אברהם פריינד: הוריו של אלי פלדשטיין שוחחו עימו הערב פעם נוספת. אלי אמר להוריו: "כואב לי על הצער שלכם. אני לא צריך להיות פה, לא עשיתי כלום!". השיחה נמשכה 4 דקות בלבד!.
ח"כ אייכלר מיהדות התורה נגד הציונות הדתית
ח"כ ישראל אייכלר במאמר חריף נגד הציונות הדתית שמסרבת להקים ממשלת ימין בתמיכת רע"מ מבחוץ. אייכלר מאשים: "הם מבקשים להצית את האש ולהפיל ממשלת נתניהו ולהקים ממשלת שמאל מרכז אנטי דתי, לא אכפת להם. בכל מקרה, גם אם תקום ממשלה של "גוש השינוי", יהיו שם בנט ואלקין שידאגו להתנחלויות ולמפעלי ישיבות ההסדר ומוסדות החינוך הממלכתי דתי"
אין זה סוד שבמערכת הבחירות האחרונה לפני פסח השתא, הדירו רגליהם מהקלפי רבבות יהודים חרדיים. המפלגות החרדיות יחד הפסידו קרוב לשבעים אלף קולות, מלבד הגידול הטבעי. זהו מספר עצום של שני מנדטים שנחסרו למפלגות החרדיות. אמנם היינו ונשארנו ששה עשר חכי"ם, אבל זה לא מספיק להקים ממשלה עם נתניהו. את התוצאות לכך אנו רואים כבר עכשיו. בימים האלה אין ממשלה, אין תקציב, יש בירוקרטיה וגזירות של פקידים וקצינים ושופטים המתעללים באזרח בכלל ובציבור החרדי בפרט, ככל העולה על רוחם. תלונות הציבור נערמות להררי סבל ואין אל מי לדבר. משרדי הפנים והחוץ בהוראות משרד הבריאות, מקשיחים גזירות בגבולות נגד כניסת תלמידי ישיבות ותיירים חרדים לארץ, למרות שחיסוני הקורונה כבר מזמן פועלים.
חלק מאותם מצביעים שלא תמכו במפלגות החרדיות ישבו בבית. אחרים עברו למפלגת הציונות הדתית ששכרה יח"צנים חרדים, שהבטיחו הרים וגבעות. ראשי המפלגה משכו אותם בלשון חלקלקות כאילו רק הם דואגים לציבור החרדי והם יושיעו אותם מכל צרותיהם. וכי מה אכפת להם? הלא הם מעולם לא עמדו במקומם של הח"כים החרדיים שצריכים לדאוג יום יום, שעה שעה, לצרכי הציבור החרדי ולנהל מלחמת קיום סיזיפית, כדי לשמור על זכויותיהם של האזרחים החרדיים, הנרדפים בידי שלטון עויין במקרה הרע ופקידים לא איכפתים במקרה הטוב. כבר לא מדובר על זכויות דיור או תעסוקה, אלא על זכויות מחייה והגנה בסיסית נגד אלימות רחוב או הסתה תקשורתית כנגדם.
ההבטחות של אנשי הציונות הדתית, שהם יהיו שותפים נאמנים לחרדים בממשלת נתניהו, נעלמו כלא היו כאשר מצאו תירוץ בדמותו של מנסור עבאס. המטרה העיקרית שלהם, היא להדיח את בנט אל תהום השמאל האנטי יהודי ובבחירות הבאות לרשת את המנדטים הלאומיים שלו. איש מהחרדים שהתפתו לסרב לקריאת גדולי התורה שליט"א והלכו לרעות בשדות זרים, לא שיער שדווקא הציונות הדתית תרסק את ממשלת נתניהו. רבים מהם כבר מתחרטים היום, כשהם רואים את הנזק העצום שאנשי הציונות הדתית מחוללים בכנסת. אחרים נאחזים בקרנות שור הבר, להצדיק את בחירתם הרעה. הנזק שלהם הוא כפול: גם פוליטי וגם מדיני.
בהיבט הפוליטי, ההתעקשות של אנשי הציונות הדתית שלא להקים ממשלה בתמיכת הערבים מונעת הקמת ממשלת ימין שתהיה קרובה יחסית לערכי הדת והמסורת ותישען על המפלגות החרדיות והדתיות. בוואקום הפוליטי, כאשר הנך מכשיל ומונע הקמת ממשלה כזו, הרי מיד תקום ממשלה הפוכה. ומהי אותה ממשלה הפוכה? ממשלת שמאל אנטי דתית שתישען על קולות שונאי הדת כמו ליברמן, לפיד והרפורמים.
אויבי היהדות העומדים זה שנים רבות מאחורי כל העתירות לבג"צ נגד תקצוב החרדים ובעד גיוס החרדים וגיור מזויף לגויים, כבר מצהירים גלויות על הקרבות שהם מכינים בכנסת נגד החרדים. הם רק בתחילת הדרך ובכוונתם להילחם נגד כל קדשי ישראל חלילה וחס. מי שמפקפק בכוונתם של הנציגים הרפורמים, הרי כבר בראש חודש האחרון ניצל אחד מהם את חסינותו הפרלמנטרית, כדי לחלל ספר תורה לנשים בשטח הכותל המערבי להתריס כלפי שמיא, רחמנא ליצלן.
כל התעלולים האלו עלולים להיות חלק בלתי נפרד מהקואליציה העתידית בישראל. מי ישלם את המחיר על העברת השלטון לידם בכנסת, החרדים בלבד. ומי יישאו באחריות לכך, בוחרי הציונות הדתית שלא שמעו לקול גדולי ישראל שליט"א. קשה לבא בטענות לאנשים שחונכו על "המרד הקדוש" של הציונות הדתית. אבל אנו באים בתביעה כנה, אל החרדים שעזבו את היהדות החרדית, בעטו בהוראת רבותיהם, ומצאו להם להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים וכעת מכזבים ומאוכזבים מרה.
אל תאמרו שלא אמרנו לכם. זעקנו והתרענו גם בימים אלה, בפני אנשי הציונות הדתית שחבל מאוד שלא למדו מכישלון של שנת 92' אז הפילו הרב לוינגר וגאולה כהן את ממשלת שמיר בגלל שזנח את עקרונות הימין והשתתף בועידת מדריד. בזכותם קמה ממשלת רבין והסכמי אוסלו והקפאת ההתיישבות לשלושים שנה. זה מה שעלול לקרות גם עכשיו. גם אם לא תקום בסוף ממשלת שמאל ונלך לבחירות חוזרות, גם במקרה כזה, הכישלון של הימין יהיה עצום, משום שהשמאל האלים המשתולל ברחובות בכל שנת הקורונה הוא רעב לניצחון. לעומתו הימין הולך ונחלש משום שהוא עייף ומותש. השמאל כבר מרגיש את הניצחון באווירה, והוא יתגייס כולו כדי לנצח. אנחנו עתידים לבכות על התבוסה הזאת עוד שנים רבות.
בנוסף, ישנו הכשל המדיני המסוכן. במשך שנים טענו אנשי הימין שאין ערבים שמוכנים לדבר איתנו שלום. והנה, ביבי הביא ארבעה הסכמי שלום עם המדינות הסוניות מקרוב ומרחוק. כעת מגיע עבאס בשם שני מליון אזרחי ישראל הערבים ושולח את ידו לעברנו לשלום. הוא נואם שוב ושוב על הצורך לחיות בדו קיום, תוך שלום וכבוד הדדי. ומה עונים לו אנשי הציונות הדתית? מתגרים בו ובבוחריו. במקום לחבק את הצהרתו הזו, הם מתריסים נגדו ומציגים את הערבים כרמאים ונכלוליים. אין לך התגרות באומות גדולה מזו.
עכשיו הם מתפלאים מדוע מגיע עבאס ביום שני בדיונים על הקמת הוועדה המסדרת במליאת הכנסת, ומצביע בהפתעה עם השמאל האנטי דתי נגד הצעת גוש הימין. הלא פשוט הוא הדבר. כאשר חלק מהגוש, אנשי הציונות הדתית, משפילים אותם השכם והערב, ומציגים אותם כמרצחים וכשקרנים, האם עליהם לתמוך בנו ולהגיש גם את הלחי השנייה? אך טבעי הדבר שיצביעו במחאה נגד הבושה הזו. אנחנו צריכים ללמוד מהם, איך לא נותנים לירוק לך בפרצוף ולבקש תמיכה.
עלינו ללמוד שוב את הידוע מזה דורות רבים. הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל. עיני הבדולח של גדולי התורה שליט"א שיצאו מגדרם ולמרות הגועל של התרבות הרעה של המשטר החילוני, הם הורו להצביע לכנסת כי אין מנוס. הם צפו את הסכנה של משטר אנטי דתי למרחוק ומרדכי ידע את כל אשר נעשה, בחצר המלך.
הסיקריקים המבקשים להצית את האש ולהפיל ממשלת נתניהו והקמת ממשלת שמאל מרכז אנטי דתי, לא אכפת להם. בכל מקרה, גם אם תקום ממשלה של "גוש השינוי", יהיו שם בנט ואלקין שידאגו להתנחלויות ולמפעלי ישיבות ההסדר ומוסדות החינוך הממלכתי דתי. רק החרדיים יצאו ניזוקים מגזירותיו של שר האוצר ליברמן ושרי לפיד האש. הם יחנקו בידיים גסות כל תקציב חרדי, וישאיר תינוקות של בית רבן ועניי ישראל, בלי הפרוטות הדלות שהם מקבלים כיום. בכך יבוטלו החזרי המיסים, שהמדינה החילונית עושקת אותם.
כשכל זה יקרה, ראש הציונות הדתית יזעק מרה נגד הפגיעה בחרדים ממקום מושבו האופוזיציוני, אך השבע. וגם אז, יהיו אנשים מקרב המחנה שלנו שיסתנוורו מנאומיו ויגידו "תראו איך הוא מגן עלינו" אבל מכל הנאומים והמחמאות הללו לא יהיה כדי לקנות במכולת לאלפי המשפחות הרעבות ולאלפי בני התורה ובני הישיבות שישאירו בלי ארוחת בוקר וארוחת ערב בגלל הממשלה הרעה שתקום. אין זו נבואת זעם, אלא תרחיש עובדתי שכבר היינו בא לפני שש שנים בממשלת לפיד-בנט הקודמת. ירחם השם.
יהי רצון שנזכה לישועת ה' ולא תעשינה ידי אויבינו תושיה. בימי הספירה נעשה את חשבון הנפש הציבורי וניאבק בדל כוחנו להציל מזוטו של ים כל מה שאפשר ובשם ה' נעשה ונצליח.
המאמר המלא פורסם בסוף השבוע בבטאון 'המחנה החרדי'
