מהבוררות בין בעלזא לויז'ניץ ועד תקרית שושן פורים • אירועי תשפ"א

תשרי

בלארוס פינת אומן

את הסיפור המרכזי בתחילתה של השנה החדשה תשפ"ב סיפקו חסידי ברסלב שהיו תקועים על גבול בלארוס-אוקראינה, עם מראות קשים מאוד של חסידים שבמסירות נפש נכספה נפשם להגיע לרבי נחמן מברסלב באומן ונתקעו במקומם.

מדובר בסיפור שייחרט לדורות, שזכה לשם 'בני הקיבוץ בבלארוס'. קיבוץ של אם-הדרך, בלי קורטוב של שליטה עצמית ועם מאה אחוז אמונה וביטחון. אמונה בצדקת הדרך וביטחון שכך עליהם לעשות. "הם האמינו שהשערים ייפתחו בסוף והיו מאוכזבים מאוד כשזה לא קרה", מספר אחד המשתתפים. "היו כאלו שידעו לאורך כל הדרך שאין סיכוי ושההתנהגות של ממשלת ישראל מול האוקראינים סגרה את הסיפור, ובכל זאת, הם מבחינתם באו להיות שם, לנסות".

חשוון

הגר"ח קנייבסקי מחלים מקורונה

בשורות טובות הגיעו בתחילת החודש מרחוב רשב"ם שבבני ברק: מרן הגר"ח קנייבסקי בן ה-92 החלים מנגיף הקורונה בו נדבק בערב חג הסוכות.

ד"ר אורי רוגובסקי, הרופא שטיפל בשר התורה בכל החודש שבו נדבק, עדכן כי הגר"ח קנייבסקי הבריא מנגיף הקורונה בו נדבק.

במהלך כל החודש נזקק הגר"ח קנייבסקי למחולל חמצן ביתי ומצבו ידע עליות ומורדות. כל אותו הזמן המשיך הגר"ח בסדר יומו הרגיל ובתפילות שהתקיימו בביתו לאלו שהחלימו מהנגיף. כשנדבק הרב בנגיף, הציע הגר"ח שילמדו מסכת ברכות ויאמרו עשרה פרקי תהילים (אנשים ונשים) לרפואתו השלמה.

כסלו

היסטוריה ליטאית: שבעה חברים מונו למועצת של 'דגל'

לאחר כמעט עשור, מונו חברים חדשים למועצת גדולי התורה של דגל התורה שהתכנסה בחצר ביתו של מרן הגר"ח קניבסקי.

החברים החדשים שהצטרפו הם: הגאון רבי צבי דרבקין (87) והגאון רבי יצחק הקר (85) - ראשי ישיבת גרודנא באר יעקב. הגאון רבי אביעזר פילץ (80) - ראש ישיבת תושיה תפרח. הגאון רבי ברוך ויסבקר (80) - ראש ישיבת בית מתתיהו. הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק (79) - ראש ישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות. הגאון רבי אריה לוי (80) - ראש ישיבת 'שכר שכיר'. הגאון רבי שרגא נח שטיינמן (71) - ראש ישיבות 'ארחות תורה', הממלא את מקום אביו מרן הגראי"ל זצ"ל והגאון רבי אליעזר יהודה פינקל (55) - ראש ישיבת מיר, שממלא את מקום אביו הגרנ"צ זצ"ל.

טבת

מבצע החיסונים הראשון ראש הישיבה נותן דוגמא לרבבות

עם התחלת מבצע החיסונים נגד נגיף הקורונה בישראל, הורו גדולי התורה והחסידות לעשות את ההשתדלות הנדרשת ולקבל את החיסון. התרגשות גדולה הייתה עת יצא מרן ראש הישיבה הגרי"ג אדלשטיין מביתו שברחוב ראב"ד בבני ברק לעבר בית החולים 'מעייני הישועה' כדי לקבל את החיסון. המנהיג הליטאי בן ה-98 שהחמיר בנושא הקורונה לאורך כל הדרך, התחסן בבית החולים, דבר שדרבן את כלל הציבור החרדי לצאת ולהתחסן.

שבט

היסטוריה באגודה: בית הדין פסק: בעלזא לפני ויז'ניץ

עם הגשת הרשימות לבחירות השלישיות, נרשמה היסטוריה באגודת ישראל - הסיעה החסידית בתוך מפלגת יהדות התורה. אחרי מחלוקת ארוכת שנים בין חצרות הקודש בעלזא וויז'ניץ אודות המיקום השלישי של אגודת ישראל, התקבלה הכרעתם של גדולי הדור ששלחו את הצדדים לבוררות על פי דין תורה כיאה ליהודים יראי שמיים.

אין זה סוד שחסידות ויז'ניץ החזיקה במקום שלה מזה עידן ועידנים. כבר מייסוד אגודת ישראל, הייתה הסיעה המאוחדת ממוקמת במקום הראוי לה לפי גודלה והנה לפתע באה חסידות בעלזא וביקשה לשנות את התמונה לפי גודלה, ואכן נרשמה היסטוריה ולראשונה שונה סדר הרשימה.

אדר

מה עם שושן פורים?

שושן פורים השנה ייזכר בציבור החרדי כיום של אטימות משטרתית שמנעה ממשפחות לחגוג את פורים דמוקפים. בהוראה שהגיעה מלמעלה, הוכרז על עוצר ואכיפת אוטובוסים ורכבים פרטיים שנעצרו בזה אחר זה, בדרכים המובילות לבירה ביום הפורים.

משכך, יצאו אלפי משפחות למסע מפרך ברגל, במטרה לחגוג עם המשפחות את שושן פורים בירושלים. במשטרה הזהירו כי מדובר בצעידה מסוכנת וביקשו מהצועדים לחדול.

בתיעודים שפורסמו בזמן אמת, נראו משפחות כשהן צועדות ברגל יחד עם הילדים והפעוטות שלהן לכיוון ירושלים.

הדבר גרם לזעם גדול בציבור החרדי, סמוך לבחירות השלישיות שנערכו לפני חג הפסח, והשאלה שהופנתה כלפי הנציגים החרדים: 'מדוע לא סייעתם בשושן פורים?'.

הרבי מוויז'ניץ ממנה את בנו הגדול

היסטוריה נרשמה בחצר חסידות ויז'ניץ, כאשר מרן האדמו"ר מויז'ניץ הכתיר את בנו הגדול, הרה"צ רבי חיים מאיר הגר, לאב"ד קרית ויז'ניץ בבני ברק.

בדברי ההכתרה אמר הרבי: "הוא בן אחר בן של סבא שלי וקרוי 'חיים מאיר' על שם הרבי ה'אמרי חיים'. אני מבקש שכל העוילם יקבל את ההנהגה שלו וכל העוילם יגידו מזל טוב". החסידים שאגו מזל טוב ושרו 'קול רינה וישועה באהלי צדיקים'.

הרבי אמר בדבריו כי "המהלך הינו המשך להכתרת בני הרה"צ יצחק ישעי' באשדוד, הרה"צ יעקב מרדכי באלעד וכעת הרה"צ חיים מאיר לאב"ד שיכון ויז'ניץ".

ניסן

בחורי מיר מחו"ל נשארו בארץ

בסיומו של גל הקורונה השלישי היו השמים סגורים ועתידם של בחורי הישיבות שיצאו מהארץ וירצו לחזור לאחר מכן הוטל בספק גדול. מי שהרים את הכפפה היה ראש ישיבת מיר הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, חבר מועצת גדולי התורה, שקרא לבחורי הישיבה בני חו"ל להישאר בארץ בתקופת פסח, כדי למנוע ביטול תורה.

אייר

סופר הסת"ם מתגלה כגוי מיסיונר

'הכהן הגוי' מסעיר את הקהילה החרדית בגבעה הצרפתית בירושלים, כאשר משפחה אמריקאית מוכרת בקהילה החרדית בגבעה הצרפתית בירושלים מתגלית כנוצרית. אב המשפחה הזדהה ככהן, כתב תפילין ומזוזות, פדה ילדים ואף חיתן זוגות.

לאחר חקירות ודרישות התברר כי המשפחה עלתה לישראל מארה"ב באמצעות מסמכים מזויפים. תחילה השתקעה המשפחה בשכונת נחלאות, אך שם סיפורם נחשף והמשפחה עברה להתגורר בגבעה הצרפתית.

בני המשפחה השתקעו בשכונה הירושלמית והילדים למדו במוסדות החינוך בשכונה. זאת ועוד, כאשר אם המשפחה חלתה את חוליה האחרון, כל הקהילה התגייסה למענה. לאחר פטירתה, פתחה הקהילה קרן צדקה ייעודית וכולם נרתמו עבור משפחת העולים הנמצאת בישראל ללא קרובים.

בעקבות פעילות עסקנים שונים, התברר כי המשפחה נוצרית ועלתה לישראל בזיוף מסמכים. אב המשפחה הודה לעסקנים כי מטרתו הייתה להתערות בקהילה החרדית ולהפיץ את דתו בין החרדים. בעקבות החשיפה עזבה המשפחה את השכונה ושאלות הלכתיות רבות עלו על שולחנם של הפוסקים בנוגע למעשי האב וקבורתה של האם.

אסון מירון

העולם היהודי לא ישכח לעד את הלילה הנורא מכל בו אירע האסון הגדול ביותר שהיה בציבור החרדי - הטרגדיה הנוראית של ליל ל"ג בעומר תשפ"א בהר מירון, בה נספו 45 קורבנות מהמשפחות הכי טובות. בכל קהילה ובכל מקום הרגישו קשר לאסון הנורא. במהלך ימי השבעה היו בתי האבלים עמוסים במנחמים שכלל לא הכירו את ההרוגים שזכו להיפטר ביום הילולא דרשב"י, סמוך ונראה לציונו הקדוש.

מאז האסון הוקמה ועדת חקירה ממלכתית, אך את השבר הנורא והפצעים שעדיין מדממים, איש לא יוכל לשקם.

סיון

אסון קרלין

חג השבועות תשפ"א ייזכר פעמיים. החג שאחרי אסון מירון והחג שבו האסון חוזר על עצמו. דקות ספורות לפני חג קבלת התורה בהיכל החדש של חסידות קרלין בגבעת זאב, אירע אסון הטריבונות שגבה את מחיר הריגתם של שלושה חסידים. הנער מאיר יחיאל מיכל גלויברמן ז"ל בן ה-13 מגבעת זאב והאברך הצעיר הרב מרדכי בנימין רובינשטיין ז"ל מירושלים, אשר נהרגו במקום, והאברך ר' אליהו קרפל ז"ל בן 39 מביתר, שנפטר מאוחר יותר מפצעיו.

לפני האסון, ההתרגשות הייתה עצומה. כמעט לא נשארו משפחות של חסידי קרלין בערים. כולם נהרו לגבעת זאב, בפרט הגברים. האירוע ההיסטורי היה לשיחת היום בחסידות. עם סיום מעמד קביעת המזוזות, היו אמורים להיכנס אל החג בהתרוממות רוח, להתפלל מנחה ומעריב ולנהל את סדר הלילה כמנהג ישראל, אך רצה הקדוש ברוך הוא והתוכניות השתנו, כאשר הקומות העליונות של הפרנצ'עס קרסו לפתע בשידור חי.

תמוז

הילדה אלטע פיקסלר מבריטניה

סיפורה של אלטע פיקסלר בת השנתיים קורע לב. זהו סיפור מצמרר של הורים מסורים וחמים, שמביטים בילדתם בחוסר אונים. הם רק רוצים לחבק אותה, להעניק לה את כל מה שביכולת הורים להעניק לילדיהם, אבל בית המשפט הבריטי גזר עליה גזר דין מוות. מאז הם מפעילים את כל מי שרק אפשר, חוצים ימים ויבשות, כדי לקרוע את רוע הגזירה.

מדובר במקרה נדיר, אך כזה שכבר אירע כמה פעמים בבריטניה, אלא שהפעם מדובר במשפחה חרדית, בעלת אזרחות ישראלית. בתם שנולדה לפני כשנתיים, סבלה מסיבוך מורכב, מה שמנע אספקת חמצן למוח. מאז היא סובלת מנכות קשה ומחוברת למכונת הנשמה באופן קבוע.

במשך שנתיים הייתה הילדה מאשפזת בבית החולים הבריטי. ההורים וגם הרופאים, עשו ככל שביכולתם להקל עליה. הם גייסו עבורה את מיטב המומחים, מיטב המכשור והתרופות, כדי להקל על סבלה ולהאריך את חייה.

בשלב מסוים החליטו הרופאים שתם זמנה של הילדה. זהו משפט שמזעזע כל לב יהודי מאחר ועל פי ההלכה היהודית אסור לקצר חיי אדם בפעולה אקטיבית של ניתוק ממכשירים, אך בהבנה הנוכרית, כאשר האדם סובל יש לשקול את קיצור חייו וסיום העצב והכאב. כאן התגייסו אישי ציבור בארץ לעזור ולסייע.

אב

הסופר פורץ הדרך ר' שמואל ארגמן – רוט ז"ל

כמעט כולם הכירו אותו בשם המשפחה שהיה חקוק על ספריו: 'ארגמן', ורק מעטים ידעו ששם משפחתו 'רוט' ובאידיש: אדום - מה שהוביל לשם העט 'ארגמן'. בחודש אב הלך לעולמו הסופר שפרץ דרך בספרות החרדית, הרב שמואל ארגמן – רוט ז"ל.

ספריו של ארגמן יוצאו למדינות רבות בעולם. למעשה, בכל ריכוז חרדי תוכלו למצוא את ספריו בשפה המקומית.

ארגמן היה מסוג הסופרים שלא גבה ליבם ומעולם לא החשיב את עצמו לידוען או לדמות ציבורית מוכרת. תדיר התהלך בצדי דרכים בענווה וביראת שמיים, ואת המקצוע ראה כשליחות להצלת נשמות ולהעמקת האמונה והיצירתיות של ילדי ישראל. בעבר סיפר בראיון ל'בקהילה': "אני רואה בכתיבת ספרות – שליחות. זו לא רק מלאכה ופרנסה אלא עניין חשוב כדי שלילד חרדי יהיה מה לקרוא ולא ייאלץ לרעות בשדות זרים. במקביל, אני שותל בספרים מסרים חינוכיים. אנשים קוראים את הסיפור ולא שמים לב, אבל אני שוזר בפנים הרבה אמונה וביטחון".

אלול

היסטוריה בעדה החרדית: אחרי 15 שנה מונו דיינים חדשים

לאחר 15 שנה הוכתרו חברים חדשים בבד"ץ העדה החרדית. בכל השנים האלו הוכתרו רק מו"צים - מעמד שנחשב לפחות חשוב, מלבד הדיינים שיושבים בהרכבים עם הגאב"ד והראב"ד והרכבים נוספים.

המינויים יצאו לדרך לאחר שלאחרונה נחלשו כמה מהדיינים אשר מתקשים להגיע בפועל לכל מושב בית דין. בשל כך החליטו בעדה החרדית למנות שלשה מו"צים לשמש כחברי בד"ץ ובכך לחזק את כוחו של בית הדין.

המינויים החדשים הם: הגאון רבי שמואל ברנדסדורפר אשר שימש כדומ"ץ העדה החרדית בבית שמש ומשמש כיו"ר ועד השחיטה. הגר"ש הוא בנו בכורו של הגאון רבי מאיר ברנדסדורפר זצ"ל, בעל ה'קנה בושם', שגם הוא שימש כחבר בד"ץ. הגר"ש נמנה בין רבניה של קהילת תולדות אברהם יצחק בארץ ומשמש כרב בית המדרש של חסידי ברסלב.

המינוי השני הוא של הגאון רבי שמעון יצחק שלזינגר, שגם הוא שימש כמו"צ העדה החרדית וכרבה של קהילת 'אנשי ירושלים'.

המינוי השלישי הינו של המו"צ הגאון רבי שלמה יהודה הירש, אשר שימש כדומ"ץ קהל ייטב לב סאטמאר בירושלים וחיבר הרבה ספרים בהלכה. הגרש"י גם משמש כרב של ועד השחיטה בעדה החרדית.