עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
כוח דלתא: המוטציה הקטלנית שטורפת את הקלפים
המוטציה ההודית מכה בישראל, ולראשונה מזה שלושה חודשים ניכרת עליה בכמות הנדבקים. חרף ההדבקות, מספר החולים קשה אינו עולה בשלב זה | לפי נתוני משרד הבריאות, %75 מאלו שמאושפזים במצב קשה – לא חוסנו כנגד הנגיף, בינתיים זן נוסף, ה'דלתא פלוס' מדאיג מאוד את החוקרים
השלב הנוכחי של המאבק העולמי בקורונה מאופיין במרוץ בין וריאנט הדלתא, שמתפשט במהירות, לבין מבצע החיסונים שעדיין אינו יעיל דיו. מומחי בריאות הזהירו כי הזן – שזוהה לראשונה בהודו – בדרך להפוך לגרסה הדומיננטית ביותר של נגיף הקורונה ברחבי העולם. ארגון הבריאות העולמי אמר בשבוע שעבר כי הוא התגלה בלפחות 92 מדינות.
גם בישראל הזן פעיל, ולאורך השבוע אובחנו מדי יום בין 150 ל-250 חולי קורונה בישראל ואחוז הבדיקות החיוביות עמד על כ-0.4 אחוז נכון לאתמול (יום שלישי), מספר החולים הפעילים בארץ עומד על 1,254 בני אדם מתוכם 41 מאושפזים בבתי החולים ו-22 מהם במצב קשה. מדובר בירידה במספר החולים קשה שעמד כבר על 26 מאז יום רביעי שעבר לא נפטר אדם מקורונה בארץ.
במדד הרמזור של משרד הבריאות יש שני ישובים אדומים, בנימינה וכוכב יאיר וכן שלושה ישובים כתומים: צופים, מודיעין וכפר סבא, בעוד הרצליה ותל אביב, צהובות. למרות נתוני התחלואה בקורונה, שהולכים ומטפסים בישראל לאחר תקופה ארוכה של דעיכה, הווריאנט החדש עדיין לא משפיע על בתי החולים. לפי הערכות, בזכות שיעור החיסון הגבוה באוכלוסיה נתוני המאושפזים במחלקות הקורונה נותרו נמוכים. לפי נתוני משרד הבריאות, %75 מאלו שמאושפזים במצב קשה לא חוסנו כנגד הנגיף. פרופ' סיריל כהן הזכיר זן נוסף שמומחים לנושא נחשפו אליו בימים האחרונים – דלתא פלוס. "יש בו עוד מוטציה שנמצאת באיזשהו מקום", אמר, "והוא כנראה יותר מידבק מדלתא.
כל המוטציות שמטרידות אותנו נמצאות בספייק – החלבון של הקוצן, שעוזר לווירוס להידבק לתאים שלנו. יש מוטציות ייחודיות, שאת חלקן הכרנו מווריאנטים אחרים. הן עוזרות לווירוס להתקפל יותר נכון ולהידבק לתאים שלנו יותר טוב, וזה גורם לכך שיש הדבקה הרבה יותר מסיבית ויותר קלה לתאים שלנו".
לשאלה, האם אפשר לזהות את זן דלתא פלוס בבדיקת PCR רגילה, השיב: "בדיקת PCR כמו זו שעברתי אתמול בשדה התעופה, היא בדיקה של 'כן או לא': האם יש לך וירוס או לא. היא לא יכולה לדעת באיזה זן בדיוק נדבקתי. כדי לדעת יותר, צריך לעשות ריצוף של הווירוס, וזה לוקח זמן. זה גם קצת יותר יקר, ולכן לא עושים את זה בצורה רוטינית. עשינו את זה לאחרונה בארץ כי לא היו הרבה מקרים, אבל עכשיו, כשיש מאות מקרים, לא עושים את זה"