הבולדוזר מגור, הרמטכ"ל מבעלזא ואנשי הצללים בויז'ניץ

מיליוני יהודים טרם התעשתו מסדרת האסונות שפקדה לאחרונה את עם ישראל. מלבד הכאב העצום שהפך למנת חלקו של כל בית יהודי - בשורת חסידויות גדולות חסידויות - ביניהן גור, בעלזא, ויז'ניץ וסערט ויז'ניץ - נאלצו להתמודד גם עם לחצים בענייני בטיחות, שהופעלו עליהם בקשר לקיום החתונות הגדולות לנכדי האדמו"רים.

השמחות בחסידויות הללו נערכות בצורה מסודרת; יש ריטואל קבוע, התוכניות של שנים קדמניות עוברות שדרוגים קטנים והאירועים בהשתתפות עשרות אלפים נערכים בהיכלי החסידויות. אבל כעת, כשעניין הבטיחות עלה לכותרות והמודעות לנושא התגברה משמעותית - בחסידויות עשו חישוב מחדש, מוטטו את הררי התוכניות המיושנות ובנו מערכות חדשות עם תרשימים מפורטים, רשימות יעדים וסדרת שיפורים בסוגיית השמירה על חיי אדם.

מסתבר אבל שעל השינויים האלו, אנשים עבדו קשה מאוד. להכין חתונה ענקית במסגרת זמן של מספר ימים בודדים, תוך כדי עמידה בלחצים חסרי תקדים שמופעלים על המארגנים מצד כלל הרשויות הרלוונטיות - הוא לא דבר של מה בכך. מאות רבות של אנשים לא ישנו ימים ולילות, וויתרו על עסקי היומיום, הבריזו בעבודה רק כדי לעשות רצון צדיק ולשמח חתן וכלה.

'בחדרי חרדים' בדק מי הם 'הבולדוזרים' שלקחו אחריות, התייצבו לימין האדמו"רים והפכו כל אבן בדרך לקיום החתונות הענקיות שנערכו בהצלחה מרובה במהלך השבוע האחרון.

גור

ימים סוערים קדמו לחתונה של נכד האדמו"ר מגור. רבבות חסידים נוהגים להשתתף בחתונות שמתקיימות בהיכל בית המדרש, אך השנה שרר אי-בהירות לגבי קיום החתונה עד לרגע האחרון. מי שהיה ה'בולדוזר' שלקח אחריות ועבד מסביב לשעון כדי לתאם את הפרטים והשיג את האישורים הנדרשים מול כלל הגורמים הרלוונטיים - הוא נציג החסידות בכנסת, שר השיכון יעקב ליצמן. צמד ליצמן-בבצ'יק נצפה בכיכר ספרא, יוצא ונכנס לבניין עיריית ירושלים, לא מעט פעמים במהלך הימים שקדמו לחתונה.

באופן חריג התברך אתמול ר"ע ירושלים משה ליאון מהאדמו"ר במהלך שמחת השבע ברכות האחרון בחסידות גור. מדובר במקרה נדיר במונחים של גור כי בדרך כלל נמנע הרבי מלברך פוליטיקאים בפומבי - ודאי כאלו שאינם נמנים על המפלגות החרדיות - במהלך שמחות במעונו, אך הפעם שינה ממנהגו כאות 'הכרת הטוב' לפועלו למען קיום החתונה.

בעלזא

מי שהיה האחראי לארגון חתונת הענק לנכד האדמו"ר מבעלזא שנערכה בהיכל ארנה בירושלים הוא ר' הערשל למברגר. בחסידות היו אלה שכינו אותו בתואר "רמטכ"ל האירוע". האיש ניהל עשרות צוותים ומאות אנשי מטה שעבדו במשך תקופה ארוכה ורבת מהמורות כדי לקיים את החתונה לשביעות לב הרבי והחסידים.

בבעלזא הזכירו גם את אלה שנכנסו לעובי הקורה בכל מה שקושר להשגת האישורים מול גורמי המשטרה. יצויין כי גם ביממה שלפני החתונה עוד היו בעיות שהתעוררו ונדרשו אישורים לקיום מעמד החופה. בין עשרות השמות בלטו מנהל אגף הפיתוח במרכז מוסדות בעלזא זאבי פרקש ור' אשר שטיסל. פרקש היה הציר המרכזי בתיאומים בין הוועדה המכינה של בעלזא לבין עיריית ירושלים, המשטרה והנהלת 'ארנה'. במקביל לפרש, גם שטיסל הדיר שינה מעיניו במסגרת מאמצי העל שלו מול גורמי המשטרה השונים. כאשר העניינים הסתבכו הוא שימש כ"איש למשימות מיוחדות".

ויז'ניץ - סערט ויז'ניץ

כשהסתיימו החתונות בגור ובבעלזא, ביקש המגזר לישב בשלווה אבל אז קפץ לכותרות החתונה של צאצאי האדמו"רים מויז'ניץ וסערט ויז'ניץ. בויז'ניץ מזכירים את שמותיהם של יוסף שרף ויהושע מנדל. "הם היו 'אנשי הצללים' שפעלו מתחת לרדאר כדי למנוע הסתבכויות וקשיים. שרף ומנדל תיאמו את הפרטים, דאגו לבטיחות והשיגו את האישורים מבלי שאור הזרקורים יופנה אליהם", נאמר ל'בחדרי חרדים'.

בחסידות מציינים כי שרף הוכיח כבר את יכולותיו בהלווית הענק לבעל ה'ישועות משה' מויז'ניץ זי"ע, וסיפרו על מקרה פיקנטי: "מאות אלפים השתתפו בלוויה, והיה צורך לחסום את הכניסה לבית החיים כדי למנוע צפיפות ודוחק ולא להגיע לאסון חלילה. שרף היה יצירתי ובמקום מחסומים שנעקרים ממקומם בקלות הוא הביא אוטובוס ישן בכניסה לבית החיים, הוציא את האוויר מהגלגלים, ויצר את המחסום הכי עוצמתי שנראה עד כה במגזר. וזה היה עוד לפני הלווית הגר"ש וואזנר זצ"ל ואסון מירון שמאז עלתה המודעות הציבורית בדבר חשיבות שמירת הסדר הציבורי באירועים המוניים".

בסערט ויז'ניץ לא עמדו בצד, וה'פרויקטורים' של החסידות שיתפו פעולה עם 'אנשי הצללים' מויז'ניץ. יוסף באהם ואלחנן קלאר עמדו בראש מערך של עשרות אנשים שלקחו על עצמם אחריות על ארגון הלוגיסטיקה, תיאום עם כוחות ההצלה והכיבוי, השגת אישורים מהרשויות, סידור האולם וקליטת אלפי האורחים.

בכל החסידויות נרתמו מאות אנשים לעזור ולסייע בכל הנדרש אך מחמת קוצר היריעה בחר 'בחדרי חרדים' לסקר את פעילותם של ראשי המטות ונשיאי העדה בלבד.