הדיונים סביב התקציב נמשכים, סעיפים שונים מעוררים סערות, ובקואליציית 61 כל סערה מאיימת להטביע את הממשלה כולה, בתוך כך בחוק ההסדרים נותר לעת עתה החוק להקטנה נוספת של התקרה המותרת לשימוש במזומן בישראל באלפי שקלים, שהוחל בישראל כחלק מהמאבק בהון השחור.
החוק החדש אומר כי במקום 11 אלף ₪ המותרים כיום לתקרת שימוש במזומן בעסקה מול עוסק, יצומצם הסכום ל-6,000, ובמקום 50 אלף ₪ בעסקאות בין אנשים פרטיים יצומצם הסכום ל-15 אלף ₪. בכך מנסים יוזמי החוק להגביל את הפעילות של הכספים ללא פיקוח, עד מעבר מוחלט לאמצעי תשלום דיגיטליים והפסקת השימוש במזומן.
ב’גלובס’ ציטטו את דברי ההסבר להורדת תקרת המזומן: “השימוש במזומן הוכר בארץ ובעולם כגורם משמעותי המשפיע על הכלכלה השחורה, והוא מהווה את ‘הדלק’ המניע את הכלכלה השחורה, כאשר השימוש בכסף מזומן מקל על העלמות מס, מפני שהוא אנונימי ונוח להסתירו מעין הרשויות. לאחר בחינה של השפעת החוק ומגמות השימוש במזומן בקרב הציבור בישראל, ניתן להצביע על מגמת ירידה בדפוסי גידול המזומן בתקופה הסמוכה לתחילת תחולתו, שנבלמה עם פרוץ משבר הקורונה ועל המשך מגמת הגידול בשימוש באמצעי תשלום אלקטרונים המהווים תחליף למזומן, הנמשכת בשנים האחרונות”.
עוד נאמר: “בשים לב לכך שמדובר בתופעה רווחת בקרב ציבור זה, של התנהלות ארוכת-שנים במזומנים מסיבות חברתיות ותרבותיות שונות, לאינטרס הציבורי שבמציאת פתרונות לבעיה זו ולתשלומי המס הנדרשים”.
על פי ההערכות של משרד האוצר הצמצום הנוסף בשימוש במזומן יכניס לקופת המדינה של כ-300 מיליון שקל בשנת 2022 ושל כחצי מיליארד ₪ מידי בשנה, החל משנת 2023, כך על פי הדיווח ב’גלובס’.
עוד דווח כי מנתוני רשות המיסים עולה כי המהלך של הצמצום הראשון הצליח בכ-84%, אך הקורונה הגיעה וטרפה את הקלפים. על פי הנתונים מחודש פברואר 2019 ליולי 2021 נתפסו 5,366 הפרות של החוק, בסך למעלה מחצי מיליארד ₪, מתוך כ-33.6 אלף ביקורות בעסקים בהיקף כספי כולל של כ-501 מיליון שקל.
כאמור הקורונה ואי הוודאות הכלכלית שחשו אזרחי המדינה, שיבשה לבנק ישראל את התוכניות מנתוני בנק ישראל עולה כי ב-2020, שנת משבר הקורונה, זינק היקף המזומן שבמחזור ב-17.5% לכ-105 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של 18.6 מיליארד שקל בין 2019 ל-2020, לעומת עלייה של כ-1.5% בלבד – 1.3 מיליארד שקל – ב-2019 ביחס ל-2018. העלייה החריגה שיקפה לכאורה החזקה של כ-7,000 שקל במזומן בארנק של כל משק בית.
בבנק ישראל הסבירו את העלייה החריגה בהיקף המזומן בצורך של הציבור בביטחון בימי אי-הוודאות בתחילת המשבר, כאשר עיקר העלייה נרשמה לפני הסגר הראשון עם התפשטות הנגיף. ואולם גם לאחר שהוסרו המגבלות על המשק, וחוסר הוודאות פחת לאחר מבצע החיסונים לקורונה, נמשכה העלייה בהיקף המזומן במחזור. למרות שההגבלות הוסרו עדיין שלט אי הוודאות הכלכלי, ובחודשי ינואר-פברואר השנה עלה היקף המזומן שבידי הציבור בכ-2 מיליארד שקל – יותר מהיקף העלייה בשנת 2019 כולה, ועד אפריל השנה עלה היקף המזומן שבמחזור ב-6.2 מיליארד שקל, סיכמו ב’גלובס’. החוק החדש, מקווים באוצר שיצמצם עוד יותר את השימוש במזומן.
