מוטי קסטל: ראש הממשלה נתניהו נפגש היום עם 2 ממשפחות החטופים בלשכתו בירושלים ושוחח עם אמו של החטוף אלכסנדר טרופנוב.
פרשן 'הארץ' תוקף את נפתלי בנט: "חקיין של נתניהו"
פרשן הארץ ורטר תוקף את ראש הממשלה בנט לאחר שבועות בהם נמנע מכך ואך נהג לשבחו. בטור סוף השבוע הוא מאשים את בנט בניסיונות לחקות את קודמו נתניהו
עושה רושם שירח הדבש של ראש הממשלה נפתלי בנט בצורת אתרוג בכלי התקשורת המובילים, מגיע לקיצו. לאחר שבועות בהם הילל את הרוח החדשה שנושבת במשרד ראש הממשלה ושיבח את הפרגמטיות של ממשלת הקצוות, פרשן 'הארץ' יוסי ורטר תוקף בטורו השבועי את בנט ומאשים אותו כי הוא "מחקה את נתניהו".
"מגפת הקורונה, שהפכה את בנט לקול האופוזיציוני הבולט ביותר נגד נתניהו בשנה שעברה, ממחישה על גופו של רה"מ היטב את התובנה השחוקה 'דברים שרואים משם (וגו')'", כותב ורטר וטוען כי כיום בנט "נתפס כהססן, כך גם ממשלתו. ההחלטיות התחלפה בהתלבטות. החשש שלו ושל שריו לאבד נקודות אצל הציבור מביא אותם בדיוק לשם: לאיבוד נקודות, אבל על חוסר מנהיגות. דברים אינם נחתכים, אלא נענים במסמוסים, בדחיית החלטות ובפיזור סיסמאות".
פרשן 'הארץ' טוען שבנט מנסה סה"כ לחקות את ראש הממשלה לשעבר ומותח ביקורת על ההצהרה "הדרמטית" שלו בשעת פתיחת המהדורות, שבאה ימים ספורים בלבד לאחר שלגלגל על הצהרותיו של נתניהו כראש ממשלה: "נתניהו לפחות נתן תחושה שיש בעל בית, גם אם גדש את סאת היח"צ העצמי, עם ההופעות הפומפוזיות שלו בפריים טיים. לפני כשבועיים חיקה בנט בלעג (מיותר) את קודמו מנכס לעצמו את תחילת המהדורות. אמש הוא שוב חיקה אותו, אבל במעשה עצמו: מתן "הצהרה" ב–20:00, מבלי להשיב לשאלות. מרתק לראות כיצד הגלגל מסתובב: נתניהו, במאמציו להישאר רלוונטי, ניפק לאומה סרטון שבו בישר על שיחות הטלפון שלו עם ידידו אלברט בורלא, שבהן הפציר בו לספק לישראל בדחיפות "מיליוני מנות חיסון". המציג, חייבים לציין, אינו ראש ממשלה, אינו אפידמיולוג, אינו מנכ"ל משרד הבריאות".
ורטר גם נזכר סוף כל סוף שבראשות הממשלה עומד ראש מפלגה של שישה מנדטים בלבד, נטול בסיס תומכים: "בראשות ממשלת ישראל עומד היום פוליטיקאי צעיר ושאפתן, שאין לו מפלגה של ממש. רק שם, והסכמי עבר שהשתנו על פי הצורך הרגעי מבחירות בזק לבחירות בזק. אין לו קהל מוגדר, אין לו בסיס בוחרים. כשחלם על "בייס" כזה, דמיין מפלגת מרכז־ימין, חילונית־דתית, עם מאפיינים ליברליים בחברה ובכלכלה; ושמרנות קשוחה בביטחון ובמערכת המשפט. קראו לזה "הימין החדש", ומנהיגיו גמגמו אז בקמפיין מביך ואינפנטילי שבו פיזזו עם בשמים ויונים כל הדרך אל מתחת לאחוז החסימה.
