אזעקות בנהריה ושורת יישובים בגליל המערבי.
סגר"ע ירושלים לשעבר נאשם בלקיחת שוחד
פרשת השוחד בעיריית ירושלים מגיעה הבוקר לסיומה, עם הגשת כתב אישום חמור נגד ראש העיר לשעבר, מאיר תורג'מן וכמה אנשי עסקים להם הוא קידם הקלות מתוקף תפקידו, בתמורה למאות אלפי שקלים
לבית המשפט המחוזי בירושלים הוגש הבוקר (חמישי) כתב אישום נגד מאיר תורג'מן, סגן ראש עיריית ירושלים לשעבר בפרשת השוחד שהתפוצצה בשנת 2018 במסגרתה נעצרו גם כמה אנשי עסקים בחשד שתורג'מן קידם להם הקלות בכמה פרויקטים. הוא מואשם בלקיחת שוחד בסך כולל של כ-350,000 ש"ח, מרמה והפרת אמונים, גניבה בידי מורשה בסך של כ-60,000 ש"ח ועבירות מס.
בנוסף לתורג'מן, נאשמים בפרשה אנשי העסקים משה הבא, דוד בוזגלו ולורנט לוי בגין מתן שוחד; דוד קליינר, עובדו של הבא, נאשם בגין מרמה והפרת אמונים בצוותא עם תורג'מן; ויצחק תורג'מן, בנו של מאיר תורג'מן ויד ימינו, נאשם בגין לקיחת שוחד בצוותא עם אביו. בנוסף, משה הבא נאשם בשיבוש מהלכי משפט.
על פי כתב האישום, בשנת 2013 פעל משה הבא לרכישת "בית הדואר המרכזי" שבירושלים, שהוכרז כאתר שימור מחמיר. במקביל, העניק הבא למאיר תורג'מן ערבות בנקאית לצורך לקיחת הלוואה בסף 200 אלף ש"ח שלא הוחזרה עד למועד הפתיחה בחקירה.
בתמורה לטובת ההנאה מהבא, פעל תורג'מן לקידום האינטרסים בפרויקט מלון כורש אשר נבנה בבית הדואר המרכזי. כך, בין היתר, הפעיל תורג'מן לחץ מסיבי על גורמים בעירייה, בכלל זה גורמים במחלקת השימור, במטרה לאשר מתן היתרי בניה לצורך הכשרתו של המבנה ההיסטורי למלון. כמו כן פעל תורג'מן לבלימת והכשלת האכיפה כנגד עבודות שנעשו שלא כדין עבור הקמת המלון.
בתוך כך, תורג'מן פעל בניגוד עניינים לטובת דוד קליינר, שניהל את פרויקט הקמת מלון כורש מטעמו של משה הבא. קליינר היה חברו הקרוב של תורג'מן מזה שנים רבות ועל כן תורג'מן היה אמור להימנע מלעסוק בענייניו.
בנוסף על פי כתב האישום, הבא פעל לשיבוש החקירה, תוך שיצר מצג שתכליתו להסוות את מודעותו למתן שוחד לתורג'מן. זאת לאחר שהועלו בעיתונות הארצית ובעירייה טענות הנוגעות לקשר שבינו ובין תורג'מן.
עוד על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2016 התקיים קשר מושחת של "תן וקח" בין מאיר תורג'מן לאיש העסקים ויזם הנדל"ן דוד בוזגלו, במסגרתו בוזגלו העסיק כביכול את בנו של מאיר, יצחק תורג'מן, ושילם לו משכורת חודשית קבועה והטבות נוספות. העסקתו של יצחק והתשלומים שהועברו לו דרך חשבון הבנק של אשתו של יצחק, היוו גם הם טובת הנאה למאיר תורג'מן. בתמורה, פעלו תורג'מן ובנו לקידום ענייניו של בוזגלו בעיריית ירושלים.
על פי האישום השלישי, מאיר תורג'מן קיבל שוחד מאיש העסקים לורנט לוי אשר הקים מספר עסקים פרטיים באזור כיכר המוזיקה בירושלים. לוי ביצע עבירות בניה בכיכר המוזיקה, שטח ציבורי במרכז העיר, והתנהלו נגדו מספר הליכי אכיפה.
בתמורה לקבלת שוחד מלוי בדמות תווי קניה בסך 91,000 ש"ח, שיועדו לתרומה, נכתב בכתב האישום, תורג'מן סייע ללוי בקידום עסקיו בכיכר המוזיקה ופעל לעכב את ההליכים הפליליים והאכיפתיים שננקטו נגד לוי ביחס לבנייה הלא חוקית לכאורה שהתבצעה על ידו במקום.
במסגרת האישום הרביעי, מאיר תורג'מן נאשם בגניבה בשל שימוש אישי שלא כדין ב-63,502 ש"ח מכספים שהופקדו בקופת בית הכנסת שבו נהג להתפלל, ושאליה הייתה לו גישה בלעדית כגזבר. בנוסף, כמתואר באישום החמישי, תורג'מן נאשם בהשמטת הכנסה בגין כספים שקיבל לכיסו מהשוחד שנתן לו משה הבא ומהכספים שגנב מקופת בית הכנסת.