רשת ב׳: שר המשפטים יריב לוין מתכנן למשוך זמן בכינוס הוועדה לבחירת שופטים היום ולא להגיע לשלב הבחירה של נשיא ושופטי בית המשפט העליון.
מדברים על ירושלים: הרקדן, העסקן ובעלי המסעדות
תושבי ירושלים מכירים אותם כל השנה, כעת לכבוד חג הסוכות ואחרי שנת קורונה קשה יצאנו להכיר את אנשי ירושלים המעניינים והמרתקים. יענקל'ה הרקדן ממאה שערים, המסעדנים קרויזר והאחים דייטש, וגם העסקן שמחלק טבק למי שלא מדבר בתפילה. פרויקט חג מיוחד בחסות עיריית ירושלים
העיר ירושלים מלאה בדמויות ססגוניות שונות, ומסעדות שמגישות אוכל יהודי יוצאות דופן. כתב 'בחדרי חרדים' יצא לעיר הקודש ושחח עם שלל דמויות מרתקות מהעיר הקדושה.
יענקל'ה קורנבליט - 'הרקדן הירושלמי'
אין מי שנמצא ברשתות החרדיות השונות שלא מכיר את האיש והאגדה יענקל'ה קורנבליט, או בכינויו בפי כל 'יענקל'ה הרקדן', על שם הריקודים התכופים בהם פוצח מדי כמה שעות בביתו שבמאה שערים ומשתף בהם את המוני עמך בית ישראל דרך הסטטוס.
יענקל'ה הוא תושב שכונת מאה שערים אביו הוא השוחט הוותיק, הרב החסיד רבי חיים קורנבליט מזקני ירושלים שמשמש כבעל תפילה מעל יובל שנים בבית הכנסת הוותיק של לעלוב 'בית ברוך' במאה שערים בימים הנוראים.
לפרנסתו עובד יענקל'ה כקופאי בצרכניית 'שערי רווחה' וגם שם הוא משתף את הציבור בקניות של הציבור, שבתורם מפנקים את יענקל'ה במאכלים ההופכים למותג בסטטוס 'חבר פינק'.
בסרטונים אותם מעלה יענקל'ה מדי יום, צופים אלפים מרחבי העולם שמקבלים הצצה לבית של צ'אלמר אותנטי, בית פשוט של פעם: יענקל'ה מבשל, מכבס וגם אומר הלכה יומית מדי יום לצד נסיעות באופניים וסיורים בשכונות הוותיקות של ירושלים, ויענקל'ה בסבלנות מסביר על כל שכונה.
לרגל חג הסוכות שאלנו את יענק'לה איך עברת את שנת הקורונה? ובתשובה קלה הוא אומר 'בקלות', "השמחה של עם ישראל והכוח שלי להרבות שמחה זה נתן לי את הכול לעבור את כל התקופה", אומר הרקדן הנודע.
יענקל'ה מתאר את אווירת חול המועד בירושלים, יש זמן ללכת למשפחות לסבים ולסבתות, בכל מקום יש שמחת בית השואבה ושמחת חג, זה דבר שזר לא יבין זאת אם לא יבוא לירושלים לחוש את האווירה.
יענקל'ה קורנבליט בונה סוכה. צילום: פלאש 90
מוטי קרויזר – בעל 'המסעדה' מבית ישראל
מוטי קרויזר, בעל 'המסעדה' בשכונת בית ישראל הוא כבר דור שביעי בירושלים, המסעדה שלו ממוקמת באזור של ישיבת מיר ממול הישיבה בניין 'בית שלום' ליד בית הוריו שם גדל בילדותו ברחוב חסידי קרלין בבית ישראל.
במשך שנים מוטי מאכיל את אנשי ירושלים בכשרות מהודרת במיוחד של בד"ץ העדה החרדית.
במסעדה הוא מקבל כל אחד במאור פנים מיוחד, והאוכל שמכינה רעייתו תהילה, יצא לשם דבר בעולם האוכל היהודי.
מוטי מספר כי מי שלא ראה שמחת בית השואבה וחול המועד סוכות בירושלים, לא מבין מה זה חול המועד סוכות, אחרי שגדלתי בירושלים הגעתי לארה"ב והייתי בהלם שעולם כמנהגו נוהג לא הבנתי אין אפשר לנסוע לשום מקום בעולם בסוכות הכול צועק פה רק חג.
אתה רואה אנשים שכל השנה עובדים קשה, ואיך שהם הולכים בחול המועד עם הלבוש השבתי כבני מלכים ממש זה אפשר לראות רק בירושלים.
מוטי קרויזר עבר את שנת הקורונה בשרידה, ולדבריו הודות לסייעתא דשמיא שהייתה לו מכל הכיוונים.
בתחילת הקורונה כשעוד לא היה ברור מה מותר ומה אסור, הגיעו פקחים מטעם העירייה והסבירו לנו מה מותר ומה אסור, בצורה יפה מאוד, הם היו אדיבים ויכולתי לעבוד בראש שקט לאחר שידעתי מה מותר ומה אסור וככה יכולתי לנהל את העסק בצורה שקטה ורגועה.
למוטי יש רק מילים טובות לציין את העירייה והוא אף מציין את ההנחה בארנונה שקיבל בתקופה של הקורונה, שעזרה לעסק להמשיך הלאה, והוא גם קורא לכולם לצאת ולהתחסן.
מוטי קרויזר במסעדה. צילום: בחדרי חרדים
האחים דייטש - בעלי 'מסעדת דייטש' במאה שערים
גולת הכותרת של האוכל היהודי במאה שערים היא מסעדת דייטש, אין סועד שיבקר בירושלים שלא יפסיד את החיוך הנצחי של שלושת האחים לבית דייטש הגינג'ים יש לומר, שממשיכים את מסורת אביהם בניהול המסעדה המיתולוגית ששמה יצא למרחוק בעולם האוכל היהודי.
מסעדת דייטש נוסדה כבר לפני למעלה מארבעים שנה, והיא נפתחה ע"י הרה"ח רבי אהרן דייטש ז"ל, בתקופה שרוב האזור במאה שערים היה רק חנויות של תשמישי קדושה וגם לר' אהרן הייתה חנות של תשמישי קדושה ובזמנו היו עוברים גם אוטובוסים של אגד וגם אוטובוסים של תיירים בשכונה והקליינטורה לתשמישי קדושה הייתה בשיא.
עד שיום אחד החליט ר' אהרן שלא להתחרות על תשמישי קדושה, והוא חשב כי כל אלו שמגיעים צריכים לאכול משהו וזה היה נדיר בזמנו לפתוח מסעדה וזו גם הייתה המסעדה ראשונה בכשרות 'העדה החרדית'.
אחד הבנים מספר ל'בחדרי חרדים' כי בעדה החרדית לא ידעו איך לאכול את זה בתחילה. גם ה'נטורי קרתא' יצאו נגד המסעדה ואבי אף לא ידע, אך גאב"ד שטרסבורג זצ"ל שהיה דיין בעדה בזמנו הגיע לחזק את אבא באומרו "צריכים מסעדה מסודרת עם כשרות מהודרת במאה שערים".
אחד האחים ר' יוסי דייטש מספר על השנה שעברה בירושלים, שנת קורונה: "היינו סגורים במשך תקופה ארוכה, אחר כך התחלנו עם משלוחים, אחר כך טייק אווי, אבל בסוף הסתדרנו ברוך ה'. אנחנו בחגים סגורים אבל האווירה של ערב החג היא אווירה כמו בימים הטובים של מאה שערים שכולם מגיעים לכאן שזה מרכז העולמי של ארבעת המינים שרוצים לחוש את האווירה של ערב חג.
גם האח ר' מאיר דייטש מספר על הקורונה עבדנו קשה במתכונת קורונה, ללא אפשרות של סועדים לאכול במסעדה אבל בחסדי שמים עברנו את זה ובחסדי שמים מתפללים ומייחלים שלא נכיר ימים כאלו.
האחים דייטש במסעדה. צילום: דב אייכלר
ר' יואלי קלפהולץ – העסקן הירושלמי
הרה"ח ר' יואל קלפהולץ. הוא עסקן ירושלמי פעיל, מאיר-פנים לכל אדם, ממייסדי ארגון זק"א. הוא מקושר לרבו האדמו"ר מרחמסטריווקא ומוכר רבות לכל ירושלמי.
ר' יואליק, כך הוא מכונה, מלבד היותו פעיל בעסקנות בשכונת גני גאולה והאזור, הוא פועל להרבות שתיקה בתפילה שמשפיעה ומונעת באופן מיידי את כל בעיות הבריאות למיניהן וכן גורמת לפרנסה.
הוא פועל בסבר פנים יפות תוך שמירה על כבודו של כל אדם. הוא פשוט נותן לכל מתפלל קופסת טבק או סוכריה, ולצידה הסבר חיובי מדוע משתלם לו להיזהר לא לדבר בתפילה.
כאיש ירושלים וותיק בשכונת גני גאולה, מספר יואלי ל'בחדרי חרדים' על מה שקורה בשכונה אחרי שנת קורונה, הציבור הגיע למצב שאם הולכים בדרך הישרה הקורונה לא משפיעה, הציבור מחפש עוד אתרוג עוד לולב, ברוך ה' הכול פתוח.
הייחודיות של ירושלים שכל אחד רץ ממקום למקום בשביל הד' מינים שאולי יהיה לו אתרוג יותר טוב, זה דבר שאין באף מקום אחר, אם זה בזופניק, בשמגר, בבוכרים או במאה שערים, ההורים לוקחים את הילדים להראות להם מה זה נקרא כשר מה זה נקרא מהודר, ואחר כך בחנויות של גאולה ולוקחים את הילדים לקניות. עד עכשיו היו בקורונה לא יכלו להראות להם.
ברוך ה' בשנה האחרונה ירושלים שינתה פניה, בכבישים ראש העיר הוכיח שהוא אוהב את ירושלים והוא שינה הכול וברוך ה' יש מקום וצריך להוקיר תודה.על כך שהוא משקיע הכול עם המון מחשבה. איפה שאתה הולך בירושלים יש שוק של ד' מינים ואנשים מרוצים ברוך ה'.
ר' יואלי מעניק לי קופסת טבק אותה הוא מחלק בכל בתי הכנסת עליה מופיעים ראשי תיבות של ה'טַאְבִּיק' – כך במקור: "טאט'ע, בענט'ש יידישע קינדער!".
ר' יואלי קלפהולץ. צילום: משה גולדשטיין
