דפנה ליאל: גם אם ההסכם יאושר מחר לא תהיה קריאה לתושבי הצפון לחזור, זה יהיה תהליך הדרגתי. מי שירצה להמשיך לקבל מענקים יוכל לעשות זאת במשך תקופה ממושכת.
"ונקדשתי" במסדרון המוות: טור מחזק באמונה
הרב אליהו לפין מרבני ישיבת מיר בטור שכולו אמונה בצל האירוע המחריד אמש סמוך ונראה לציון התנא הקדוש רשב"י
לילה ארוך ונורא עבר על כולנו. ברגע אחד התהפכו השמחה והששון לאבל ויגון, וממחזות צהלה ורוממות של ריקודי כיסופים ודבקות עברנו אל מחוזות של אובדן ואימה.
פסוקי קבלת עול מלכות שמים שנאמרו בהתעוררות רבה לפני ההדלקה על ציון הרשב"י היו בעצם קריאת 'שמע ישראל' האחרונה של עשרות יהודים קדושים וטהורים שנחנקו ונרמסו למוות כמה דקות לאחר מכן.
חרדת מוות נפלה בכל כך הרבה בתים בישראל. דאגה מצמיתה מן הלא נודע, חרדה לשלומם של מאות ואלפי הבעלים/הבנים/האחים, שהקשר עמהם נותק. ובוקר איום ונורא עם בשורות איוב שעושות את דרכן לפתחן של עשרות משפחות.
עוד טרם נודע ממדי האסון והשלכותיו, כמה אלמנות, יתומים הורים ואחים שכולים מצטרפים בשעות אלו למעגל השכול הנורא.
מי עשה לנו כל זאת?
התיעוד המזעזע והמצמרר של הרגעים האחרונים במסדרון המוות, שמיעת הזעקות הנואשות של עשרות הלחוצים הכמהים לטיפת אוויר ומתחננים בידיים פוכרות לשחרר את החסימה הטראגית שהוצבה בפתח המסדרון, והמחשבה על עשרות הנרמסים שפתיחת המחסום הייתה מאוחרת מידי בעבורם, כל אלו עלולים להסיט אותנו מהתייחסות נכונה לטרגדיה הנוראה הזאת.
היכולת 'למצוא אשמים' שהטכנולוגיה כביכול מציעה לנו, מנתבת אותנו למקום הלא נכון.
בורא עולם היה שם!
הוא זימן לשם את כל מי שנגזר עליו להימצא שם. הוא קבע מי לחיים ומי למוות, מי יצליח לנשום למרות הלחץ העצום, ומי לא ישרוד את הדחיפות ויהי למרמס.
הכול התנהל לפי תוכנית, נוראה, איומה, 'מידת הדין' שאין בן אנוש מסוגל להכילה.
כך לימדנו רבי ירוחם ממיר:
לפני שנים רבות, בנהר הסמוך לעיירה מיר שבאירופה, נפל טקסי מהגשר אל תוך הנהר וכל נוסעיו טבעו למוות.
המשגיח רבי ירוחם אמר בשיחתו לתלמידי הישיבה כי במבט של אמונה לא אומרים שכל מי שהיה ברכב טבע, אלא שאסף הקב"ה שבעה אנשים שנגזר עליהם למות בטביעה והביאם למכונית אחת.
זהו המבט שבורא עולם מבקש מאיתנו - אל תרדו לרמה הטכנית, אל תתעסקו עם ה'איך', הביטו אלי, כי אני ממית ומחיה, מחצתי ואני ארפא.
ובתוך המסדרון הארוך והצר, על פתחו של שאול, נתקיים הפסוק מפרשת השבוע "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
ויהי החיזוק באמונה תמימה ופשוטה זכות לעילוי נשמת הקדושים הטהורים בני היכלא דרשב"י, ולרפואת הפצועים הרבים בתוך שאר חולי ישראל. רפאנו ה' ונרפא, חזקנו ואמצנו באמונתך, והראנו מהרה בנחמתך.
ידידי הישיבה היקרים,
שבת שלום ובשורות טובות במהרה.
אליהו לפין,
ישיבת מיר ירושלים
לרפואת יוסף עזריאל בן חיה מיכל.
