"ד בהקפות שניות בבית מדרשו, כאשר ההקפה השישית נמכרה בדפי גמרא, ואחד מבחורי הקהילה קנה את זכות ההקפה בסכום של 5,000 דפי גמרא, וכיבד את הגאב"ד בהקפה.

באמצע ההקפות הגיעה הבשורה על פטירת נכדו הרב הגאון ר' שלמה יהודה זילביגר זצ"ל, ולכך מיהרו לגמור את ההקפות, ובסיום המעמד הודיעו לגאב"ד את הבשורה המרה ובעקבותיה, סירב להמשיך עם מעמד הבאגלייטן (ליווי) עם לפידים ושירה וזמרה כבכל שנה, וחזר הביתה במהירות. 

• זקן הפוסקים הגאון רבי משה שטרנבוך שהה כמידי שנה בהיכל ישיבתו בעיר בית שמש ועבר לפני התיבה בתפילת גשם. לאחר תפילת מנחה נערך מעמד שמחת החג לתמידי הישיבה, בו נשא ראש הישיבה דברים בפני התלמידים. בדבריו עורר על שגב קדושת שמחת תורה והוסיף דברי חיזוק לקראת תחילת זמן חורף. לאחר תפילת מעריב התקיים מעמד הקפות שניות בהשתתפות רבני העיר.

• הגרמ"צ ברגמן, מזקני חברי מועצת גדולי התורה יצא לכל התפילות בבית מדרשו ישיבת רשב"י בבני ברק. כמו כן השתתף הגרמ"צ בכל מהלך ההקפות הן בלילה והן ביום שנערכו שעות ארוכות, כשהגרמ"צ שוהה כל העת בקפסולה מיוחדת בהיכל הישיבה. התרגשות רבה אחזה בלב כל המשתתפים בעת ששורר הגרמ"צ את הניגון המיוחד על סדר ה'אלף בית' מתחילה לסוף ומהסוף להתחלה, את ניגון זה שמע הגרמ"צ בילדותו בבתי הכנסת לבני עדות המזרח בירושלים וכמידי שנה בשנה נוהג הגרמ"צ לשורר זאת בליל שמחת תורה בבית מדרשו. כמו כן שורר בגרמ"צ את הניגון העתיק על המילים "מלך רחמן רחם עלינו".

ביום שמחת תורה ניגש הגרמ"צ לתפילת גשם כשהוא מתעטף בקיטל. כמידי שנה עקב היותו 'חתן תורה' נוהג הגרמ"צ לערוך קידוש רבתי עם נעילת החג למאות תלמידיו, שם נושא הוא דברי חיזוק והתעוררות לקראת זמן החורף, השנה עקב מגבלות הקורונה לא ערך הגרמ"צ את הקידוש ובמקום זאת נשא הגרמ"צ דברי חיזוק קצרים לקראת זמן החורף הארוך שעומד לפתחינו, כשהוא מציין שצריכים להתפלל שהזמן הזה יעבור בסיעתא דשמיא בלי הפרעות כלל, אלא רק בהתמדה ובשקידה. 

• בבית המדרש 'אהל יעקב ולאה' בשכונת אור החיים בבני ברק נפל ספר תורה בשמחת תורה ביום, היה זה בזמן שחלק מהמתפללים היו בקידוש וחלקם בבית המדרש, רב בית המדרש הגאון רבי צבי פרידמן דיבר במסיבת החג ואמר שמי שראה אז בוודאי צריך לצום והזכיר את הוראת מרן פוסק הדור הגרי"ש אלישיב זצ"ל כי מי שיושב ולומד והצום יפריע ללימוד יכול שלא לצום. 

• בישיבת מיר בירושלים קיימו גם הפעם את המנהג של תחילת לימוד זמן חורף, כשהמסכת הנלמדת היא מסכת בבא בתרא. כמנהג הישיבה זה עשרות בשנים ראש הישבה וחבר מועצג"ת הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל והמשגיח הגה"צ רבי בנימין פינקל התחילו את לימוד המסכת לאחר התפילה בהושענא רבא. בישיבה שינו לראשונה את ההקפות וקיימו את ההקפות בבוקר אחרי תפילת מוסף ולא קודם. 

• בישיבת פוניבז' בבני ברק בראשות הגר"ש מרקוביץ שינו את סדרי ההקפות לראשונה בישיבה וההקפות בליל החג התקיימו מיד לאחר מערבי ולאחר אחרי הסעודה כפי שהיה נהוג בישיבה. 

• בישיבת 'קול יעקב' בבית וגן בירושלים קיימו את ההקפות רק לבחורי הישיבה ולא לקהל הרחב כמו בכל שנה עקב הקורונה.