פרשת כי תצא תשפ"א, אוריינט, יקב 1848.

פרשת כי תצא תשפ"א, אוריינט אדום 2018, יקב 1848

כולנו יודעים שאסור לגנוב, ובאמת ברוך ה' איש מאיתנו אינו מכניס את הידיים לכיסו של הזולת, כדי לשלות משם דברי ערך. אבל יש גנבים בשושו, לא ממש, אבל קצת. יותר קל למצפון להסתדר עם מה שעובר 'שינוי השם'. 'לסחוב', 'לפלח', הייתה גניבה מכובסת לפני מאה שנים, כשגדודי נוער לוחם עברו ליד פרדסים, הם גם המציאו את המושג 'להשלים ציוד', ועוד פעולות שלא קיבלו אישור במעבדה של בית הדין הרבני.

אתם כבר יודעים שאני לא מקדיש את הפינה כאן לתקן אנשים, אבל יש נקודה מעניינת בפרשת השבוע, שלפני כן אציג הקדמה.

מתמחה ברפואה עבדה בקליניקה הפרטית של אביה הרופא, שלפני צהרים עבד בבית חולים, ואחר הצהרים קיבל אנשים במרפאה הפרטית. היא שמה לב שהוא חוזר מבית חולים עם ציוד שוטף, לא מכונת צילום רנטגן, אלא כאלה דברים שמכניסים בשקית, אבל גם להם יש מחיר. בעדינות ניסתה לשאול אותו, והוא הראה לה שבתורה כתוב: "לא תחסום שור בדישו" (דברים כה/ד). זה מפרשת השבוע. הנערה אינה תלמידת חכמים מופלגת, אבל יראת השמים שלה כן מופלגת, היא פנתה אל הרב יצחק זילברשטיין שליט"א, ומבלי לספר מיהו אביה, כדי שלא להיכשל בלשון הרע, היא סיפרה את מקור הציוד בקליניקה, ולא שאלה כיצד להלשין עליו או להעניש אותו, אלא רק; אם מותר לה להמשיך לעבוד אצלו. הרב השיב שאם כל הרופאים נוהגים כך, יתכן שיש להם רשות מבית החולים, ויתכן שזו העלמת עין מכוונת, סוג של תשלום מהצד, ומסיים צ"ע.

את העין שלי תפס התירוץ שלו "לא תחסום שור בדישו" למה  כי אם הרופא ה'תלמיד חכם' המופלג ההוא מצטט פסוקים, הלא כל אחד יודע ששור זה לא אדם, את השור אי אפשר לחנך להתאפקות, אבל הרי הוא יכול היה להביא פסוק אחר מפרשת השבוע, פסוק שקשור לפינה שלנו: "כי תבוא בכרם רעך, ואכלת ענבים כנפשך שבעך" (דברים כב/כה). הרופא אינו טיפש, הוא לא ציטט את הפסוק הזה, כי יש לו המשך: "ואל כליך לא תיתן". מותר לך רק לאכול במקום. כמה מסוגל לאכול אדם שבוצר כל היום? בלי טלפונים, בלי הפסקות, אלא כמו שכתוב בתורה, הוא הרי לא יצליח לאכול אפילו לא עשירית הפרומיל. כך גם השור, הוא מתכופף לאכול את הקש תוך כדי דייש שהגרעינים נופלים מתחת מצע הקש, והוא לא יודע לחפור ובכלל לא מחפש גרעינים, את טיפת הקש הזו צריך לאפשר לו לקחת. אבל ציוד? מהארון???

מי שירצה להרחיב את הידע ואת ההגדרות, מה מותר, מתי, כמה וכדומה, זה בגמרא בבא מציעא פז/א, ובחושן משפט סימן של"ז. למה אני מפרט? הרי כבר אמרתי שהפינה כאן אינה על תקן של מטיף לאנשים, אבל הרבה אנשים מרשים לעצמם לקחת לפעמים בלי שום פרופורציה מהמסגרת ההלכתית הברורה, והבעיה אינה רק שאיש כזה הוא 'גנב', אלא לפעמים זה יוצר אפקט של תוצאות בלתי נעימות בעליל. בתורה כתוב: "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס" (שמות כג/א). כלומר: אם תחת החופה מזמינים כזה עד, לא נעים, אבל אם בני הזוג ירצו להיות באמת נשואים, הם יצטרכו ללכת למשרד הרבנות, ולבקש שידור חוזר.

הדרשה המוסרית הזו חשובה כל השנה, אבל עכשיו, אנו עומדים לקראת בקשה לעוד שנה טובה בעזרת ה', כדאי לנו להתחיל להתרגל להיות צדיקים בדברים הקלים, שאנו בין כך ובין כך מזוהים איתם, ולא קשה לבצע אותם.

השבוע הגיע לשולחני יין חדש מ'יקב 1848' ששייך לסדרה 'דור 5' "אוריינט אדום" שמו. בלנד חדש משלושה זני ענבים מהגליל: מרסלן 44%, ארגמן 30%, סירה 26%.

צבע אדום כהה ועמוק. ניחוחות של עשבי תיבול המשולבים עם פירות שחורים טריים. טעמים של תותי בר שחורים ואוכמניות כחולות. גוף בינוני, טאנינים עדינים וסיומת פירותית ומפולפלת קלות.

כל זן התיישן 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. הבלנד המבוקש הורכב והוחזר התיישנות נוספת של חודשיים. סה״כ התבגר 14 חודשים.

אלכוהול: 13.5%. המחיר 80₪. כשרות: בד"צ העדה החרדית, בית יוסף ורבנות מקומית.

לחיים, כתיבה וחתימה טובה, שבת שלום

שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.
http://kosher-wine.co.il

לעמוד היקב

הרצאה ייחודית, מעניינת וטעימה."כשרות היין" "חשיבות היין". "יין בתורה". "תהליך עשיית היין". "איך מתאימים וטועמים יין". "נזקים בכרמים ויקבים" ועוד מגוון נושאים רבים ומעניינים, מלווה בטעימת יינות. מתאים לכל ציבור, לפרטים נוספים לחצו כאן