דפנה ליאל: גם אם ההסכם יאושר מחר לא תהיה קריאה לתושבי הצפון לחזור, זה יהיה תהליך הדרגתי. מי שירצה להמשיך לקבל מענקים יוכל לעשות זאת במשך תקופה ממושכת.
'פשרת האוזר': בג"צ בביקורת על הכנסת, "שימוש לרעה בסמכות"
הכנסת ה-23 כמעט והתפזרה מכוח כך שלא עבר התקציב השנתי, וברגע האחרון שלף ח"כ צבי האוזר מ'כחול לבן' את ההצעה שכונתה 'פשרת האוזר' שמנעה בחירות • כמעט שנה אחרי, בג"צ דן בפשרה ההיא לפני שנה וחצי והוא ומאשים את הכנסת שהשתמשה לרעה בסמכויותיה
הרכב של תשעה שופטים דנו בשבועות האחרונים ב'פשרת האוזר' שדחתה את הבחירות ב-120 יום. הפשרה דחתה אז את הקץ בהעברת התקציב השנתי, שלבסוף לא עבר והכנסת פוזרה ונגררה לבחירות בעקבות מחלוקת בין בנימין נתניהו לבני גנץ על סוג התקציב שיעבור, שנתי או דו-שנתי.
ההרכב בראשות הנשיאה השופטת אסתר חיות והשופטים הנדל, עמית, סולברג, ברק-ארז, ברון, קרא, מינץ ואלרון, הכריעו בדעת רוב כי פשרת האוזר שדחה את העברת התקציב השנתי ונגזר ממנו דחיית פיזור הכנסת, "מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת".
כיוון שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, בית המשפט הסתפק בהוצאת "התראת בטלות", שמשמעותה היא שככל שבעתיד ייערך תיקון במתכונת דומה – הוא צפוי להתבטל. מדובר בפסק דרמטי שבית המשפט מבטל חקיקה, עוד בטרם היא חוקקה בכנסת.
שופטי בית המשפט התייחסו לתקציב ההמשכי שעבר במסגרת הפשרה, וסברו "שהתוספת של 11 מיליארד השקלים נעדרת סימני היכר מזהים המאפיינים נורמה חוקתית. זאת, בין היתר, מכיוון שמדובר בנורמה זמנית ופרסונלית במובן זה שהיא מכוונת כל כולה לפתרון קשיים פוליטיים ספציפיים של ממשלה מסוימת ואינה חלה ביחס לממשלות עתידיות".
שלושה שופטי בית המשפט הימניים חלקו על עמדת הרוב בהרכב, השופטים סולברג, מינץ ואלרון סברו כי "אין מקום לקיים דיון תאורטי – ִנזקו עולה על תועלתו – בהוראת-השעה שעברה מן העולם. אין הצדקה למתן סעד בנוגע לאושיות המשטר החוקתי, ולהתערב באופן תקדימי בחקיקת-יסוד. לגישת שופטי המיעוט, ביקורת שיפוטית על חוקי יסוד מעוררת שאלות יסודיות במישור הסמכות, והפעלת הביקורת השיפוטית במקרה זה עלולה להתפרש כ-"שימוש שלא לטובה" בסמכות זו", נכתב.
עוד נכתב בעמדתם של שופטי המיעוט כי "אין מקום לקביעת מבחנים מהותיים לצורך זיהוי של חוק יסוד. צוין כי אל לו לבית המשפט להיכנס לזירה הפוליטית ולקבוע הסדרים חוקתיים המצויים באחריות נבחרי הציבור החבים דין וחשבון לבוחריהם. הבטחת אמון הציבור בשפיטה היא צו השעה,
ואין מקום להשיג את גבולה של הכנסת כרשות מכוננת".
