עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
למרות החשש מקטסטרופה האוצר מסרב לפתוח עוד מחלקה בנהריה
בזמן שראש הממשלה והשרים מבקשים להגדיל את יכולות הספיקה של בתי החולים, משרד האוצר דוחה בקשה של בית החולים לגליל המערבי בנהריה לאפשר פתיחת מחלקה תת קרקעית לצורך אשפוזם של 60 חולי קורונה
בבית החולים בנהריה ביקשו אישור לתקציב של 10 מיליון שקלים בלבד, לצורך בינוי, וכן תוספת כוח אדם - אך נענו בשלילה. בתחילת החודש אף מונה חשב מלווה לבית החולים מטעם משרד האוצר, ובבית החולים חוששים שלא יאושרו להם הוצאות לטיפול בחולי קורונה. כך מדווחת הבוקר מיטל יסעור בית אור ב'ישראל היום'.
"עד עכשיו החלפנו מחלקות במחלקות קורונה, ללא שום תוספת", מסביר פרופ' מסעד ברהום, מנהל בית החולים לגליל המערבי. "יש לנו בית חולים תת קרקעי שאפשר לפתוח בו שתי מחלקות קורונה - עם כוח אדם שאין לי וצריך לתת לי. פעמיים משרד הבריאות נתן הוראה תקציבית להעביר לנו כסף לפתיחת המחלקות ובחשבות משרד האוצר עצרו את זה, אף על פי שהתחננו אז ואנחנו מתחננים גם עכשיו".
לדבריו, "היינו יכולים להיות בתמונה אחרת. לקלוט לפחות עוד 60 חולים קשה בלי שום בעיה ועד 80 חולים. אני בטוח שלו ראש הממשלה היה יודע, היה מאפשר זאת מיידית. מדובר ב-10 מיליון שקלים ובכוח אדם. מה זה לעומת עלות של יום סגר? אני יושב פה ולא מאמין. כשתקום ועדת חקירה לקורונה זה אחד הדברים שהם יצטרכו לבדוק. אם לא תיתנו עכשיו - גם בגל החמישי זה לא יהיה מוכן".
במהלך הגל השלישי היה בית החולים בנהריה אחד העמוסים ביותר ביחס לגודלו, ובשיא אושפזו בו 115 חולים. כיום מאושפזים בו 26 חולי קורונה. לאורך הגל הקודם ביקשו גם בכירים במשרד הבריאות לאפשר לפתוח מחלקות נוספות בבית החולים התת קרקעי בנהריה, שהוקם בזמנו בשל מיקומו של בית החולים בגבול הצפון. אלא שהבקשות נדחו, ומחלקות הקורונה הוקמו על חשבון מחלקות אחרות של בית החולים ופגעו ביכולת לטפל בחולים שאינם חולי קורונה.
לשאלה מדוע לא אושרה פתיחת מחלקות קורונה, מסרו במשרד האוצר שיש לפנות למשרד הבריאות, שם מסרו: "הנושא אושר על ידי משרד הבריאות ולא אושר על ידי ועדת חריגים באוצר. משרד הבריאות מנסה לקדם תקציב גם בעת הזו".