המכתב של הרבי מבעלזא על אסון מירון: "לא להרבות שנאה ומחלוקת"

מכתב חיזוק מיוחד מהאדמו"ר מבעלזא בעקבות הטרגדיה הקשה בהר מירון בליל ל"ג בעומר. הרבי קורא במכתבו המתפרסם הבוקר בבטאון החסידות 'המחנה החרדי' להרבות באהבת חינם ולנהוג כבוד זה לזה, וח"ו לא להרבות שנאה ומחלוקת. 

בחתימתו חותם הרבי לראשונה ליד שמו 'אב"ד דק"ק בעלזא'. 

אמש אף הגיע האדמו"ר לניחום אבלים אצל בני משפחת אנגלרד היושבים שבעה על בניהם משה נתן נטע ויהושע ז"ל שנהרגו במירון והתבטא "אחרי כזה אבידה גדולה, צריכים כלל ישראל כולו לעשות חשבון הנפש".

כמו כן משלחות מיוחדות ובראשם רבני ודייני קהל מחזיקי הדת של בעלזא יצאו לכל בתי 43 המשפחות וניחמו בשליחות הרבי עם מסר מיוחד בשם האדמו"ר. "זכיתם להוריד נשמות שהן הבנים של כל ישראל, הם נועדו להיות קרבן עולה על כל הדור, ובכך הרי הם הבנים של כולנו, אלא שהקב"ה בחר בכם להיות ההורים שישגיחו עליהם ויחנכו אותם כמו שצריך,  מסרתם את הפקדון עם לב שבור אבל עם אמונה פשוטה ותמימה, שגם זה הוא חלק בלתי נפרד מהקרבת הקרבנות, מחשבות טהורות שאין בהם מחשבת פיגול, אשריכם שזכיתם לכך, ויהי רצון שלא ישמע עוד שוב ושבר אצלכם ואצל כל ישראל כל ימי חייכם, וכבר נזכה לגאולה השלימה ותחיית המתים במהרה בימינו אמן".

במכתב המתפרסם הבוקר כותב הרבי מבעלזא: "הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם, הוא ירפא את מחץ לבבנו הנשבר, ויחבוש פצענו, ויחזק את רוחנו, וישלח במהרה רפואה שלימה מן השמים לכל החולים שיתרפאו ויחלימו מחוליים בגוף ובנפש בניקל ובנחת. ובעל הנחמות ינחם את האבלים בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ויוסיף תת להם כוחות הגוף והנפש להתחזק על יגונם ואסונם בניקל, ולא יוסיפו לדאבה עוד, עדי נזכה בקרוב לנחמת ציון וירושלים בב"א ויתקיים בנו מקרא שכתוב 'נחמו נחמו עמי יאמר אלקיכם'".

בהמשך כותב הרבי "כתב הרמב"ם בהלכות תענית (פ"א): ודבר זה מדרכי התשובה הוא, שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ידעו הכל שבגלל מעשיהם הרעים הורע להן... אבל אם לא יזעקו ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית, הרי זו דרך אכזריות, וגורמת להם להדבק במעשיהם הרעים' וכו'".

"הנביא הושע אומר (ו, א): 'לכו ונשובה אל ה' כי הוא טרף וירפאנו איך ויחבשנו', וכמבואר בספה"ק, שכל מטרת הצער והצרה, היא אך ורק כדי לעורר אותנו לתיקון המעשים ולתשובה, ולכן, כאשר גזרה רצונו ית"ש להביא עלינו צרה גדולה זו דייקא במקום ציון קדשו של התנא האלקי רשב"י וביום ל"ג בעומר שבו אנו נוהגים שמחה גדולה על שפסקו תלמידי רבי עקיבא מלמות, והיה זה להם בעוון שלא נהגו כבוד זה לזה (יבמות סב, ב), על כן סימנא מילתא היא, כי עלינו להתחזק בעניין זה דייקא, להרבות באהבת חינם ולנהוג כבוד זה לזה, ולהקפיד יותר על ההנהגה שבין איש לרעהו שיהיה בכבוד הראוי ובמאור פנים ובעין טובה ובלב טוב, וח"ו שלא להרבות שנאה ומחלוקת והלבנת פנים, ולהתרחק מזה כמטחווי קשת".

"בפרשת השבוע כתיב: 'ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד וגו' וחרב לא תעבור בארצכם", ומפרש בספה"ק 'תולדות יעקב יוסף', וזל"ק: 'ונראה לי דאיתא במדרש איכה, דאמר אחד לחבריה חייט לי הדין מדוכא תבירא, אפיק ליה קומצא חול ואמר ליה שזור לי חוטין וכו'. ופירש ביפה ענף, על ידי שאין להם חיבור, לכך המדוכא תבירא וכו', יעו"ש. וכן אמרו בש"ס דורו של אחאב שהיה שלום ביניהם נחמו מה שאין כן וכו' (ירושלמי פאה פ"א). ובזה יובן 'ונתתי שלום בארץ', דהיינו בין איש לרעהו, ועל ידי זה 'וחרב לא תעבור בארצכם... ונפלו אויביכם לפניכם לחרב', כוונת 'לפניכם' כמו תמורתכם, בסוד 'ואתן אדם תחתיך', והיינו איש בחרב רעהו, כי השנאה שהיא חרב להרוג את חברו בו יפול".

"וכותב שם עוד ה'תולדות יעקב יוסף' זי"ע כי העצה לכך היא, 'שיעזוב הוא השנאה תחלה, ואז גם חבירו יעזוב השנאה. וזש"ה 'ואהבת לרעך כמוך', הכוונה על ידי 'ואהבת לרעך', יתעורר הוא תחילה צינור האהבה לחברו, ואז גם הוא יהיה 'כמוך', ובזה יובן, על ידי 'ונתתי שלום בארץ', שאתה מעורר השלום והאהבה נגד חברך, אז גם חברך שהוא אויבך יתהפך מן לחר"ב לחב"ר, וז"ש 'ונפלו אויביכם לפניכם לחר"ב', והבן".

ומסיים האדמו"ר בברכת 'ואומר שלום מאדון השלום, א"ד ידידכם המברך אתכם באהבה ואחוה שלום ורעות ובכל מילי דמיטב לאויוש"ט.

האדמו"ר בחתימת ידו הוסיף בפעם הראשונה ליד החתימה 'אב"ד דק"ק בעלזא'. כאמור, זו הפעם הראשונה שהרבי מוסיף את התואר כפי שנהג דודו האדמו"ר מהר"א מבעלזא במקרים מיוחדים.

המכתב שהתפרסם בבטאון 'המחנה החרדי'