עמיחי שטיין: הצהרת דובר המשרד לענייני אירופה והחוץ הצרפתי על האג צרפת מקבלת את ההחלטה. נאמנה למחויבותה רבת השנים למשפט הבינלאומי, צרפת שבה ומביעה את תמיכתה בפעילותו העצמאית של בית הדין, בהתאם לאמנת רומא.
פרשת בלק תשפ"א, יראון, יקב הרי גליל
מדור שבועי מרתק באדיבות מומחה היינות שרגא גבהרד | והשבוע: יראון 2018, יקב הרי גליל
פרשת בלק תשפ"א, יראון 2018, יקב הרי גליל
היין היה אחד ממחסני הנשק הסודי של בלעם ובלק, כדי לחולל נזקים לבני ישראל. כך היה הסיפור: עברו על בלעם ניסיונות נואשים לקלל את עם-ישראל, שעלו בתוהו, הציע בלעם לבלק תכנית זדונית להפיל את בני-ישראל בפח מתירני של חוסר צניעות, ועל-ידי כך הוא יצליח אחר-כך לנצח אותו במלחמה, גם בלי הקללות שלו. כך נאמרה הצעתו של בלעם: "הנני הולך לעמי, לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך" (במדבר כד/יד). המפתח הוא: "אלקי ישראל שונא זימה"! הוא אמנם לא יהרוג אותם, אם הם יכשלו קצת, אבל יסיר מהם את כיפת הברזל, ואז תוכל לשלוח את חייליך.
איך מעבירים יהודים צנועים אל מעבר למיתרס? התשובה פשוטה: לאט לאט. היכן אמורה להיות הפסיעה המהוססת הראשונה? מסתבר שהיין הוא קטליזטור מצוין. במסכת סנהדרין מתוארים השלבים (דף קז/א).
הדרשנים משוים את העצה הזו למאורע מתקופתנו. במלחמת המפרץ התעופפו מעלינו הרבה טילים גדולים ורבי- עוצמה, בחסדי שמים הם לא גרמו הרס וחרבן, אפילו לא אחד חלקי מאה- אלף ממה שהם מסגלים. אבל הממונים על הבטחון, לא יכולים היו לדעת זאת מראש, מדוע לא הגיבו, מדוע לא נחלצו להתקפת מנע? מדוע לא הפעילו את הצבא? כי רצו את תמיכתה של אמריקה, ונאלצו לפעול בהתאם לתכתיבים שלה. לא כאן הבמה לדון בשקולים ובנקיטת דעה לצד כלשהו, אלא רק להמחיש כמה חשובה תמיכה של מעצמה צבאית. את מה שקברניטי הבטחון כאן ידעו, ידע גם בלעם, ולכן דווקא לנקודה רגישה זו הוא מיקד את חציו המורעלים, הוא ביקש להסיר מעלינו את החסות של 'מעצמת העל', את התמיכה של הקב"ה (מעיין השבוע).
מסתבר שבלעם אינו רק שר הבטחון, אלא גם שר החנוך, הוא הסביר לבלק שאם בנות מדין ומואב הנן צנועות, לא תהיה ברירה אלא להכריז 'עת חרום', ולאלץ אותן לשבור את הצניעות הבסיסית שהקב"ה נתן לטבע של כל אשה ואשה (בר"ר יח/ב: 'היי צנועה'), תצטרכו לארגן לבנותיכם חינוך מחדש, כפי שמדגיש הרמב"ן: "הזימה לא הייתה מזימת הנשים, אלא עצת גדוליהם" (פירושו לבמדבר כה/א). זה מסביר את העובדה שבאיסור להתחתן עם המואבים, יש יוצא מהכלל, רק את בני מואב אסור לקחת לחתנים, אך את בנותיהם מותר לקחת לכלות. כאן מבאר ההבדל בין המואבים הפרוצים לבין המואביות, שאילצו אותן לכך.
תכלס', המדיינים אירגנו דוכנים, יהודים באו לקנות, עד כאן הכל כשר וישר, אבל לפתע הגיע 'אורח' בדמות 'צרצורי יין עמוני'. אין תמונות מהתקופה ההיא, לכן לא ברור אם 'צרצורי' זה קנקנים, או שזו הגדרה לאיזשהו תערובת יין, כמו 'סרסורי' =מתווכים, כלומר: קצת כהל, סוכר, קצת תוסס, אולי גם קופאין, ואלה ארבעה ממריצים הגורמים לתוצאה שכיום מכנים אותה: "עושה לך כנפיים". אבל לצערנו הכנפיים 'העיפו' שם 24,000 יהודים לעולם הבא.
הטיפש ישאל: "כיצד זה נגמר"? ושאלתו של החכם היא: "כיצד זה התחיל"? לשאלה זו צריך להעניק משקל מאד רציני, שהרי מאתים ועשר שנים במצרים, בתוך מ"ט שערי טומאה, איש מכל בני ישראל לא נכשל בחוסר צניעות, כולם היו גדורים בעריות (רש"י במדבר כב/ה), וכאן טיפשונת מכוערת, מלוכלכת, אנ-אלפא-ביתית בת ארבע עשרה, הצליחה לעשות את מה שפרעה עם חרטומיו ומכשפיו לא הצליח.
האסון לא התחיל מאיסור ועבירה, אלא מחוסר שימת לב. החשבון המוטעה של הנכשלים היה שעתה נגמרים ארבעים השנים במדבר, ומתחילים חמשת אלפים שנים בארץ ישראל, מותר לעשות הפסקה קלה, לחלץ עצמות, לצעוד בטיילת, אולי זה נכון, אבל לפני הכל צריך היה להקדים בתפלת הדרך, להחליט מראש על אמצעי זהירות, כגון ללכת שניים שניים.
לפני חופשים בבתי הספר דתיים, מצטטים המורים לתלמידיהם את הסיפור התמים שהיה כאן, ומציינים באזניהם את הסוף הנורא של חוסר זהירות. מסבירים שהחופש נועד כדי להשתחרר ולהתרענן, ולא כדי להתפרק ולהתגשם. בישיבה הייתה התפילה בשבע, יכולה התפילה בחופש להיות בשמונה, אך לא בעשר. בישיבה לומדים עשר שעות ביום, בחופש אפשר פחות, אך מי שמע על אי -פתיחת ספר קדש בחופש?
עלינו להיזהר מפסיעות קטנות לעבר בורות עמוקים. הפתרון הנכון והיעיל הוא ללכת תמיד עם עוד חבר. אם שניהם צדיקים, הרי שהם יחזקו זה את זה, ואם הם בינוניים, די שהם יתביישו זה מפני זה. הניסיון מוכיח שכאלה פתרונות הם מצוינים אם מראש מחליטים לא לחפש פינות אפלות, אלא להפך, לברוח מפניהן, אזי לא רק שלא נכשלים, אלא חוזרים יותר מחושלים ומעודדים.
יין הוא 'קטליזטור', כבר אמרנו, מידה טובה מרובה פי חמש מאות! הבה נגרור וניגרר למחוזות טובים עם יינות טובים. הנה הצעה חדשה להשבוע, יראון 2018 של יקב הרי גליל בציר חדש שיצא ממש בימים האחרונים.
בלנד קלאסי של ענבים צרפתיים מבורדו 50% קברנה סוביניון, 34% מרלו, 9% קברנה פרנק ו7% פטי וורדו. יין מאוזן ומוצלח לדעתי מהטובים שיצאו בסדרה הזו.
צבע אדום שחור, גוף מלא, ריחות של פירות אדומים ושחורים בשלים רימון עסיסי מתיקות של שוקולד. חמיצות טובה יין מאוזן אבל את זה מרגישים רק אחרי פתיחה של שלוש\ארבע שעות.
המחיר כ120₪ עכשיו כשהוא יצא אפשר להשיג במבצעים בפחות.
כשרות: הרב אוירבך, O.K.
לחיים ושבת שלום
שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.
http://kosher-wine.co.il
