אלמוג בוקר: אזעקה הופעלה במהלך הלילה בגליל המערבי - מדובר באזעקת שווא.
מחרפת רעב לשפע: הסגולה הקדמונית שהצילה את א' ממרכז הארץ
בברכתו של מרן שר התורה, ברגעים של קדושה ותחינה על שערי הפרנסה, סכין אחת היא הסגולה שמשנה שנה שלמה ומחרפת רעב של ממש מובילה לשפע כלכלי בעזרת ה'. סיפורו המצמרר של א' ממרכז הארץ
לא חשבתי שיש באמת בדורנו מצב של חרפת רעב.
גדלתי בידיעה שיש מי שמסתפקים בטוסט בלי גבינה צהובה ויש כאלה שלא קונים לחמניות ואוכלים רק לחם פרוס, אבל בית ריק, חוב עתק בסופר השכונתי ובלי כסף, לא לכיכר לחם ואפילו לא לחמצוץ במכולת.
ערב ראש השנה תשפ"א עמדתי בסלון רחב ידיים, ספות העור שלנו בהקו בשמש שהשתקפה בחלונות הענקיים של סלון הבית בו התגוררתי ועל האי במטבח המתינו מחבתות מהיוקרתיות שיש לשוק להציע. על דלת הבית התנוסס שלט עם שם המשפחה שלי, כאילו רומז לכל העוברים ושבים כי הבית והחפצים בו בבעלותי, אבל בערב ראש השנה תשפ"א, אפילו חפץ אחד בבית לא היה בבעלותי, הכל היה של הבנק או של הנושים האחרים שלי.
לחצו כאן כדי לזכות בפריטים הנדירים המסוגלים לפרנסה>>>
עבדתי קשה כדי להגיע לאיפה שהגעתי. בעשר אצבעות הקמתי עסק שלא כל כך מוכר בציבור שלנו ופועל בעיקר באירופה. בניגוד למה שחושבים, הכסף לא מגיע בקלות גם לעשירים ועם עבודה קשה והרבה סיעתא דשמיא זכיתי להגיע לאן שהגעתי.
אבל אז הגיעה הקורונה. העסק שנשען כמעט כולו על טיסות לחו"ל ועל נוכחות פיזית שלי ושל עובדי החברה בשטח נפגע אנושות. בסוף חודש סיוון כבר היה ברור שמצב העסק לא טוב ובסוף חודש אלול כמעט שהגיע סופו של העסק. הבית שלי מושכן, כל חפצי הערך שלי מושכנו וברור היה כי פשיטת הרגל קרובה מתמיד וכל חפצי הערך שברשותי יעברו לנושים שלי, והיו רבים כאלה.
יום רביעי כ"ז באלול תש"פ התחיל כאחד הימים הנוראים בחיי.
שיחת טלפון נוספת התריעה בפני שאם לא אצליח לסדר את עסקי באותו יום, לא תהיה ברירה אלא להתחיל הליך של פשיטת רגל ובמקביל בתי הגדולה ביקשה 90 שקלים לקניית בגד לראש השנה, סכום שבעבר הייתי שולף בלי למצמץ וכעת לא היה לי אפילו שבריר מהסכום לתת לה.
קשה לתאר איך מרגישים כאלה חובות. זה קצת כמו לשחות בעומק ים סוער, מסביבך הגלים שוצפים וקוצפים, המערבולת מושכת למטה, הריאות מתמלאות מים והסוף נראה בלתי נמנע.
לבד בתוך המערבולת, כך בוודאי מרגיש כל טובע, כבר אי אפשר להציל את עצמך, רק חבל הצלה חיצוני שישלח אליך יוכל להציל אותך.כך גם בחובות. ידעתי שרק חבל הצלה חיצוני שישלח אלי יוכל להציל אותי מהמצב אליו נקלעתי.
אבל חבל הצלה לא נראה באופק.
כל הקולגות שלי שרדו בקושי או עמדו במצבים דומים לשלי, לאף אחד לא היה כסף מיותר להוציא על רכישות לא הכרחיות והעובדה שהעסק שלי פועל בעיקר בחו"ל הפילה אותנו בין הכיסאות בניסיון לקבל מענקי קורונה שאותם פשוט לא קיבלתי.
כשהתיישבתי ליד השולחן לעבור על מסמכים אחרונים לאותו היום, ידעתי שיש לי רק שתי דרכים להינצל - לזכות בלוטו או שהקב"ה יזרוק אלי חבל הצלה אחר שפשוט עוד לא חשבתי עליו.
ואז ראיתי את חבל ההצלה שלי.
הוא היה מונח בערימת הדואר שמוין כבר באותו בוקר וסומן כאשפה. הצצתי וגיליתי מודעה שהבטיחה אור בתוך ערפל הקורונה – לפתוח את שער הפרנסה, עכשיו!. עכשיו כבר הסתקרנתי והמשכתי לקרוא את הדברים. קצת גיחכתי כשקראתי על 'סגולת הקודש הפלאית' של סכין כסף חדה לשימוש בלילי ראש השנה כמובא בקדמונים, סכין שבורכה על ידי רב חיים קנייבסקי והיא סגולה לפרנסה.
כשסיימתי לקרוא כמעט צחקתי, לא היה לי כסף לתרום גם לו רציתי ומרוב צחוק הבטחתי לעצמי כי אם אמצא את הסכום, אתרום אותו ל'רינה של תורה' כדי לנסות את הסגולה.
הקב"ה רצה לשלוח לי חבל הצלה. אין לי סיבה אחרת או הסבר הגיוני לעובדה שפשפוש מהיר בכיס החליפה הפנימי, מקום ממנו שלפתי במהלך היום מסמכים רבים ועטים לחתימות, העלה מעטפה עם שטרות כסף. התדהמה שלי הייתה מושלמת, אבל אצלי, מילה זו מילה והבטחה זו הבטחה ולכן ידעתי שאת הסכום הזה אני אתרום.
הרמתי טלפון לרינה של תורה, תרמתי את הסכום שהיה לי ולמחרת קיבלתי את הסכין. חשבתי שזה דווקא סימבולי לסכם את שלב הכסף בחיי בתרומה ללימוד תורה.
אני לא יודע איזה פעולות הפעילה הסגולה בסכין בשמים, אבל זה היה כמו קסם. בין ראש השנה ליום כיפור התבשרתי שאחד הפרויקטים שעליהם עבדתי שעות ארוכות ובוטל ברגע האחרון, יצא לפועל בסופו של דבר. אחר כך קיבלתי טלפון נוסף שהזכיר לי פרויקט אחר עליו עבדתי וממש בערב חג סוכות התקשר אלי גורם עם הצעה לפרויקט נוסף.
באמת שאין הסבר הגיוני לעניין, אף אחד לא יודע למה קודם לכן לא הייתה אפשרות לקדם את הפרויקטים האלה. אבל מה שכולם בטוחים זה שהפרויקטים הללו הרימו אותי שוב על הרגליים.
ערב ראש השנה תשפ"ב, אני עוד בשלבי התייצבות ועוד לא חזרתי לנקודה בה הייתי לפני פרוץ הקורונה. אבל שוב השנה, בראש השנה תשפ"ב, כשהקורונה מטלטלת לנו שוב ושוב את הספינה, אני יודע שיחד עם התפילות אני צריך לעשות את ההשתדלות שלי וגם השנה אני בלי נדר אצטרף להחזיק תורה ברינה של תורה ואבקש שהסכין המיוחדת עליה בירך הרב חיים קנייבסקי, שוב תפעיל את הסגולות. שהסכין שוב תסייע לנו בפתיחתם לרווחה של שערי הפרנסה, בדרך לביטחון כלכלי ובעזרת ה' עוד הרבה מעבר לכך, כדי שגם לקראת ראש השנה תשפ"ג אוכל בעזרת ה' להחזיק עוד לומדי תורה.
לחצו כאן כדי לזכות בפריטים הנדירים המסוגלים לפרנסה>>>
